מאז כינונה של הממשלה החדשה, הממשל האמריקני מעביר מסרים פומביים לפיהם הוא מצפה, כי זו תדע לשמור על הערכים הדמוקרטיים המשותפים (ובכלל זאת השמירה על זכויות קבוצות מגדריות), שהיוו את הבסיס לברית האסטרטגית בין המדינות בשבעים השנים האחרונות. זאת, תוך הימנעות מצעדים חד-צדדיים מול הפלסטינים ובראשם הרחבת ההתנחלויות, ביצוע צעדי סיפוח ושינוי הסטטוס-קוו במקומות הקדושים, לצד שמירת העיקרון של שתי המדינות (חרף ההבנה, כי בעת הנוכחית הסיכוי לקידום פתרון אינו מעשי). יתרה מזאת, במהלך ביקורו של היועץ לביטחון לאומי, סאליבן, עפ"י פרסומים שונים, הזהיר האחרון את ראש הממשלה נתניהו, כי אם תהיה פגיעה בעצמאות מערכת המשפט הישראלית, הממשל יתקשה לספק לישראל תמיכה בלתי מעורערת.
לכך ניתן להוסיף שורת התבטאויות של חברי קונגרס וגורמים בקהילה היהודית בארה"ב, לצד מאמרים שהתפרסמו בתקורת, בהם הובעה דאגה עמוקה מהצעדים שהממשלה פועלת לקדם, העלולים לפגוע באופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל. דברים אלו משקפים את החשיבות הרבה שממשל ביידן וחלקים רחבים בציבור האמריקני מייחסים לשמירה על ערכים דמוקרטיים וליברליים. תפיסה זו קיבלה משנה תוקף בעקבות תהליכים פנים אמריקניים והפלגנות בחברה האמריקנית, שהתעצמו בשנים האחרונות בין היתר בעקבות הערעור של הנשיא לשעבר טראמפ ותומכיו על לגיטימיות תוצאות הבחירות לנשיאות. בראייתו של ביידן, תוצאות בחירות האמצע המחישו, כי הציבור האמריקני נותן אמון בדרכו ובתפיסת העולם הליברלית שהוא שואף לקדם.
הנשיא ביידן הוכיח מאז כניסתו לתפקיד, ולמעשה במשך תפקידיו לאורך עשרות השנים בממשל, כי הוא מחויב לביטחונה של מדינת ישראל ואף נכון להשקיע משאבים רבים לשם כך. יתרה מכך, הממשל בהנהגתו מגלה הבנה למדיניות בה ישראל נוקטת בשורה של סוגיות, גם אם אינה עולה בקנה אחד עם הציפיות מצידו, למשל בכל הקשור לתמיכה באוקראינה, בשל הכרתו באילוצים הביטחוניים הניצבים בפניה.
נוכח זאת, הממשלה החדשה צריכה לייחס חשיבות רבה למסרים הנשמעים מצד הממשל ולהימנע מלהציב את הנשיא במבחן ולקחת את התמיכה שלו כמובנת מאליה. סביר כי הנשיא עצמו רוצה להימנע מלהיקלע לסיטואציה בעייתית מבחינתו, בה הוא ייאלץ לתמרן בין הברית עם ישראל אותה הוא שואף לשמר לבין הערכים הליברליים בהם הוא מאמין.
בהתאם לכך הממשלה צריכה להיזהר מתרחיש בו הנשיא יתאכזב מהצעדים שזו נוקטת ולתפיסתו טומנים בחובם פוטנציאל לשנות את אופייה של ישראל ואת מערכת היחסים מול הפלסטינים. מצב כזה עלול להוביל לתגובת נגד חריפה מצידו, שתתבטא בין היתר, בכרסום הדרגתי ובשחיקה בתמיכה הרחבה של הממשל בעמדות הישראליות - הבעת ביקורת פומבית, סירוב להיפגש עם בכירים במערכת המדינית, חוסר נכונות להפעיל את השפעתו כדי לבלום מהלכים נגד ישראל במוסדות בינ"ל וגרירת רגליים מצידו להיענות לבקשות של ישראל (גם בתחומים ביטחוניים). בהקשר זה, יוזכר כי ממשל אובאמה נמנע בשלהי כהונתו מלהטיל וטו נגד החלטה 2334 במועב"יט, שהכירה בהתנחלויות בשטחים שנכבשו ב-1967 כלא חוקיות.
המלצות - אין תחליף לברית האסטרטגית
ראש הממשלה נתניהו הציב את הטיפול באיום הגובר מצידה של איראן ובלימת פרויקט הגרעין, לצד הרחבת הסכמי אברהם וצירופה של סעודיה למדינות הנורמליזציה, בראש סדר העדיפויות במדיניות החוץ של ממשלתו החדשה. תנאי הכרחי להשגת יעדים אלו הוא שיתוף פעולה עמוק מצידה של ארה"ב.
המדיניות הישראלית מול הממשל צריכה בראש ובראשונה להתבסס על ההבנה כי אין תחליף לברית האסטרטגית והערכית עם ארה"ב. הקשרים המיוחדים עם הממשל הינם חיוניים למימוש היעדים האסטרטגיים של מדינת ישראל, ובכלל זאת לשימור מעמדה ועוצמתה, לחוסנה הכלכלי, לתהליכי בניין הכוח של צה"ל ולהתמודדות עם האיום הגובר מצידה של איראן. זאת, בייחוד נוכח ההערכה, שהסכם גרעין חדש אינו צפוי בקרוב ואיראן מצידה ממשיכה להתקדם בפרויקט הגרעין. על כן יש צורך לגבש תפיסה אסטרטגית חדשה, משותפת עם הממשל האמריקני, להתמודדות עם האיום האיראני ושתמחיש לטהראן, כי בכוונת השתיים לפעול בנחישות, כדי למנוע ממנה לפתח יכולת גרעינית צבאית.
ישראל צריכה לנצל את העת הנוכחית, בה הממשל מבקש לתאם ציפיות ולקדם שיתופי פעולה עם הממשלה החדשה בשורה של סוגיות אזוריות ובינלאומיות (על הפרק, ביקור צפוי של שר החוץ בלינקן בימים הקרובים), כדי לעצב את מערכת היחסים שתהיה בנויה על אמון הדדי ואינטרסים משותפים. נוכח זאת, ועל רקע משקעי העבר בין ראש הממשלה לממסד הדמוקרטי, מוצע כי הוא יעביר לבני שיחו את המסר שהוא נכון - תוך שמירה על האינטרסים הישראליים - להתחשב בבקשות מצידו של הנשיא ולמנוע ממנו הפתעות, גם בסוגיות שבמחלוקת בתוך הממשלה וגם בנושאים פנים ישראליים.
ישראל צריכה גם לגלות גישה זהירה ביותר בקשרים עם סין, בייחוד בכל הקשור לשיתופי פעולה בתחומים רגישים (סייבר, טכנולוגיות, ועוד) ולהתנהל בשקיפות רבה מול הממשל. זאת, נוכח העובדה שסין נתפסת בעיני הממשל כאיום הייחוס המרכזי וכמדינה היחידה שמציבה אלטרנטיבה ממשית למעמד האמריקני בזירה הגלובאלית ואף במזה"ת, בשל שאיפותיה הגיאו-פוליטיות ויכולותיה המתעצמות, כפי שגם בא לאחרונה לידי ביטוי בביקור שערך הנשיא שי בסעודיה.
נוכח העובדה שהשנתיים הקרובות צפויות להעצים את הפלגנות בחברה האמריקנית לקראת הבחירות לנשיאות, ובמטרה לשמר את התמיכה הדו-מפלגתית, מוצע לממשלה לגלות זהירות לא להיגרר לקלחת הפנימית ולהימנע מהבעת תמיכה בעמדה זו או אחרת ו/או במועמד כזה או אחר, באופן העלול להיות מנוצל ע"י אחד הצדדים כחלק מקמפיין הבחירות.
לצד זאת, הממשלה צריכה לאתר דרכים לנהל שיח בונה עם הזרמים השונים במפלגה הדמוקרטית, ובייחוד עם בני הדור הצעיר, נוכח התמורות שחלו בשנים האחרונות ביחסם לישראל. בה-בעת, מוצע לממשלה לפעול להעמקת שיתופי הפעולה עם יהדות ארה"ב, המהווה מקור חשוב לתמיכה ולהשפעה על הממשל, תוך זהירות מקבלת החלטות העלולות להוביל לניכור חלקים מתוכה.
המדיניות הישראלית מול הממשל צריכה בראש ובראשונה להתבסס על ההבנה כי אין תחליף לברית האסטרטגית והערכית עם ארה"ב. הקשרים המיוחדים עם הממשל הינם חיוניים למימוש היעדים האסטרטגיים של מדינת ישראל, ובכלל זאת לשימור מעמדה ועוצמתה, לחוסנה הכלכלי, לתהליכי בניין הכוח של צה"ל ולהתמודדות עם האיום הגובר מצידה של איראן. זאת, בייחוד נוכח ההערכה, שהסכם גרעין חדש אינו צפוי בקרוב ואיראן מצידה ממשיכה להתקדם בפרויקט הגרעין. על כן יש צורך לגבש תפיסה אסטרטגית חדשה, משותפת עם הממשל האמריקני, להתמודדות עם האיום האיראני ושתמחיש לטהראן, כי בכוונת השתיים לפעול בנחישות, כדי למנוע ממנה לפתח יכולת גרעינית צבאית.
ישראל צריכה לנצל את העת הנוכחית, בה הממשל מבקש לתאם ציפיות ולקדם שיתופי פעולה עם הממשלה החדשה בשורה של סוגיות אזוריות ובינלאומיות (על הפרק, ביקור צפוי של שר החוץ בלינקן בימים הקרובים), כדי לעצב את מערכת היחסים שתהיה בנויה על אמון הדדי ואינטרסים משותפים. נוכח זאת, ועל רקע משקעי העבר בין ראש הממשלה לממסד הדמוקרטי, מוצע כי הוא יעביר לבני שיחו את המסר שהוא נכון - תוך שמירה על האינטרסים הישראליים - להתחשב בבקשות מצידו של הנשיא ולמנוע ממנו הפתעות, גם בסוגיות שבמחלוקת בתוך הממשלה וגם בנושאים פנים ישראליים.
ישראל צריכה גם לגלות גישה זהירה ביותר בקשרים עם סין, בייחוד בכל הקשור לשיתופי פעולה בתחומים רגישים (סייבר, טכנולוגיות, ועוד) ולהתנהל בשקיפות רבה מול הממשל. זאת, נוכח העובדה שסין נתפסת בעיני הממשל כאיום הייחוס המרכזי וכמדינה היחידה שמציבה אלטרנטיבה ממשית למעמד האמריקני בזירה הגלובאלית ואף במזה"ת, בשל שאיפותיה הגיאו-פוליטיות ויכולותיה המתעצמות, כפי שגם בא לאחרונה לידי ביטוי בביקור שערך הנשיא שי בסעודיה.
נוכח העובדה שהשנתיים הקרובות צפויות להעצים את הפלגנות בחברה האמריקנית לקראת הבחירות לנשיאות, ובמטרה לשמר את התמיכה הדו-מפלגתית, מוצע לממשלה לגלות זהירות לא להיגרר לקלחת הפנימית ולהימנע מהבעת תמיכה בעמדה זו או אחרת ו/או במועמד כזה או אחר, באופן העלול להיות מנוצל ע"י אחד הצדדים כחלק מקמפיין הבחירות.
לצד זאת, הממשלה צריכה לאתר דרכים לנהל שיח בונה עם הזרמים השונים במפלגה הדמוקרטית, ובייחוד עם בני הדור הצעיר, נוכח התמורות שחלו בשנים האחרונות ביחסם לישראל. בה-בעת, מוצע לממשלה לפעול להעמקת שיתופי הפעולה עם יהדות ארה"ב, המהווה מקור חשוב לתמיכה ולהשפעה על הממשל, תוך זהירות מקבלת החלטות העלולות להוביל לניכור חלקים מתוכה.