השחיקה במעמד ישראל בזירה הגלובאלית -
איום על הביטחון הלאומי?
ד"ר שי הר-צבי
18 באוקטובר, 2026
Official White House Photo by Daniel Torok
בחודשים האחרונים ניכרת שחיקה חסרת תקדים בלגיטימציה ובמעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל. זו בולטת במיוחד נוכח היפוך המגמה שחל בדעת הקהל העולמית מאז התמיכה הרחבה לה זכתה ישראל אחרי טבח ה-7.10. מגמה זו מתבטאת בביקורת חריפה מצד מדינות רבות על התנהלותה של ממשלת ישראל; באיומים בהטלת סנקציות כלכליות והגבלת מכירת ציוד צבאי; בהחלטות אנטי-ישראליות במוסדות ובגופים בינלאומיים; בקידום מהלכים משפטיים בבתי הדין הבינלאומיים; ובהתגברות היקף התקריות האנטישמיות, המילוליות והפיזיות.
השינויים במעמדה של ישראל ניכרים בייחוד בירידה החדה בתמיכה בה בקרב הציבור האמריקני. לאורך השנים, נהנתה ישראל מתמיכה דו-מפלגתית איתנה בוושינגטון, שהיתה נדבך משמעותי בברית האסטרטגית בין המדינות. כיום, התמיכה בישראל הפכה לנושא השנוי במחלוקת פוליטית עמוקה. בקרב רבים במפלגה הדמוקרטית, כמו גם בקרב חוגים במפלגה הרפובליקנית ובקרב בני הדור הצעיר (כולל צעירים יהודים), חל שינוי יסודי בתפיסת ישראל מצד אחד, ועלייה משמעותית בתמיכה בפלסטינים מהצד האחר. ביטוי לכך ניתן לראות בסקר של מכון המחקר PEW, המציג פערים גדולים ביחס לישראל בקרב תומכי המפלגה הרפובליקנית בין הדור המבוגר לצעיר. כך, רק 43% מתחת לגיל 35 מביעים תמיכה בישראל (28% בממשלת ישראל), לעומת 79% מעל גיל 50 (68% בממשלת ישראל).
חשוב להדגיש, כי מאז ועידת דרבן בשנת 2001, קמפיין הדה-לגיטימציה והחרמות נגד ישראל הובל בעיקר על ידי רשת מבוזרת של ארגוני חברה אזרחית, בתמיכה של הרשות הפלסטינית ואויביה של ישראל. השינוי המשמעותי שחל בתקופה האחרונה הוא העובדה שצעדים רבים נגד מדינת ישראל מובלים כיום בעיקר על ידי מדינות אירופאיות, שחלקן נתפסות כידידות וכשותפות חשובות של ישראל. זאת, באופן שמעצים את עומק המשבר והאיום הרב-מימדי בפניו ניצבת מדינת ישראל.
הסיבות המרכזיות לשחיקה
אין ספק שלאנטישמיות הגוברת יש משקל חשוב בהתגברות העויינות לישראל. בה-בעת, יש צורך להיזהר מלייחס את ההידרדרות שהואצה במעמדה הבינלאומי של ישראל אך ורק לתופעת האנטישמיות, שכן תהיה בכך החמצה של עומק המשבר. מדובר בהתפתחויות הנובעות משילוב של מספר גורמים מרכזיים, ובכללם מדיניות ממשלת ישראל וההתנהלות מול המערכת הפלסטינית.
התמשכות המלחמה, המשבר ההומניטארי בעזה, לצד הטענות על מספר ההרוגים הגבוה בקרב האוכלוסייה האזרחית, יצרו את הנראטיב בקהילה הבינלאומית שבו ישראל נתפסת כגורם התוקפן ולא כקורבן. לכך יש להוסיף את הצעדים החד-צדדיים לסיפוח שטחים ביהודה ושומרון ולשינוי המציאות בשטח, כגון התוכניות לבניה ב-E1. חשיבות מיוחדת יש לתפיסתה של ממשלת ישראל כמי שנמנעת מפעילות נחושה למיגור ההתפרעויות כנגד פלסטינים. אירוע התקיפה של צלמת ה-Washington Post מצטרף לשורה ארוכה של תקריות אלימות, שגררו ביקורת נוקבת על ישראל. יתרה מכך, חוסר הנכונות של ממשלת ישראל, הנתפסת על ידי חוגים רבים בעולם כקיצונית וכמסוכנת, להציג אופק מדיני לפלסטינים ותפיסה אסטרטגית ל"יום שאחרי", משמשים כתחמושת להעצמת הביקורת נגדה.
צעדים רב-מימדיים נגד ישראל
השחיקה בלגיטימציה ובמעמדה של ישראל אינה נותרת במישור ההצהרתי בלבד, אלא היא מתורגמת לצעדים מעשיים בשטח במגוון רחב של תחומים:
א. סנקציות וחרמות כלכליים - ממשלות באירופה, ובכללן הולנד, ספרד, בלגיה, אירלנד ואחרות, אוסרות על יבוא סחורות המיוצרות ביהודה ושומרון. ממשלת בריטניה הצהירה על קידום חקיקה בתוך כחצי שנה להטלת סנקציות על גופים המקיימים קשרים עסקיים עם ההתנחלויות. באיחוד האירופאי ישנן קריאות, שלעת עתה נבלמות, על הקפאת הסכמי האסוציאציה עם ישראל, הנאמדים במיליארדי יורו.
ב. הגבלות על יצוא אמל"ח - מדינות אירופיות שונות הטילו מגבלות על יצוא נשק ורכיבים צבאיים לישראל, ועל שימוש במרחב האווירי והנמלים הימיים שלהן כדי להעביר נשק לישראל. בצרפת אף סירבו עובדים להעמיס ציוד צבאי שהיה מיועד לחברת אלביט.דגש מיוחד יש לתת להצעות החקיקה שהוגשו בחודשים האחרונים בסנאט האמריקני להגביל ייצוא נשק לישראל. ההצעות אמנם נדחו בשל הרוב הרפובליקני, אך הרוב המוחלט של הסנטורים הדמוקרטים תמכו בהן.
ג. חרם אקדמי ותרבותי - אוניברסיטאות מובילות בעולם מקפיאות הסכמי שיתוף פעולה עם מוסדות מחקר ישראליים. אנשי אקדמיה נתקלים בחרם שקט בפרסום מאמרים ובקבלת פרסים מחקריים, ואמנים ישראלים מתמודדים עם ביטולים מאירועים בינלאומיים. לכך יש להוסיף את ההשקעות הנאמדות במיליארדי דולרים של קטר באוניברסיטאות ובמוסדות חינוך בארה"ב, התורמות להתקבעות הנראטיב האנטי-ישראלי.
ד. סנקציות אישיות ממוקדות - ארה"ב, האיחוד האירופי, בריטניה, קנדה, אוסטרליה ומדינות נוספות כבר הטילו סנקציות כלכליות ואיסורי כניסה על ארגונים ואזרחים ישראלים, ובראשם השרים בן גביר וסמוטריץ, הקשורים לתפיסתן לאלימות מתנחלים או להפרת זכויות אדם ביהודה ושומרון.
ה. החלטות אנטי ישראליות - ההחלטה שקיבלה מפלגת הירוקים בבריטניה להגדיר את הציונות "כאידיאולוגיה גזענית" ולדחות את פתרון שתי המדינות לטובת מדינה פלסטינית משקפת את רוח התקופה ואת התפיסה האנטי-ישראלית שמחלחלת לרבדים רחבים. ברוח דומה ניתן לראות גם את ההחלטה להעניק את פרס נובל לשלום לנאווי פילאווי, המוכרת בעמדותיה האנטי-ישראליות ושעמדה בראש ועדה של האו"ם שהאשימה את ישראל ברצח עם.
משמעויות והמלצות
ללא שינוי חד במדיניותה של ממשלת ישראל, המשך תהליך שחיקת מעמדה הבינלאומי של ישראל צפוי לצבור תאוצה בשבועות הקרובים. מדינות וגופים, ובכלל זאת גורמים בממשל האמריקני, נמצאים בעמדת המתנה להבנת המדיניות של הממשלה החדשה, כדי להחליט האם לקדם נגד ישראל סנקציות קשות עוד יותר. זאת, באופן העלול להוביל לפגיעה במצבה האסטרטגי הכולל ובעוצמתה המדינית והצבאית של מדינת ישראל, עד כדי הצבת איום לביטחונה הלאומי.
במישור המדיני, מדובר בכרסום בתמיכה בישראל וביכולתה להישען על בעלות בריתה כדי לקדם או לבלום מהלכים מדיניים במוסדות בינלאומיים ומשפטיים. במימד הצבאי, הדבר עלול להוביל להגבלות על חופש הפעולה הצבאי של ישראל, כפי שניכר כבר כיום מהמגבלות שמטיל ממשל טראמפ על צה"ל מביצוע פעולות גם בלבנון ובעזה. זאת, לצד התגברות הקשיים בקידום ובמימוש עסקאות לרכש צבאי.
בתחום הכלכלי, לסנקציות על ההתנחלויות עלולות להיות השלכות רוחביות, ולהקרין גם על מוסדות וגופים לאומיים. בתרחיש מחמיר, מדובר בפוטנציאל לפגיעה במשק הישראלי בכללותו, ולהשפיע על בנקים, חברות, משקיעים זרים ואף על שרשראות האספקה. יתרה מכך, סביר כי חברות וגופים פיננסיים זרים ינקטו גישה זהירה בקידום שיתופי פעולה עסקיים עם גורמים ישראליים בשל החשש שהדבר עלול לחשוף אותם לסנקציות.
מכאן עולה, כי הממשלה שתקום אחרי הבחירות צריכה להציב את ההתמודדות עם השחיקה החדה במעמדה של ישראל, ובייחוד בארה"ב, כאחת מסוגיות המפתח לטיפול כבר מימיה הראשונים. הממשלה תצטרך להתייחס לתופעות הדה-לגיטימציה והאנטישמיות המתגברות כאתגר ממשי לביטחון ולחוסן הלאומי וכאיום על הביטחון של יהדות התפוצות.
מעשית, במטרה לבלום תהליכים מסוכנים אלו, נדרשת ישראל לשינוי תפיסתי עמוק, לאמץ מדיניות חדשה ולגבש תוכנית אסטרטגית סדורה וארוכת טווח. בטווח הזמן המיידי, ישראל צריכה לבצע מספר צעדים היכולים לסייע בשיכוך הביקורת החריפה המוטחת בה. מדובר, בראש ובראשונה, בפעילות נחושה למיגור הטרור היהודי באיו"ש, בהקפאת התוכניות לבנייה בשטחי E1 וסיפוח חד-צדדי של שטחים. לכך עשויה להיות חשיבות רבה גם בשיקום מערכות היחסים האסטרטגיות עם ירדן ומצרים, ובאפשרות לקדם את תהליכי הנורמליזציה עם סעודיה.
במקביל, נדרש לפעול לאלתר לשיקום מעמדה של ישראל בארה"ב, כצעד חיוני לשימור הברית האסטרטגית והיחסים המיוחדים. זאת, במטרה להבטיח את המשך ואף העמקת התיאום האסטרטגי ושיתופי הפעולה הביטחוניים-צבאיים, לצד אבטחת רשת הביטחון של הממשל לבלימת צעדים מעשיים נגד ישראל. במסגרת זו, יש להשתלב בתוכניות האזוריות הרחבות של ממשל טראמפ, ובה בעת לאתר דרכים לשיקום מערכת הקשרים עם המפלגה הדמוקרטית, ולשפר את הדימוי של ישראל בקרב בני הדור הצעיר.
השינויים במעמדה של ישראל ניכרים בייחוד בירידה החדה בתמיכה בה בקרב הציבור האמריקני. לאורך השנים, נהנתה ישראל מתמיכה דו-מפלגתית איתנה בוושינגטון, שהיתה נדבך משמעותי בברית האסטרטגית בין המדינות. כיום, התמיכה בישראל הפכה לנושא השנוי במחלוקת פוליטית עמוקה. בקרב רבים במפלגה הדמוקרטית, כמו גם בקרב חוגים במפלגה הרפובליקנית ובקרב בני הדור הצעיר (כולל צעירים יהודים), חל שינוי יסודי בתפיסת ישראל מצד אחד, ועלייה משמעותית בתמיכה בפלסטינים מהצד האחר. ביטוי לכך ניתן לראות בסקר של מכון המחקר PEW, המציג פערים גדולים ביחס לישראל בקרב תומכי המפלגה הרפובליקנית בין הדור המבוגר לצעיר. כך, רק 43% מתחת לגיל 35 מביעים תמיכה בישראל (28% בממשלת ישראל), לעומת 79% מעל גיל 50 (68% בממשלת ישראל).
חשוב להדגיש, כי מאז ועידת דרבן בשנת 2001, קמפיין הדה-לגיטימציה והחרמות נגד ישראל הובל בעיקר על ידי רשת מבוזרת של ארגוני חברה אזרחית, בתמיכה של הרשות הפלסטינית ואויביה של ישראל. השינוי המשמעותי שחל בתקופה האחרונה הוא העובדה שצעדים רבים נגד מדינת ישראל מובלים כיום בעיקר על ידי מדינות אירופאיות, שחלקן נתפסות כידידות וכשותפות חשובות של ישראל. זאת, באופן שמעצים את עומק המשבר והאיום הרב-מימדי בפניו ניצבת מדינת ישראל.
הסיבות המרכזיות לשחיקה
אין ספק שלאנטישמיות הגוברת יש משקל חשוב בהתגברות העויינות לישראל. בה-בעת, יש צורך להיזהר מלייחס את ההידרדרות שהואצה במעמדה הבינלאומי של ישראל אך ורק לתופעת האנטישמיות, שכן תהיה בכך החמצה של עומק המשבר. מדובר בהתפתחויות הנובעות משילוב של מספר גורמים מרכזיים, ובכללם מדיניות ממשלת ישראל וההתנהלות מול המערכת הפלסטינית.
התמשכות המלחמה, המשבר ההומניטארי בעזה, לצד הטענות על מספר ההרוגים הגבוה בקרב האוכלוסייה האזרחית, יצרו את הנראטיב בקהילה הבינלאומית שבו ישראל נתפסת כגורם התוקפן ולא כקורבן. לכך יש להוסיף את הצעדים החד-צדדיים לסיפוח שטחים ביהודה ושומרון ולשינוי המציאות בשטח, כגון התוכניות לבניה ב-E1. חשיבות מיוחדת יש לתפיסתה של ממשלת ישראל כמי שנמנעת מפעילות נחושה למיגור ההתפרעויות כנגד פלסטינים. אירוע התקיפה של צלמת ה-Washington Post מצטרף לשורה ארוכה של תקריות אלימות, שגררו ביקורת נוקבת על ישראל. יתרה מכך, חוסר הנכונות של ממשלת ישראל, הנתפסת על ידי חוגים רבים בעולם כקיצונית וכמסוכנת, להציג אופק מדיני לפלסטינים ותפיסה אסטרטגית ל"יום שאחרי", משמשים כתחמושת להעצמת הביקורת נגדה.
צעדים רב-מימדיים נגד ישראל
השחיקה בלגיטימציה ובמעמדה של ישראל אינה נותרת במישור ההצהרתי בלבד, אלא היא מתורגמת לצעדים מעשיים בשטח במגוון רחב של תחומים:
א. סנקציות וחרמות כלכליים - ממשלות באירופה, ובכללן הולנד, ספרד, בלגיה, אירלנד ואחרות, אוסרות על יבוא סחורות המיוצרות ביהודה ושומרון. ממשלת בריטניה הצהירה על קידום חקיקה בתוך כחצי שנה להטלת סנקציות על גופים המקיימים קשרים עסקיים עם ההתנחלויות. באיחוד האירופאי ישנן קריאות, שלעת עתה נבלמות, על הקפאת הסכמי האסוציאציה עם ישראל, הנאמדים במיליארדי יורו.
ב. הגבלות על יצוא אמל"ח - מדינות אירופיות שונות הטילו מגבלות על יצוא נשק ורכיבים צבאיים לישראל, ועל שימוש במרחב האווירי והנמלים הימיים שלהן כדי להעביר נשק לישראל. בצרפת אף סירבו עובדים להעמיס ציוד צבאי שהיה מיועד לחברת אלביט.דגש מיוחד יש לתת להצעות החקיקה שהוגשו בחודשים האחרונים בסנאט האמריקני להגביל ייצוא נשק לישראל. ההצעות אמנם נדחו בשל הרוב הרפובליקני, אך הרוב המוחלט של הסנטורים הדמוקרטים תמכו בהן.
ג. חרם אקדמי ותרבותי - אוניברסיטאות מובילות בעולם מקפיאות הסכמי שיתוף פעולה עם מוסדות מחקר ישראליים. אנשי אקדמיה נתקלים בחרם שקט בפרסום מאמרים ובקבלת פרסים מחקריים, ואמנים ישראלים מתמודדים עם ביטולים מאירועים בינלאומיים. לכך יש להוסיף את ההשקעות הנאמדות במיליארדי דולרים של קטר באוניברסיטאות ובמוסדות חינוך בארה"ב, התורמות להתקבעות הנראטיב האנטי-ישראלי.
ד. סנקציות אישיות ממוקדות - ארה"ב, האיחוד האירופי, בריטניה, קנדה, אוסטרליה ומדינות נוספות כבר הטילו סנקציות כלכליות ואיסורי כניסה על ארגונים ואזרחים ישראלים, ובראשם השרים בן גביר וסמוטריץ, הקשורים לתפיסתן לאלימות מתנחלים או להפרת זכויות אדם ביהודה ושומרון.
ה. החלטות אנטי ישראליות - ההחלטה שקיבלה מפלגת הירוקים בבריטניה להגדיר את הציונות "כאידיאולוגיה גזענית" ולדחות את פתרון שתי המדינות לטובת מדינה פלסטינית משקפת את רוח התקופה ואת התפיסה האנטי-ישראלית שמחלחלת לרבדים רחבים. ברוח דומה ניתן לראות גם את ההחלטה להעניק את פרס נובל לשלום לנאווי פילאווי, המוכרת בעמדותיה האנטי-ישראליות ושעמדה בראש ועדה של האו"ם שהאשימה את ישראל ברצח עם.
משמעויות והמלצות
ללא שינוי חד במדיניותה של ממשלת ישראל, המשך תהליך שחיקת מעמדה הבינלאומי של ישראל צפוי לצבור תאוצה בשבועות הקרובים. מדינות וגופים, ובכלל זאת גורמים בממשל האמריקני, נמצאים בעמדת המתנה להבנת המדיניות של הממשלה החדשה, כדי להחליט האם לקדם נגד ישראל סנקציות קשות עוד יותר. זאת, באופן העלול להוביל לפגיעה במצבה האסטרטגי הכולל ובעוצמתה המדינית והצבאית של מדינת ישראל, עד כדי הצבת איום לביטחונה הלאומי.
במישור המדיני, מדובר בכרסום בתמיכה בישראל וביכולתה להישען על בעלות בריתה כדי לקדם או לבלום מהלכים מדיניים במוסדות בינלאומיים ומשפטיים. במימד הצבאי, הדבר עלול להוביל להגבלות על חופש הפעולה הצבאי של ישראל, כפי שניכר כבר כיום מהמגבלות שמטיל ממשל טראמפ על צה"ל מביצוע פעולות גם בלבנון ובעזה. זאת, לצד התגברות הקשיים בקידום ובמימוש עסקאות לרכש צבאי.
בתחום הכלכלי, לסנקציות על ההתנחלויות עלולות להיות השלכות רוחביות, ולהקרין גם על מוסדות וגופים לאומיים. בתרחיש מחמיר, מדובר בפוטנציאל לפגיעה במשק הישראלי בכללותו, ולהשפיע על בנקים, חברות, משקיעים זרים ואף על שרשראות האספקה. יתרה מכך, סביר כי חברות וגופים פיננסיים זרים ינקטו גישה זהירה בקידום שיתופי פעולה עסקיים עם גורמים ישראליים בשל החשש שהדבר עלול לחשוף אותם לסנקציות.
מכאן עולה, כי הממשלה שתקום אחרי הבחירות צריכה להציב את ההתמודדות עם השחיקה החדה במעמדה של ישראל, ובייחוד בארה"ב, כאחת מסוגיות המפתח לטיפול כבר מימיה הראשונים. הממשלה תצטרך להתייחס לתופעות הדה-לגיטימציה והאנטישמיות המתגברות כאתגר ממשי לביטחון ולחוסן הלאומי וכאיום על הביטחון של יהדות התפוצות.
מעשית, במטרה לבלום תהליכים מסוכנים אלו, נדרשת ישראל לשינוי תפיסתי עמוק, לאמץ מדיניות חדשה ולגבש תוכנית אסטרטגית סדורה וארוכת טווח. בטווח הזמן המיידי, ישראל צריכה לבצע מספר צעדים היכולים לסייע בשיכוך הביקורת החריפה המוטחת בה. מדובר, בראש ובראשונה, בפעילות נחושה למיגור הטרור היהודי באיו"ש, בהקפאת התוכניות לבנייה בשטחי E1 וסיפוח חד-צדדי של שטחים. לכך עשויה להיות חשיבות רבה גם בשיקום מערכות היחסים האסטרטגיות עם ירדן ומצרים, ובאפשרות לקדם את תהליכי הנורמליזציה עם סעודיה.
במקביל, נדרש לפעול לאלתר לשיקום מעמדה של ישראל בארה"ב, כצעד חיוני לשימור הברית האסטרטגית והיחסים המיוחדים. זאת, במטרה להבטיח את המשך ואף העמקת התיאום האסטרטגי ושיתופי הפעולה הביטחוניים-צבאיים, לצד אבטחת רשת הביטחון של הממשל לבלימת צעדים מעשיים נגד ישראל. במסגרת זו, יש להשתלב בתוכניות האזוריות הרחבות של ממשל טראמפ, ובה בעת לאתר דרכים לשיקום מערכת הקשרים עם המפלגה הדמוקרטית, ולשפר את הדימוי של ישראל בקרב בני הדור הצעיר.