ישראל ניצבת כיום בפני הזדמנות היסטורית לקדם הסכם שלום עם סעודיה בחסות ארה"ב, נוכח מפגש אינטרסים חסר תקדים שנוצר בין שלוש המדינות. למעשה, מדובר בעסקת חבילה אחת גדולה, שמימושה המלא תלוי בקיום רכיבים שונים על ידי כל אחד מהשחקנים. עם זאת, הדרך לקידום העסקה עודנה רחוקה ורצופה מהמורות. המדובר, בראש ובראשונה, בכל הקשור לפיתוח מעגל דלק גרעיני שלם בסעודיה ולשמירה על היתרון האיכותי של ישראל. זאת לצד הקשיים הצפויים בשל הדרישות הסעודיות בתחום הפלסטיני, מאמצי הטרפוד של הציר הרדיקאלי וסד הזמנים נוכח הבחירות לנשיאות ולקונגרס בארה"ב בנובמבר 2024.
האינטרס הסעודי - ערבויות ביטחוניות אמריקניות
יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, שואף להפוך את סעודיה למעצמה כלכלית עולמית במסגרת חזונו ל-2030, שלא תהיה תלויה אך ורק במשאבי הנפט המדלדלים ולא תהיה חשופה לאיומים מצד איראן. זאת, תוך התבססות על ארה"ב, שמהווה לתפיסתו את המפתח למימוש יעדיו. לשם כך, הוא שואף לקדם ברית אסטרטגית עם ארה"ב, שתשען על שלושה עמודי תווך: ערבויות ביטחוניות מוצקות של ארה"ב לביטחונה של סעודיה; אספקת מערכות הנשק המתקדמות ביותר (כגון, מטוסי קרב מדגם F35 ומערכות הגנה אווירית); ופיתוח תוכנית גרעין אזרחי מלאה בממלכה, כולל העשרת אורניום.
לגישתו של יורש העצר, ההסכם אמור להיות מאושר ע"י הקונגרס, כדי למזער ככל שניתן את הסכנה שממשל אחר עלול לפעול לביטולו. בתמורה, יורש העצר נכון לקדם הסכם נורמליזציה עם ישראל. זאת, במידה רבה, מתוך הבנה שזו הדרך היחידה לשכנע הן את ישראל והן את הממשל והקונגרס לאשר את דרישותיו מרחיקות הלכת. מעבר לכך, הנורמליזציה עם ישראל משתלבת בתפיסתו, כי שיכוך מתיחויות אזוריות הינו שלב הכרחי בדרך לשגשוג כלכלי. תהליכי הפיוס עם איראן וסוריה בחודשים האחרונים, וקודם לכן גם עם תורכיה, מהווים נדבך נוסף בתפיסה זו.
לגישתו של יורש העצר, ההסכם אמור להיות מאושר ע"י הקונגרס, כדי למזער ככל שניתן את הסכנה שממשל אחר עלול לפעול לביטולו. בתמורה, יורש העצר נכון לקדם הסכם נורמליזציה עם ישראל. זאת, במידה רבה, מתוך הבנה שזו הדרך היחידה לשכנע הן את ישראל והן את הממשל והקונגרס לאשר את דרישותיו מרחיקות הלכת. מעבר לכך, הנורמליזציה עם ישראל משתלבת בתפיסתו, כי שיכוך מתיחויות אזוריות הינו שלב הכרחי בדרך לשגשוג כלכלי. תהליכי הפיוס עם איראן וסוריה בחודשים האחרונים, וקודם לכן גם עם תורכיה, מהווים נדבך נוסף בתפיסה זו.
האינטרס האמריקני - בלימת סין ובריתות אזוריות
הממשל האמריקני משקיע מאמצים ניכרים לקידום העסקה המשולשת, כפי שבא לידי ביטוי בשורת הביקורים של בכירי הממשל בממלכה בחודשים האחרונים. הפגישות האפשריות בחודש הבא של הנשיא ביידן עם יורש העצר הסעודי, בן סלמאן, בשולי פסגת ה-G20 בניו דלהי, ועם ראש הממשלה נתניהו בארה"ב, עשויות להוות שלב מכריע בדרך לגיבוש ההבנות בין הצדדים.
מאחורי החתירה האמריקנית לקידום העסקה עומדים אינטרסים מגוונים. ארה"ב שואפת לשקם את יחסיה עם הממלכה הסעודית כמשקל נגד לשיתופי הפעולה המתגברים בין סעודיה לסין במישור האסטרטגי ובתחומי האנרגיה והטכנולוגיה. אלו באו לידי ביטוי בביקור הנשיא שי בממלכה (דצמבר 2022) והסכם הפיוס בין סעודיה לאיראן בתיווך סיני (מרס 2023). מעבר לכך, קיים חשש בוושינגטון, כי דחיית הבקשות של יורש העצר, עלולה לדחוף עוד יותר את סעודיה להעמיק את קשריה עם סין ורוסיה.
בראיית הממשל, הסכם שלום בין סעודיה לישראל עשוי להוביל לשיקום מעמדה של ארה"ב במזרח התיכון ולהמחיש כי היא למעשה המעצמה היחידה שיכולה להניע תהליכים משמעותיים באזור. ההסכם אף משתלב בתפיסתו של הנשיא ביידן לקידום שיתופי פעולה מולטילטראליים וטומן בחובו פוטנציאל לשנות את מאזני הכוח במזרח התיכון. זאת, בין היתר באמצעות כינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל למדינות נוספות בעולם המוסלמי וקידום פרוייקטים כלכליים אזוריים רחבי היקף. מעבר לכך, בראיית הממשל, לתהליכים אלו השפעות ישירות גם על יכולת ההתמודדות של ישראל ומדינות המפרץ עם האיומים המתעצמים מצידה של איראן, בין היתר באמצעות הקמת בריתות הגנה ושיתופי פעולה ביטחוניים עמוקים. לבסוף, הסכם ישראלי-סעודי אף עשוי לסייע לביידן לקראת הבחירות, בשל ההשפעה האפשרית על מחירי הדלק.
מאחורי החתירה האמריקנית לקידום העסקה עומדים אינטרסים מגוונים. ארה"ב שואפת לשקם את יחסיה עם הממלכה הסעודית כמשקל נגד לשיתופי הפעולה המתגברים בין סעודיה לסין במישור האסטרטגי ובתחומי האנרגיה והטכנולוגיה. אלו באו לידי ביטוי בביקור הנשיא שי בממלכה (דצמבר 2022) והסכם הפיוס בין סעודיה לאיראן בתיווך סיני (מרס 2023). מעבר לכך, קיים חשש בוושינגטון, כי דחיית הבקשות של יורש העצר, עלולה לדחוף עוד יותר את סעודיה להעמיק את קשריה עם סין ורוסיה.
בראיית הממשל, הסכם שלום בין סעודיה לישראל עשוי להוביל לשיקום מעמדה של ארה"ב במזרח התיכון ולהמחיש כי היא למעשה המעצמה היחידה שיכולה להניע תהליכים משמעותיים באזור. ההסכם אף משתלב בתפיסתו של הנשיא ביידן לקידום שיתופי פעולה מולטילטראליים וטומן בחובו פוטנציאל לשנות את מאזני הכוח במזרח התיכון. זאת, בין היתר באמצעות כינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל למדינות נוספות בעולם המוסלמי וקידום פרוייקטים כלכליים אזוריים רחבי היקף. מעבר לכך, בראיית הממשל, לתהליכים אלו השפעות ישירות גם על יכולת ההתמודדות של ישראל ומדינות המפרץ עם האיומים המתעצמים מצידה של איראן, בין היתר באמצעות הקמת בריתות הגנה ושיתופי פעולה ביטחוניים עמוקים. לבסוף, הסכם ישראלי-סעודי אף עשוי לסייע לביידן לקראת הבחירות, בשל ההשפעה האפשרית על מחירי הדלק.
המכשול הפלסטיני - לא במוקד אך תנאי הכרחי
קיימות אמנם גישות שונות ביחס למרכזיותה של הסוגיה הפלסטינית במערך השיקולים הסעודי והאמריקני. ברם נראה, כי גם אם הסוגיה אינה עומדת בראש סדר העדיפויות של השתיים, קיימת בקרבן ההבנה כי נדרש לתת מענה, שישתלב עם השאיפות הפלסטיניות ויוזמת השלום הערבית. אחרת, כל הסכם שיושג, ייתקל בהתנגדות עזה מצד הרשות הפלסטינית ומדינות ערב נוספות, כמו גם מצידו של המלך סלמאן וגורמים אחרים בתוך הממלכה. המפגש המשולש במצרים, בהשתתפות אבו מאזן, הנשיא סיסי והמלך עבדאללה, המחיש את הדריכות הקיימת בנושא בקרב הפלסטינים ומדינות ערב. מינוי השגריר הסעודי בירדן לשגריר לא תושב ברשות הפלסטינית ולקונסול במזרח ירושלים מהווה, ככל הנראה, איתות בנוגע לחשיבות שסעודיה מתכוונת להעניק לסוגיה הפלסטינית.
לעת עתה, קיים ערפל סביב הדרישות הסעודיות בנושא. דרישות אפשריות עשויות להיות, לכל הפחות, הכרה ישראלית בעקרון שתי המדינות, הימנעות מצעדים חד-צדדיים נוספים להרחבת ההתנחלויות, פינוי מאחזים לא חוקיים, הפסקת מדיניות הענישה הכלכלית. יתכן גם כי סעודיה תדרוש מישראל להעביר שטחים לשליטת הרשות הפלסטינית. זאת, תוך התניית ההתקדמות בתהליכי הנורמליזציה בעמידת ישראל בהתחייבויות שלה בנושא הפלסטיני.
עם זאת, המדיניות הנוכחית של הממשלה כלפי המערכת הפלסטינית, ובעיקר התפיסות שמובילים השרים סמוטריץ ובן גביר לעיבוי ההתנחלויות ולסיפוח שטחים ביהודה ושומרון, ממחישות כי בהרכבה הנוכחי, היכולת של הממשלה לתת מענה, ולו לדרישות המינימליות מצידה של סעודיה, מוגבלת ביותר.
לעת עתה, קיים ערפל סביב הדרישות הסעודיות בנושא. דרישות אפשריות עשויות להיות, לכל הפחות, הכרה ישראלית בעקרון שתי המדינות, הימנעות מצעדים חד-צדדיים נוספים להרחבת ההתנחלויות, פינוי מאחזים לא חוקיים, הפסקת מדיניות הענישה הכלכלית. יתכן גם כי סעודיה תדרוש מישראל להעביר שטחים לשליטת הרשות הפלסטינית. זאת, תוך התניית ההתקדמות בתהליכי הנורמליזציה בעמידת ישראל בהתחייבויות שלה בנושא הפלסטיני.
עם זאת, המדיניות הנוכחית של הממשלה כלפי המערכת הפלסטינית, ובעיקר התפיסות שמובילים השרים סמוטריץ ובן גביר לעיבוי ההתנחלויות ולסיפוח שטחים ביהודה ושומרון, ממחישות כי בהרכבה הנוכחי, היכולת של הממשלה לתת מענה, ולו לדרישות המינימליות מצידה של סעודיה, מוגבלת ביותר.
מאמצי הסיכול מצד הציר הרדיקאלי
לכך צריך להוסיף את המאמצים הצפויים מצד הציר הרדיקלי, בהובלת איראן, חזבאללה וחמאס, לטרפוד תהליך הנורמליזציה, בשל ההקרנות הישירות על מצבם האסטרטגי והביטחוני ("משחק סכום אפס" למול ישראל). סביר, כי איראן תנסה לפעול בדרכים שונות כדי לשבש את קידום ההסכם, בראש ובראשונה, באמצעות עידוד פעולות טרור כנגד ישראל במערכת הפלסטינית. זאת, מתוך הערכה כי הסלמה ביטחונית תקשה על כל הצדדים לקדם את העסקה ולפחות תגרום לעיכובה.
פריצת חסמים בתחום הגרעין
מתן היתר לסעודיה לפתח תוכנית גרעין אזרחית מקצה לקצה, ובעיקר היכולת להעשיר אורניום בשטחה, טומנת בחובה אתגרים רבים ומגוונים. התקדים הסעודי עלול להוביל מדינות נוספות במרחב, ובראשן מצרים ותורכיה, לדרוש לפתח תוכניות דומות בשטחן, באופן שיוביל למירוץ גרעיני במזרח התיכון. בטווח הארוך, קיימת סכנה כי סעודיה תשאף לנצל את הידע שצברה לפיתוח תוכנית גרעין צבאית. זאת, בייחוד נוכח הפרסומים על קשרים אפשריים בינה לבין פקיסטאן בתחום, ואמירותיו בעבר של יורש העצר, כי אם איראן תשיג נשק גרעיני, גם סעודיה תפעל להשיג זאת. מעבר לכך, לכל הסכמה בתחום הגרעין מול סעודיה עלולות להיות השלכות גם על הסכמי פיקוח אפשריים מול איראן.
סד הזמנים לגיבוש עסקה
פרק הזמן ליכולת של הנשיא ביידן להשקיע את ההון הפוליטי הנדרש כדי לקדם את העסקה הינו מוגבל ככל הנראה עד אמצע השנה הבאה לכל היותר. זאת, בשל כניסת המערכת הפוליטית האמריקנית לישורת האחרונה של הבחירות לנשיאות ולקונגרס (נובמבר 2024). לשם אישור ההסכם, הנשיא ביידן יידרש לגייס תמיכה לפחות של 16 חברי סנאט רפובליקנים (נדרש אישור של שני שליש מהסנאט - 67 סנטורים), וזאת בהנחה שכל 51 חברי הסנאט הדמוקרטיים ייתמכו בהסכם, כולל אלו בעלי הגישה העוינת ליורש העצר הסעודי. על כן נראה, כי במידה והצדדים לא יצליחו לגבש עסקה בחודשים הקרובים, המשמעות תהיה בהכרח דחייתה לפחות עד קיץ 2025, כאשר הממשל החדש יתווה את מדיניותו בסוגיות חוץ.
משמעויות והמלצות
מדינת ישראל בהנהגת נתניהו ניצבת בפני צומת הכרעה היסטורי לקדם הסכם שלום עם המדינה החשובה בעולם הערבי והמוסלמי. מדובר בהסכם שישנה את המאזן האסטרטגי במזרח התיכון לשנים רבות קדימה. על כן, בראש ובראשונה, מוצע לראש הממשלה להודיע על גניזה מוחלטת של הצעדים לשינוי מערכת המשפט כדי לעצור את הכרסום בעוצמות האסטרטגיות הכוללות של ישראל ולהחזיר את היחסים עם הממשל האמריקני למסלולם התקין.
נוכח ההשלכות האסטרטגיות להסכם, נדרשת ממשלת ישראל לקיים בחינה מעמיקה עם הגופים הרלוונטיים במדינה של היתרונות והסיכונים הקיימים בבקשותיו של יורש העצר הסעודי. מעשית, הממשלה צריכה לוודא, כי ארה"ב שומרת על היתרון האיכותי של צה"ל ולהבטיח כי מוקמים מנגנוני ביטחון מספקים כדי להדק את הפיקוח והמגבלות על תוכנית הגרעין האזרחית שסעודיה שואפת להקים. בהקשר זה, ישראל צריכה להתנגד לכל תוכנית שתאפשר לסעודיה להעשיר אורניום בשטחה, בשל הסיכונים הרבים הגלומים בכך וכאמור החשש כי הדבר יוביל לפריצת חסמים ולמירוץ גרעיני במזרח התיכון.