סיפוח חד צדדי –
הימור מסוכן על ביטחונה הלאומי של ישראל
הימור מסוכן על ביטחונה הלאומי של ישראל
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
10 ביוני, 2020
ככל שמתקרב המועד שקבע ראש הממשלה בנימין נתניהו לתחילת תהליך הסיפוח החד צדדי ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן, הולך ומתחוור כי מדובר בהימור מסוכן הכרוך בפגיעה רב ממדית בביטחון ישראל - שחלק ממרכיביה עלולים להיות בלתי הפיכים. מהלך סיפוח חד צדדי הוא עתיר סיכונים, נטול הגיון או צורך ביטחוני, אין בצידו תמורות או הזדמנויות אסטרטגיות, וניכר כי הוא משרת בעיקר צרכים פוליטיים צרים.
למיטב הערכתנו, הסימנים המעידים שכבר מצטברים סביב המהלך, צריכים להדליק נורות אזהרה בקרב מקבלי ההחלטות בישראל. נמשכים האיתותים והאזהרות מצד ירדן על המשבר החמור שיגרום הסיפוח ביחסי המדינות; הרשות הפלסטינית, המצויה במשבר כלכלי חמור, נוקטת בצעדים מוחשיים לצמצום הקשרים עם ישראל, כולל בתחום הביטחוני, והמלך עבדאללה מזהיר מהתפוררותה; ובשטח, לאחר תקופה ארוכה של שקט יחסי ביהודה ושומרון, בולטים סימנים לתסיסה ולשינוי באווירה, המתבטאים ברצף חריג של פיגועים, חלקם קטלני.
זאת ועוד, מדינות אירופה בוחנות צעדי תגובה וענישה נגד הסיפוח. מנהיגי מדינות ערב מתנגדים באופן מוצהר ונחרץ למהלך, וכידוע במזרח התיכון, מה שנאמר בפומבי -בניגוד להבטחות שניתנות בחדרי חדרים -הוא החשוב והמחייב. גם בחברה הישראלית, נראה כי מעמיק הוויכוח סביב המהלך, באחרונה אף בחוגי ההתיישבות ביהודה ושומרון.
העובדה כי אירועי עבר, דוגמת הכרת ארה"ב בירושלים כבירת ישראל או העתקת השגרירות האמריקאית אליה, לא גררו מחירים כבדים, אינה צריכה להטעות. נדרש להבחין בין "טריגרים" ו"נפצים" אותם קשה לחזות, לבין מגמות עומק וגורמי יסוד תהליכיים של הצטברות זעם ותסכול, שהם תערובת נפיצה, שפורצת בסופו של דבר אל פני השטח ומייצרת הפתעה מצבית. דינאמיקה כזו מוכרת לישראל מהאנתפאדות הראשונה והשנייה, אותה הציתו אירועים נקודתיים (תאונת דרכים, עליית יו"ר האופוזיציה להר הבית). להבדיל, ניתן לזהות תהליך דומה אפילו באירועים המטלטלים להם אנו עדים בימים אלה בארה"ב.
למיטב הערכתנו, הסימנים המעידים שכבר מצטברים סביב המהלך, צריכים להדליק נורות אזהרה בקרב מקבלי ההחלטות בישראל. נמשכים האיתותים והאזהרות מצד ירדן על המשבר החמור שיגרום הסיפוח ביחסי המדינות; הרשות הפלסטינית, המצויה במשבר כלכלי חמור, נוקטת בצעדים מוחשיים לצמצום הקשרים עם ישראל, כולל בתחום הביטחוני, והמלך עבדאללה מזהיר מהתפוררותה; ובשטח, לאחר תקופה ארוכה של שקט יחסי ביהודה ושומרון, בולטים סימנים לתסיסה ולשינוי באווירה, המתבטאים ברצף חריג של פיגועים, חלקם קטלני.
זאת ועוד, מדינות אירופה בוחנות צעדי תגובה וענישה נגד הסיפוח. מנהיגי מדינות ערב מתנגדים באופן מוצהר ונחרץ למהלך, וכידוע במזרח התיכון, מה שנאמר בפומבי -בניגוד להבטחות שניתנות בחדרי חדרים -הוא החשוב והמחייב. גם בחברה הישראלית, נראה כי מעמיק הוויכוח סביב המהלך, באחרונה אף בחוגי ההתיישבות ביהודה ושומרון.
העובדה כי אירועי עבר, דוגמת הכרת ארה"ב בירושלים כבירת ישראל או העתקת השגרירות האמריקאית אליה, לא גררו מחירים כבדים, אינה צריכה להטעות. נדרש להבחין בין "טריגרים" ו"נפצים" אותם קשה לחזות, לבין מגמות עומק וגורמי יסוד תהליכיים של הצטברות זעם ותסכול, שהם תערובת נפיצה, שפורצת בסופו של דבר אל פני השטח ומייצרת הפתעה מצבית. דינאמיקה כזו מוכרת לישראל מהאנתפאדות הראשונה והשנייה, אותה הציתו אירועים נקודתיים (תאונת דרכים, עליית יו"ר האופוזיציה להר הבית). להבדיל, ניתן לזהות תהליך דומה אפילו באירועים המטלטלים להם אנו עדים בימים אלה בארה"ב.
להערכתנו, בטווח הבינוני מהלך סיפוח חד צדדי:
* יכרסם ביסודות השלום עם ירדן ויערער בהדרגה את היציבות בגבולנו המזרחי;
* יעלה באופן משמעותי את הסבירות להתפרצות אלימה בשטח, ויהפוך את משימת ההגנה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון למורכבת ומסובכת;
* יסתום את הגולל על התהליך המדיני באופן שייטול מהרשות הפלסטינית את סיבת קיומה ויוביל לשקיעתה ולאבדן תקווה בציבור הפלסטיני;
* יאיץ את התמיכה בזירה הפלסטינית ברעיון המדינה האחת;
* יוביל בהדרגה להישאבות צה"ל לניהול חייהם של מיליוני פלסטינים במקרה הטוב, ולכיבוש כל השטח במקרה הרע, על חשבון התמודדות עם איומים כבדים במעגל שני ושלישי (זירה צפונית, איראן ועוד).
* ישית על ישראל עול תקציבי חסר תקדים בעידן בו הכלכלה נדרשת לשיקום ארוך שנים ממשבר הקורונה;
* יפגע במעמדה הבינלאומי של ישראל, כולל בזירה הפנימית האמריקאית, ויחשוף חיילים ואזרחים לסיכונים משפטיים ברחבי העולם;
* יבלום וכנראה יהפוך את מגמת ההתקרבות למדינות המפרץ;
* יערער את מרקם היחסים הפנימי בין יהודים לערבים; וייצור פילוג וקיטוב בציבור היהודי במדינה בין ובתוך המחנות הפוליטיים.