מאז כינונה של הממשלה החדשה, הממשל האמריקני מעביר מסרים פומביים לפיהם הוא מצפה, כי זו תדע לשמור על הערכים הדמוקרטיים המשותפים (ובכלל זאת השמירה על זכויות קבוצות מגדריות), שהיוו את הבסיס לברית האסטרטגית בין המדינות בשבעים השנים האחרונות. זאת, תוך הימנעות מצעדים חד-צדדיים מול הפלסטינים ובראשם הרחבת ההתנחלויות, ביצוע צעדי סיפוח ושינוי הסטטוס-קוו במקומות הקדושים, לצד שמירת העיקרון של שתי המדינות (חרף ההבנה, כי בעת הנוכחית הסיכוי לקידום פתרון אינו מעשי). יתרה מזאת, במהלך ביקורו של היועץ לביטחון לאומי, סאליבן, עפ"י פרסומים שונים, הזהיר האחרון את ראש הממשלה נתניהו, כי אם תהיה פגיעה בעצמאות מערכת המשפט הישראלית, הממשל יתקשה לספק לישראל תמיכה בלתי מעורערת.
לכך ניתן להוסיף שורת התבטאויות של חברי קונגרס וגורמים בקהילה היהודית בארה"ב, לצד מאמרים שהתפרסמו בתקורת, בהם הובעה דאגה עמוקה מהצעדים שהממשלה פועלת לקדם, העלולים לפגוע באופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל. דברים אלו משקפים את החשיבות הרבה שממשל ביידן וחלקים רחבים בציבור האמריקני מייחסים לשמירה על ערכים דמוקרטיים וליברליים. תפיסה זו קיבלה משנה תוקף בעקבות תהליכים פנים אמריקניים והפלגנות בחברה האמריקנית, שהתעצמו בשנים האחרונות בין היתר בעקבות הערעור של הנשיא לשעבר טראמפ ותומכיו על לגיטימיות תוצאות הבחירות לנשיאות. בראייתו של ביידן, תוצאות בחירות האמצע המחישו, כי הציבור האמריקני נותן אמון בדרכו ובתפיסת העולם הליברלית שהוא שואף לקדם.
הנשיא ביידן הוכיח מאז כניסתו לתפקיד, ולמעשה במשך תפקידיו לאורך עשרות השנים בממשל, כי הוא מחויב לביטחונה של מדינת ישראל ואף נכון להשקיע משאבים רבים לשם כך. יתרה מכך, הממשל בהנהגתו מגלה הבנה למדיניות בה ישראל נוקטת בשורה של סוגיות, גם אם אינה עולה בקנה אחד עם הציפיות מצידו, למשל בכל הקשור לתמיכה באוקראינה, בשל הכרתו באילוצים הביטחוניים הניצבים בפניה.
נוכח זאת, הממשלה החדשה צריכה לייחס חשיבות רבה למסרים הנשמעים מצד הממשל ולהימנע מלהציב את הנשיא במבחן ולקחת את התמיכה שלו כמובנת מאליה. סביר כי הנשיא עצמו רוצה להימנע מלהיקלע לסיטואציה בעייתית מבחינתו, בה הוא ייאלץ לתמרן בין הברית עם ישראל אותה הוא שואף לשמר לבין הערכים הליברליים בהם הוא מאמין.
בהתאם לכך הממשלה צריכה להיזהר מתרחיש בו הנשיא יתאכזב מהצעדים שזו נוקטת ולתפיסתו טומנים בחובם פוטנציאל לשנות את אופייה של ישראל ואת מערכת היחסים מול הפלסטינים. מצב כזה עלול להוביל לתגובת נגד חריפה מצידו, שתתבטא בין היתר, בכרסום הדרגתי ובשחיקה בתמיכה הרחבה של הממשל בעמדות הישראליות - הבעת ביקורת פומבית, סירוב להיפגש עם בכירים במערכת המדינית, חוסר נכונות להפעיל את השפעתו כדי לבלום מהלכים נגד ישראל במוסדות בינ"ל וגרירת רגליים מצידו להיענות לבקשות של ישראל (גם בתחומים ביטחוניים). בהקשר זה, יוזכר כי ממשל אובאמה נמנע בשלהי כהונתו מלהטיל וטו נגד החלטה 2334 במועב"יט, שהכירה בהתנחלויות בשטחים שנכבשו ב-1967 כלא חוקיות.