נדרשות מנהיגות, אסטרטגיה ומדיניות
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
11 במאי, 2021
Photos: Israel Police | CC BY-SA 3.0
המהומות בירושלים שהובילו להסלמה בעזה וקודם לכן האירועים הקשים בהילולה בהר מירון הם שני משברים המשקפים כשלי מדיניות והיעדר אסטרטגיה.
בירושלים ובמיוחד בהר הבית פוטנציאל הנפיצות היה ברור לכל, והאירועים אכן הציתו תבערה בזירה הפלסטינית כולה תוך פגיעה באינטרסים של ישראל גם ברמה האזורית והבינ"ל. למרות זאת ובניגוד לדרגים האופרטיביים ולכוחות הביטחון הפועלים ביעילות כדי למנוע הסלמה בשטח ולחדש את ההרתעה ברצועה, בולטת אזלת ידם של קברניטי המדינה, שאינם פועלים לאור מדיניות שיטתית צופת פני עתיד שתנטרל את המתחים המובנים בירושלים ותייצר הסדרה מתמשכת בעזה ויציבות ביהודה ושומרון. לפיכך, המתחים בזירות אלו רק מחריפים עם הזמן ומתפרצים כל פעם מחדש.
במירון, למרבה הצער, ה"כתובת הייתה על הקיר", והאסון משקף שורה ארוכה של מחדלים, שנחשפו באופן ברור גם בהתנהלות הכאוטית של הרשויות במשבר הקורונה, עד הגעת החיסונים.
התנהלות בעייתית זו מאפיינת את מדינת ישראל ובמיוחד את הנהגתה, שבצל משבר פוליטי חסר תקדים, עסוקה בתמרוני הישרדות פוליטיים במקום להתמקד בטיפול בבעיותיהם הבוערות של המדינה ואזרחיה.
האסון בהר מירון, שקלע את משתתפי ההילולה למלכודת מוות, והאירועים בירושלים, שהובילו להתלקחות בעזה, חושפים שורת כשלים מוכרים:
בירושלים ובמיוחד בהר הבית פוטנציאל הנפיצות היה ברור לכל, והאירועים אכן הציתו תבערה בזירה הפלסטינית כולה תוך פגיעה באינטרסים של ישראל גם ברמה האזורית והבינ"ל. למרות זאת ובניגוד לדרגים האופרטיביים ולכוחות הביטחון הפועלים ביעילות כדי למנוע הסלמה בשטח ולחדש את ההרתעה ברצועה, בולטת אזלת ידם של קברניטי המדינה, שאינם פועלים לאור מדיניות שיטתית צופת פני עתיד שתנטרל את המתחים המובנים בירושלים ותייצר הסדרה מתמשכת בעזה ויציבות ביהודה ושומרון. לפיכך, המתחים בזירות אלו רק מחריפים עם הזמן ומתפרצים כל פעם מחדש.
במירון, למרבה הצער, ה"כתובת הייתה על הקיר", והאסון משקף שורה ארוכה של מחדלים, שנחשפו באופן ברור גם בהתנהלות הכאוטית של הרשויות במשבר הקורונה, עד הגעת החיסונים.
התנהלות בעייתית זו מאפיינת את מדינת ישראל ובמיוחד את הנהגתה, שבצל משבר פוליטי חסר תקדים, עסוקה בתמרוני הישרדות פוליטיים במקום להתמקד בטיפול בבעיותיהם הבוערות של המדינה ואזרחיה.
האסון בהר מירון, שקלע את משתתפי ההילולה למלכודת מוות, והאירועים בירושלים, שהובילו להתלקחות בעזה, חושפים שורת כשלים מוכרים:
א. פערים בתכנון, עבודת מטה, והיערכות מקדימה
בשני המקרים מדובר באירועים המוניים שעיתויים היה ידוע מראש. בהר מירון לא נבדקה ביסודיות יכולתן של התשתיות לעמוד בעומסים העצומים ולספק נתיבי מעבר בטוחים למשתתפים. האירוע התנהל ללא יד מכוונת, ללא תיאום בין הרשויות השונות וללא סטנדרטים ראויים של פיקוח ורישוי. במקביל, גם בירושלים המדינה אפשרה למתיחות בשער שכם ובשיח' ג'ראח להסלים ולצאת משליטה.
ב. אי הפקת לקחים או יישומם
הנהגת המדינה והרשויות התעלמו מלקחי אירועים דומים בעבר, וממסקנות והמלצות מקצועיות קונקרטיות לאתר במירון עצמו, כפי שהופיעו בדו"חות חמורים של מבקר המדינה.
ג. בעיית משילות ושליטה
כמו הערים החרדיות שהתנהלו כאקס-טריטוריות במהלך משבר הקורונה, כשהמדינה נכשלת באכיפת התקנות למניעת התפשטות המגיפה, גם השליטה בהר מירון הופקעה בחלקה מידי המדינה לטובת בעלי אינטרסים, מפלגות חרדיות ורבנים. כידוע, בעיית משילות חמורה קיימת גם במזרח ירושלים ובולטת בחברה הערבית בכלל, שם מתקשה המדינה לאכוף את החוק ולמגר את תופעת האלימות המתרחבת.
ד. קבלת החלטות על בסיס שיקולים זרים
לחצים פוליטיים הובילו להחלטות שגויות ולהתגרויות מיותרות בירושלים שהחריפו את האלימות; ובמירון מנעו קביעת מכסות והטלת מגבלות על כמות המשתתפים בהילולה, על חשבון ביטחונם האישי ובריאותם של החוגגים.
ה. בריחה מאחריות והימנעות מתחקור
הדרג הפוליטי בישראל מתחמק מאחריות ונמנע ממינוי ועדות חקירה ממלכתיות עם סמכויות ושיניים כדי לתחקר אירועי כשל לאומיים (ועדת החקירה הממלכתית האחרונה מונתה לפני למעלה מעשור). בכך, הוא מבטיח כי הלקחים לא יילמדו והאסונות יישנו.
ו. אי מוכנות העורף למצבי חירום
כשלי התפקוד של מערכות המדינה סביב האסון במירון, ויותר מכך במהלך משבר הקורונה, חשפו פערי התנהלות ומוכנות ותשתיות לקויות בעורף, שעלולות להתברר כקריטיות במלחמה או אסון טבע. למרות ההתרעות הרבות על חוסר מוכנות העורף למלחמה עם חזבאללה, במהלכה ישוגרו לעבר ישראל אלפי טילים ורקטות, ממשלות ישראל לא נקטו את הפעולות המתחייבות ולא הקצו את התקציבים הנדרשים להכנת העורף.
היעדר אסטרטגיה, חוסר תכנון וקבלת החלטות ללא תהליכי התייעצות ראויים מאפיינים את התנהלות הממשלה במישור המדיני-בטחוני אל מול שורת אתגרים אסטרטגיים מחריפים.
בראש רשימת האתגרים הדחופים הניצבים לפתחה של ישראל מחוץ ניתן למנות את היחסים המעורערים עם ממשל ביידן ואבדן מעמדה של ישראל כקונצנזוס דו-מפלגתי בארה"ב; היקלעות ישראל לבידוד בסוגיית איראן על רקע הסכמה בינ"ל רחבה לחזרה להסכם גרעין בעייתי; המשך התבססות איראן בזירות האזור והתעצמות שלוחיה, ובראשם חזבאללה, ביכולות פגיעה מדויקות בעורף; דעיכת הרשות הפלסטינית כמערכת שלטונית; החרפת המגמות בעזה בתחום הביטחוני והאזרחי; היחסים המתוחים עם מצרים וירדן ומה שמסתמן כדשדוש בתהליך הנורמליזציה והתקרבות של סעודיה והאמירויות לאיראן על רקע התחזקותה האזורית הצפויה בעקבות הסרת הסנקציות; החקירה נגד ישראל על פשעי מלחמה שפתח בית הדין הפלילי הבינ"ל... והרשימה עוד ארוכה.
אל מול אלה, מתנהלת ישראל, בין בחירות לבחירות, ללא משילות, ללא תקציב מזה כשנתיים, עם גירעון שתופח במהירות, וללא תוכנית רב שנתית מאושרת להתעצמות צה"ל. זאת, תוך פגיעה ביכולתו להיערך ולבנות מענים מבצעיים לאתגרים הביטחוניים המתפתחים - תהליכים שאורכים שנים.
תמונה עגומה זאת, המגבירה את אבדן האמון של האזרחים במדינה ובמשילותה, עומדת בניגוד חריף להתנהלות ההנהגה הנבחרת בארה"ב. הממשל החדש בוושינגטון מקדם ללא לאות ועל בסיס אסטרטגיה סדורה מדיניות כוללת ויוזמות ענק (בסדר גודל של ה"ניו דיל"). זאת, במטרה לחלץ את המדינה ממשבר בריאותי ופוליטי חסרי תקדים, לשקם את הכלכלה ולחדש את מעמד ארה"ב כמעצמה גלובלית דמוקרטית מובילה, וכל אלו לרווחת האזרחים האמריקאים. בתוך מאה ימים מבחירתו רשם הנשיא ביידן לזכותו שורת הישגים בדמות, מבצע חיסונים פדרלי מואץ, חבילת חילוץ כלכלית בהיקף של 1.9 טריליון דולר; ותוכניות בהיקף דומה ליצירת מקומות עבודה, בניין תשתיות, רווחת משפחות וביטוח רפואי וחינוך ברי השגה לילדים.