האם ישראל ערוכה ליציאה ממשבר הקורונה?
מצטייר פער הולך וגדל בין ההבטחות הרבות ליציאה מהמשבר לבין הכשלים המאפיינים את ניהולו ומעיבים על היכולת לממש את הצורך העליון בחזרה לשגרה במועד כלשהו.
כל עוד המדינה לא מסוגלת לגבש ולהוציא לפועל אסטרטגיית טיפול יעילה במשבר, המתכללת את כלל ההיבטים - כלכליים, בריאותיים, תעסוקתיים וכו' - הסבירות להצלחה היא נמוכה. זאת, בוודאי כשאין תמונת מודיעין אמינה, קרי בדיקות בהיקף רחב כבסיס לקבלת החלטות.
בנסיבות של שחרור מוקדם מדי מהסגר, שלאחריו יידרשו האזרחים לשוב ולהסתגר בבתים, עלולים להתפתח משבר אמון ציבורי וקושי בקבלת שיתוף פעולה מהאזרחים.
בנוסף, ישראל עלולה להמיט על עצמה אסון לאומי כבד, בטווח הארוך, אם תחליט על תכנית סיפוח ותקדם אותה; כשבמקביל גוברים האתגרים לביטחון הלאומי, ובראשם האיום האיראני.
המסמך שלהלן מתמקד בנושאים אלה ובסוגיות מוקד אסטרטגיות נוספות.
תפקוד ממשלתי לקוי ופוטנציאל למשבר אמון
משבר הקורונה חושף קווי דמיון למלחמת יום כיפור. הרשויות לא פעלו על בסיס ההתרעה שסיפקה התפרצות המגיפה בסין, והעורף - מערכת הבריאות והרשויות המקומיות - הוזנחו במשך שנים. זאת, כפי שקובעים מסמכים רשמיים בתחומי ההערכות לחירום, שהוגשו לממשלה ערב פרוץ המגפה.
האתגר:
הפעלה מסונכרנת ומתואמת של כל הגופים ומערכות המדינה, במטרה להשיג טיפול יעיל באתגרים, למנוע כפילויות ולייצר תמונת מודיעין עדכנית, מפורטת ומלאה עבור כל גורמי הביצוע הרלוונטיים. ניצול אופטימלי של משאבי המדינה בהתאם להגדרת יעדים משתנה בכפוף להכוונה של גורם מרכזי אחד. התנהלות כזו נראית טריוויאלית אך היא אינה מאפיינת את פעילות הממשלה, ובהיעדרה לא יהיה פתרון.
הפעלה מסונכרנת ומתואמת של כל הגופים ומערכות המדינה, במטרה להשיג טיפול יעיל באתגרים, למנוע כפילויות ולייצר תמונת מודיעין עדכנית, מפורטת ומלאה עבור כל גורמי הביצוע הרלוונטיים. ניצול אופטימלי של משאבי המדינה בהתאם להגדרת יעדים משתנה בכפוף להכוונה של גורם מרכזי אחד. התנהלות כזו נראית טריוויאלית אך היא אינה מאפיינת את פעילות הממשלה, ובהיעדרה לא יהיה פתרון.
במקום זאת, בולטים:
> מסרים סותרים בנוגע למועד היציאה מההסגר והבטחות לפתרונות תעסוקתיים וכלכליים שאינם מתיישבים עם המציאות;
> מסרים סותרים בנוגע למועד היציאה מההסגר והבטחות לפתרונות תעסוקתיים וכלכליים שאינם מתיישבים עם המציאות;
> הימנעות מהפעלה מלאה ומיטבית של מערכת הביטחון וצה"ל, האמונים, בניגוד למשרד הבריאות, על טיפול במצבי חירום, בכל ההיבטים;
> מעל לכל, פשיטת רגל לאומית ומוסרית בטיפול בגיל השלישי ובבתי האבות. הקשישים, מייסדי המדינה, נעזבים לנפשם ללא סעד מספק, בריאותי, חומרי ונפשי.
המענה:
יצירת מערך חירום בו יחולקו המשימות בין הגורמים השונים. מערכת הביטחון, צה"ל ופיקוד העורף, ינהלו את המשבר על כל היבטיו באמצעות המשאבים האדירים העומדים לרשותם; משרד הבריאות יהיה גורם מנחה מקצועי; ומשטרת ישראל אמונה על האכיפה לפי סמכותה ובהתאם להנחיות.
כל המערך ינוהל ע"י קבינט קורונה מצומצם בהיקפו, תוך שמירה קפדנית על שקיפות המידע. החלטות הקבינט יתבססו על הגברה דרמטית בהיקפי הבדיקות, בבחינת מודיעין לניהול מלחמה. הרכש של האמצעים הנדרשים יהיה מרוכז על ידי גורם מקצועי ומיומן בכך.
בנוסף, נדרש מערך הסברה ודוברות לאומי, שיעמוד בקשר שוטף עם הציבור. מערך ההסברה יציג תמונת מצב עדכנית וריאלית, תוך שקיפות מלאה מול הציבור, באופן שימנע מפל צפיות. תקשורת ברורה עם הציבור, עד רמת הפרט, מהווה גורם משמעותי בהצלחת היציאה מהמשבר.
תגובש תכנית חירום ממוקדת ומיידית לטיפול בגיל השלישי ובתי האבות על כל מרכיביה. לא יעלה על הדעת שקשישים בודדים ומנותקים ממשפחותיהם יגוועו בדירותיהם ובבתי אבות.
סיפוח יהודה ושומרון, כולל הבקעה, כאיום אסטרטגי על מדינת ישראל
החלטה של הממשלה על סיפוח תשנה לעד, בטווח הבינוני-ארוך, את אופייה של ישראל. להחלטה כזו השלכות אסטרטגיות על התפתחות היחסים עם הזירה הפלסטינית והאזורית.
האתגר:
מימוש חד צדדי של סיפוח יהודה ושומרון והבקעה יתפתח בטווח הארוך לאיום אסטרטגי על ישראל.
בהעדר כל אופק מדיני עלולה הרשות הפלסטינית לקרוס. ניתן להעריך בסבירות גבוהה, שהרשות לא תסכים להפוך למכשיר שליטה ישראלי באוכלוסיה הפלסטינית ותו לא. זאת, בשילוב חולשה כלכלית ומשבר רפואי בשל הקורונה, עלולים ליצור מצב אליו יש להתכונן, ובו ישראל תצטרך להישאב לוואקום שיווצר ותאלץ לממש שליטה צבאית ישירה במיליוני פלסטינים. הנטל על כתפי ישראל יהיה עצום, ביטחונית, תקציבית ומשאבית. מנגד עלולים להתעצם כוחם ויוקרתם של הגורמים הרדיקלים, כדוגמת החמאס ואיראן שממילא גורסים שהחלופה היחידה נגד ישראל הינה אלימות וטרור.
מימוש חד צדדי של סיפוח יהודה ושומרון והבקעה יתפתח בטווח הארוך לאיום אסטרטגי על ישראל.
בהעדר כל אופק מדיני עלולה הרשות הפלסטינית לקרוס. ניתן להעריך בסבירות גבוהה, שהרשות לא תסכים להפוך למכשיר שליטה ישראלי באוכלוסיה הפלסטינית ותו לא. זאת, בשילוב חולשה כלכלית ומשבר רפואי בשל הקורונה, עלולים ליצור מצב אליו יש להתכונן, ובו ישראל תצטרך להישאב לוואקום שיווצר ותאלץ לממש שליטה צבאית ישירה במיליוני פלסטינים. הנטל על כתפי ישראל יהיה עצום, ביטחונית, תקציבית ומשאבית. מנגד עלולים להתעצם כוחם ויוקרתם של הגורמים הרדיקלים, כדוגמת החמאס ואיראן שממילא גורסים שהחלופה היחידה נגד ישראל הינה אלימות וטרור.
יש הרואים בכך הפחדות שווא, אך למיטב הבנתנו מורכבות הסוגיה והשלכותיה הפוטנציאליות, מחייבות שורת דיונים מקצועיים סדורים, חפים ממניעים ושיקולים פוליטיים. במיוחד יש לשקול את ההשלכות על צה"ל שכיום נהנה מרגיעה יחסית, ארוכת שנים, ביהודה ושומרון, ומסוגל לבצע את כל משימותיו בלא להידרש לנהל את חייה של האוכלוסייה הפלסטינית.
ברמה האזורית, סיפוח חד צדדי מהווה איום על יציבותה של ירדן. הממלכה ההאשמית תתפוס צעד זה כעומד בסתירה להסכם השלום, שבפני עצמו הוא בעל ערך ביטחוני לאומי אדיר החוסך לישראל "דמים" (הרבה דם ומשאבים). האם זהו אינטרס ישראלי לפגוע בנכס אסטרטגי יקר כל כך? מעבר לכך, הסיפוח עלול לבלום סיכוי למימוש תכנית שלום עם מדינות האזור. שיתוף הפעולה הביטחוני-אסטרטגי עם מדינות ערב, הינו נכס ראשון במעלה, במיוחד בהקשר של ההתמודדות עם האתגר האיראני.
סוגיה נוספת הקשורה לשאלת הסיפוח נוגעת לאופייה העתידי של מדינת ישראל, כמדינתו הדמוקרטית של העם היהודי.
נוכח מה שמוטל על הכף, לא ניתן להימנע מהשאלה האם סיפוח הוא אכן צורך ביטחוני אסטרטגי, או רק פוליטי?
המענה:
ישראל תיטיב לעשות אם תימנע מהחלטה על סיפוח - שהשלכותיה האסטרטגיות על יחסיה עם סביבתה מרחיקות לכת - דווקא בעיצומו של משבר לאומי, ובלא שניתנה עליו הדעת באופן מעמיק ואנליטי.
שימור והעמקת שיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית, חיזוקה והימנעות ממהלכים שעלולים להביא להתפרקותה בטווח הבינוני-ארוך. משבר הקורונה המחיש את חשיבות פעילות הרשות מול האוכלוסייה הפלסטינית, כולל באזורים בהם המשילות הישראלית נמוכה, דוגמת היישובים שמעבר לגדר במזרח ירושלים.
"פצצת זמן" בעזה כאתגר מיידי
האתגר:
התפרצות הקורונה ומשבר הומניטארי בעזה, השברירית ממילא, עלולים להוביל לקריסה פנימית להתגודדות המונים לאורך גדר הגבול עם ישראל. זאת, בנוסף לאיומים הצבאיים המוכרים.
התפרצות הקורונה ומשבר הומניטארי בעזה, השברירית ממילא, עלולים להוביל לקריסה פנימית להתגודדות המונים לאורך גדר הגבול עם ישראל. זאת, בנוסף לאיומים הצבאיים המוכרים.
המענה:
לישראל אינטרס עמוק להעביר סיוע מיידי ודחוף, ישראלי ובינלאומי, לרצועת עזה, לפני שהמצב בה ידרדר, ויאלץ את ישראל לפעול תחת לחץ והסלמה.
האיום האיראני מתעצם
האתגר:
איראן מתמודדת עם אתגר חסר תקדים מול הקורונה וסובלת מחולשה כלכלית מחריפה. למרות זאת המשטר האיראני ממשיך בפיתוח והרחבת תכנית הגרעין ובמאמצים לפתח ולשכלל את יכולות הפגיעה בעורף הישראלי.
איראן מתמודדת עם אתגר חסר תקדים מול הקורונה וסובלת מחולשה כלכלית מחריפה. למרות זאת המשטר האיראני ממשיך בפיתוח והרחבת תכנית הגרעין ובמאמצים לפתח ולשכלל את יכולות הפגיעה בעורף הישראלי.
המענה:
ממשלת ישראל צריכה להציב את האיום האיראני בראש סדר העדיפויות הביטחוני-מדיני. יתכן שהחולשה האיראנית היחסית בעת הנוכחית, מייצרת הזדמנות לשפר את המאבק הממוקד הרב-ממדי מול האיום האסטרטגי הנשקף מטהראן.
סביבה בינלאומית משתנה
האתגר:
על רקע משבר הקורונה מדינות העולם הולכות ומתכנסות פנימה, ומחריפה התחרות בין המעצמות על עמדת הובלה ועליונות. בתנאים אלה פוחת הקשב לצרכיה של ישראל ולאיומים עמם היא מתמודדת; ומצטמצמת יכולתם של שחקנים אזוריים ובינ"ל להתערב ולקדם מנגנוני סיום בתרחישי הסלמה.
על רקע משבר הקורונה מדינות העולם הולכות ומתכנסות פנימה, ומחריפה התחרות בין המעצמות על עמדת הובלה ועליונות. בתנאים אלה פוחת הקשב לצרכיה של ישראל ולאיומים עמם היא מתמודדת; ומצטמצמת יכולתם של שחקנים אזוריים ובינ"ל להתערב ולקדם מנגנוני סיום בתרחישי הסלמה.
המענה:
מאמץ לשימור ערוצים פתוחים עם הממסדים המדיניים, הביטחוניים והצבאיים במדינות האזור ובזירה הבינלאומית, בדגש על המערכת האמריקאית.
משבר הקורונה יוצר הזדמנויות להעמיק שיתופי פעולה על בסיס השינויים האסטרטגיים הדרמטיים במפה העולמית, במגוון תחומים ועם קשת רחבה של מדינות וגורמים בינלאומיים. זאת, על רקע הזדקקות ישראל לשיתוף פעולה בינלאומי, לצד יתרונותיה היחסיים.
משבר הקורונה יוצר הזדמנויות להעמיק שיתופי פעולה על בסיס השינויים האסטרטגיים הדרמטיים במפה העולמית, במגוון תחומים ועם קשת רחבה של מדינות וגורמים בינלאומיים. זאת, על רקע הזדקקות ישראל לשיתוף פעולה בינלאומי, לצד יתרונותיה היחסיים.
מסמך זה נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)