הבחירות הקרובות בישראל אינן עניין פוליטי לחלוטין. בעידן שבו הטשטשו כמעט לחלוטין הגבולות שבין הימין והשמאל בישראל בשאלות ביטחון וחברה, נראה שהעניין המרכזי הפעם הוא אחר. אחרי 4 שנים של כהונת הממשלה הנוכחית, עם ניסיונות ההפיכה המישטרית, עם הרצון לבטל את כוחו של בית המשפט, עם הפילוג ההולך וגובר בעם, עם חוסר השיוויון בנטל ועם תום עידן הממלכתיות, נראה שהאתגרים האמיתיים של הממשלה הבאה שתקום כאן, הם רבים ועמוקים מאוד בהיבטים אסטרטגיים וכלל מדינתיים.
אופי המשטר: הנושא החשוב והקריטי ביותר לטיפול הוא החזרת האיזון והשפיות למערכת הממשל הדמוקרטית בישראל, שימור הפרדת הרשויות והפסקת הניסיונות לצמצם את כוחו של בית המשפט ואת כוחה של התקשורת. במקביל חובה לבסס חוקה אמיתית במדינה ולכך הקדשנו מאמר מפורט ונפרד, לוודא את הפרדת הרשות המחוקקת (הכנסת) מהרשות המבצעת (הממשלה) ולקבוע נורמות ממשל וחקיקה דמוקרטיים. לעניין זה השלכות ישירות על מצב הכלכלה, על דירוג האשראי ועל מצב החברה בישראל.
כלכלה: ההפיכה המשטרית ושנות המלחמה הביאו לפגיעה קשה ומתמשכת בכלכלה הישראלית. חברות הייטק וכספים עזבו את ישראל והעבירו את מוקד פעילותן למדינות זרות. משקיעים רבים וחברות מימון עצרו את השקעותיהם בישראל ונהירת המוחות לחו"ל הגיעה לשיאים חדשים בשנתיים האחרונות. הגירעון הלאומי הגיע לשיא של כל הזמנים, דירוג האשראי של ישראל נמצא ברמתו הנמוכה ביותר, יוקר המחייה בשיא וישראל נמצאת במקום הראשון בעולם ובמקביל מיליארדי שקלים ממשיכים להיות מועברים לצרכים קואליציוניים וסקטוריאליים של אוכלוסיות מיעוט בלתי תורמות למדינה. בשנתיים האחרונות ולראשונה בתולדות מדינת ישראל התקיים מצב שבו היקף העוזבים את המדינה עולה על מספרם של אלו העולים לישראל.
חינוך: בתחום החינוך נמצאת ישראל במקומות האחרונים בדירוג מדינות ה- OECD כמעט בכל התחומים: הישגי התלמידים הם מהנמוכים בעולם, צפיפות הכיתות מהגבוהות בעולם, שכר המורים ורמת הכשרתם מהנמוכים בעולם וזאת למרות שתקציב משרד החינוך הוא השני בגודלו אחרי תקציב הביטחון. בישראל אין מערכת חינוך אחידה לכל המגזרים ואין מערכות פיקוח זהות. מגזרים שונים לומדים באופן שונה ומגזרים מסויימים כלל לא לומדים מקצועות אזרחיים חיוניים לכישורי חיים. בהיעדר אחידות בלימודי האזרחות, ההיסטוריה והמדעים, נוצרות בישראל אוכלוסיות שונות ונפרדות, הקיטוב החברתי והפערים הולכים וגדלים וההשפעה על שוק העבודה והכלכלה ממשיכה להיות קשה.
בריאות: אף כי ברמת המקצועיות נמצאת מדינת ישראל במקום מוערך מאוד, הרי שמבחינת השקעת המדינה בתשתיות בריאות אנחנו נמצאים במקומות התחתונים מבין כל מדינות ה- OECD. בישראל מס' האחיות והרופאים הנמוך ביותר לנפש, מס' מיטות אישפוז וטיפול נמרץ מהנמוכים בעולם ביחס לאוכלוסייה, מס' מכשירי שיקוף MRI מהנמוכים בעולם ביחס לאוכלוסייה ורוב בתי החולים וקופות החולים נמצאים בגירעון קשה. זאת ועוד, תקציב הביטוח הלאומי שהיה אמור להבטיח את רמת הטיפול באזרחי ישראל בשנים הבאות, נגזל ומשועבד לצרכים פוליטיים באופן העשוי להביא לקריסת המערך כולו וחוסר יכולת מתן מענה לכלל הציבור הישראלי בשנים הבאות.
חברה: מצב השסעים והקיטוב בישראל תמיד היה בכי רע אולם בארבע השנים האחרונות החמיר המצב והגיע לרמות שנאה ואלימות חריגות. התעלמות הממשלה מאינטרסים של כלל הציבור והתמקדותה בצרכים של אוכלוסיות מיעוט בלתי תורמות הביאה להגברת ההקצנה והשנאה בישראל. המשך קידום חוקי אי השיוויון בנטל פגע לא רק בחברה אלא גם בביטחון וביכולת צה"ל לתת מענה ראוי לאתגרים מולם הוא עומד ויעמוד בשנים הבאות.
ביטחון פנים: עם הנתונים לא ניתן להתווכח. היקף הפשיעה בישראל נמצא בעלייה מתמדת לאורך השנים האחרונות. בתוך כך גוברת הפשיעה המאורגנת בדגש על המגזר הערבי והיקף הרציחות במגזר נמצא בשיא של כל הזמנים. מעבר לעלויות העצומות של הפשיעה, נגרמים נזקים עצומים למרקם היחסים שבין החברה היהודית והערבית בישראל על רקע המשך הזנחה מתמשכת של המגזר על ידי הממשלה. משטרת ישראל נמצאת במשבר הגדול בתולדותיה מבחינת יכולת לגייס ולהכשיר שוטרים והיא נמצאת בחוסר עצום של כוח אדם שיטור אל מול התקנים שהם ממילא נמוכים ביחס לכל שאר מדינות ה- OECD. גם רמת השוטרים המגוייסים והיקף הכשרתם ירדו באופן דרמטי על רקע מדיניות השר הנוכחי ובנוסף לכך נפגעה קשות שדרת הפיקוד המרכזית בארגון לאור התערבותו הבוטה של השר בתהליכי המינויים במשטרה.
תחבורה: גם כאן הנתונים מדברים בעד עצמם. מדינת ישראל מפגרת בכעשרים שנה אחרי הצורך האמיתי בתחום תשתיות התחבורה, כבישים, מחלפים, תשתיות הסעת המונים עירוניות ובינעירוניות והתאמת תשתיות התחבורה לבינוי ערים ושכונות בישראל. אף כי לפני שנים נבנתה אסטרטגיית פעולה רב שנתית במשרד התחבורה הרי שזו לא יושמה לחלוטין. שרת התחבורה פועלת בהיבטים פופוליסטיים למימוש יעדים קצרי טווח משיקולים פוליטיים ובהיעדר חזון ארוך טווח, נותרת המדינה ללא כל פתרונות תחבורה הולמים. הכשלים האחרונים במערך התעופה מעידים על היעדר עשייה ותכנון גם בתחום זה המשפיע באופן ישיר על ביטחון אזרחי המדינה.
התחום המדיני והפלסטיני: מצבה המדיני הבינלאומי של ישראל נמצא בשפל של כל הזמנים. מדינות רבות בעולם מטילות חרם על ישראל או על מוצרים המיובאים מישראל. סכסוכים רבים ומתמשכים בין משרד החוץ בישראל למדינות אסטרטגיות באירופה ובאמריקה. ראש ממשלת ישראל אינו רצוי ברוב מדינות העולם והאנטישמיות הולכת וגוברת בכל רחבי העולם על רקע הימנעות הממשלה מטיפול בנושאי הליבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתוך כך מאפשרת הממשלה את המשך ההתפרעויות והטרור ביהודה ושומרון מקרב פורעי נוער הגבעות ונמנעת מאכיפה חוקית.
הנה כי כן ברור כי הממשלה הבאה שתקום, תצטרך לעמוד מול אתגרים עצומים וצורך לגשר על פערים בלתי נתפסים שנוצרו במהלך השנים האחרונות. התיקון של המערכות השונות והחזרת האיזון עשויים לקחת הרבה יותר שנים מאשר קדנציה אחת של ממשלה בישראל אולם הממשלה תידרש להתחיל בביצועם לאלתר כדי להביא לתיקון מצב המדינה ובניית עתיד טוב יותר לדורות הבאים.
כלכלה: ההפיכה המשטרית ושנות המלחמה הביאו לפגיעה קשה ומתמשכת בכלכלה הישראלית. חברות הייטק וכספים עזבו את ישראל והעבירו את מוקד פעילותן למדינות זרות. משקיעים רבים וחברות מימון עצרו את השקעותיהם בישראל ונהירת המוחות לחו"ל הגיעה לשיאים חדשים בשנתיים האחרונות. הגירעון הלאומי הגיע לשיא של כל הזמנים, דירוג האשראי של ישראל נמצא ברמתו הנמוכה ביותר, יוקר המחייה בשיא וישראל נמצאת במקום הראשון בעולם ובמקביל מיליארדי שקלים ממשיכים להיות מועברים לצרכים קואליציוניים וסקטוריאליים של אוכלוסיות מיעוט בלתי תורמות למדינה. בשנתיים האחרונות ולראשונה בתולדות מדינת ישראל התקיים מצב שבו היקף העוזבים את המדינה עולה על מספרם של אלו העולים לישראל.
חינוך: בתחום החינוך נמצאת ישראל במקומות האחרונים בדירוג מדינות ה- OECD כמעט בכל התחומים: הישגי התלמידים הם מהנמוכים בעולם, צפיפות הכיתות מהגבוהות בעולם, שכר המורים ורמת הכשרתם מהנמוכים בעולם וזאת למרות שתקציב משרד החינוך הוא השני בגודלו אחרי תקציב הביטחון. בישראל אין מערכת חינוך אחידה לכל המגזרים ואין מערכות פיקוח זהות. מגזרים שונים לומדים באופן שונה ומגזרים מסויימים כלל לא לומדים מקצועות אזרחיים חיוניים לכישורי חיים. בהיעדר אחידות בלימודי האזרחות, ההיסטוריה והמדעים, נוצרות בישראל אוכלוסיות שונות ונפרדות, הקיטוב החברתי והפערים הולכים וגדלים וההשפעה על שוק העבודה והכלכלה ממשיכה להיות קשה.
בריאות: אף כי ברמת המקצועיות נמצאת מדינת ישראל במקום מוערך מאוד, הרי שמבחינת השקעת המדינה בתשתיות בריאות אנחנו נמצאים במקומות התחתונים מבין כל מדינות ה- OECD. בישראל מס' האחיות והרופאים הנמוך ביותר לנפש, מס' מיטות אישפוז וטיפול נמרץ מהנמוכים בעולם ביחס לאוכלוסייה, מס' מכשירי שיקוף MRI מהנמוכים בעולם ביחס לאוכלוסייה ורוב בתי החולים וקופות החולים נמצאים בגירעון קשה. זאת ועוד, תקציב הביטוח הלאומי שהיה אמור להבטיח את רמת הטיפול באזרחי ישראל בשנים הבאות, נגזל ומשועבד לצרכים פוליטיים באופן העשוי להביא לקריסת המערך כולו וחוסר יכולת מתן מענה לכלל הציבור הישראלי בשנים הבאות.
חברה: מצב השסעים והקיטוב בישראל תמיד היה בכי רע אולם בארבע השנים האחרונות החמיר המצב והגיע לרמות שנאה ואלימות חריגות. התעלמות הממשלה מאינטרסים של כלל הציבור והתמקדותה בצרכים של אוכלוסיות מיעוט בלתי תורמות הביאה להגברת ההקצנה והשנאה בישראל. המשך קידום חוקי אי השיוויון בנטל פגע לא רק בחברה אלא גם בביטחון וביכולת צה"ל לתת מענה ראוי לאתגרים מולם הוא עומד ויעמוד בשנים הבאות.
ביטחון פנים: עם הנתונים לא ניתן להתווכח. היקף הפשיעה בישראל נמצא בעלייה מתמדת לאורך השנים האחרונות. בתוך כך גוברת הפשיעה המאורגנת בדגש על המגזר הערבי והיקף הרציחות במגזר נמצא בשיא של כל הזמנים. מעבר לעלויות העצומות של הפשיעה, נגרמים נזקים עצומים למרקם היחסים שבין החברה היהודית והערבית בישראל על רקע המשך הזנחה מתמשכת של המגזר על ידי הממשלה. משטרת ישראל נמצאת במשבר הגדול בתולדותיה מבחינת יכולת לגייס ולהכשיר שוטרים והיא נמצאת בחוסר עצום של כוח אדם שיטור אל מול התקנים שהם ממילא נמוכים ביחס לכל שאר מדינות ה- OECD. גם רמת השוטרים המגוייסים והיקף הכשרתם ירדו באופן דרמטי על רקע מדיניות השר הנוכחי ובנוסף לכך נפגעה קשות שדרת הפיקוד המרכזית בארגון לאור התערבותו הבוטה של השר בתהליכי המינויים במשטרה.
תחבורה: גם כאן הנתונים מדברים בעד עצמם. מדינת ישראל מפגרת בכעשרים שנה אחרי הצורך האמיתי בתחום תשתיות התחבורה, כבישים, מחלפים, תשתיות הסעת המונים עירוניות ובינעירוניות והתאמת תשתיות התחבורה לבינוי ערים ושכונות בישראל. אף כי לפני שנים נבנתה אסטרטגיית פעולה רב שנתית במשרד התחבורה הרי שזו לא יושמה לחלוטין. שרת התחבורה פועלת בהיבטים פופוליסטיים למימוש יעדים קצרי טווח משיקולים פוליטיים ובהיעדר חזון ארוך טווח, נותרת המדינה ללא כל פתרונות תחבורה הולמים. הכשלים האחרונים במערך התעופה מעידים על היעדר עשייה ותכנון גם בתחום זה המשפיע באופן ישיר על ביטחון אזרחי המדינה.
התחום המדיני והפלסטיני: מצבה המדיני הבינלאומי של ישראל נמצא בשפל של כל הזמנים. מדינות רבות בעולם מטילות חרם על ישראל או על מוצרים המיובאים מישראל. סכסוכים רבים ומתמשכים בין משרד החוץ בישראל למדינות אסטרטגיות באירופה ובאמריקה. ראש ממשלת ישראל אינו רצוי ברוב מדינות העולם והאנטישמיות הולכת וגוברת בכל רחבי העולם על רקע הימנעות הממשלה מטיפול בנושאי הליבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתוך כך מאפשרת הממשלה את המשך ההתפרעויות והטרור ביהודה ושומרון מקרב פורעי נוער הגבעות ונמנעת מאכיפה חוקית.
הנה כי כן ברור כי הממשלה הבאה שתקום, תצטרך לעמוד מול אתגרים עצומים וצורך לגשר על פערים בלתי נתפסים שנוצרו במהלך השנים האחרונות. התיקון של המערכות השונות והחזרת האיזון עשויים לקחת הרבה יותר שנים מאשר קדנציה אחת של ממשלה בישראל אולם הממשלה תידרש להתחיל בביצועם לאלתר כדי להביא לתיקון מצב המדינה ובניית עתיד טוב יותר לדורות הבאים.