קיימות אמנם גישות שונות ביחס למרכזיותה של הסוגיה הפלסטינית במערך השיקולים הסעודי והאמריקני. ברם נראה, כי גם אם הסוגיה אינה עומדת בראש סדר העדיפויות של השתיים, קיימת בקרבן ההבנה כי נדרש לתת מענה, שישתלב עם השאיפות הפלסטיניות ויוזמת השלום הערבית. אחרת, כל הסכם שיושג, ייתקל בהתנגדות עזה מצד הרשות הפלסטינית ומדינות ערב נוספות, כמו גם מצידו של המלך סלמאן וגורמים אחרים בתוך הממלכה. המפגש המשולש במצרים, בהשתתפות אבו מאזן, הנשיא סיסי והמלך עבדאללה, המחיש את הדריכות הקיימת בנושא בקרב הפלסטינים ומדינות ערב. מינוי השגריר הסעודי בירדן לשגריר לא תושב ברשות הפלסטינית ולקונסול במזרח ירושלים מהווה, ככל הנראה, איתות בנוגע לחשיבות שסעודיה מתכוונת להעניק לסוגיה הפלסטינית.
לעת עתה, קיים ערפל סביב הדרישות הסעודיות בנושא. דרישות אפשריות עשויות להיות, לכל הפחות, הכרה ישראלית בעקרון שתי המדינות, הימנעות מצעדים חד-צדדיים נוספים להרחבת ההתנחלויות, פינוי מאחזים לא חוקיים, הפסקת מדיניות הענישה הכלכלית. יתכן גם כי סעודיה תדרוש מישראל להעביר שטחים לשליטת הרשות הפלסטינית. זאת, תוך התניית ההתקדמות בתהליכי הנורמליזציה בעמידת ישראל בהתחייבויות שלה בנושא הפלסטיני.
עם זאת, המדיניות הנוכחית של הממשלה כלפי המערכת הפלסטינית, ובעיקר התפיסות שמובילים השרים סמוטריץ ובן גביר לעיבוי ההתנחלויות ולסיפוח שטחים ביהודה ושומרון, ממחישות כי בהרכבה הנוכחי, היכולת של הממשלה לתת מענה, ולו לדרישות המינימליות מצידה של סעודיה, מוגבלת ביותר.