האתגר האסטרטגי המשולב:
"משחק בשלוש מערכות"
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
13 באפריל, 2022
Photos: remix - maxpixel | Israeli Police
"ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה, אבל היא מתחרזת" (מארק טווין)
המערכה על היציבות הביטחונית
גל הטרור של השבועות האחרונים ממחיש את האתגר של מערכת הביטחון הישראלית בהתמודדות עם "מפגעים בודדים" אשר פועלים בהשראה, וללא זיקה לתשתיות או לארגוני טרור. הסכנה של הסלמה כוללת גוברת, למרות העדר המוטיבציה של השחקנים המרכזיים ללכת בנתיב זה (חמאס, הג'יהאד האסלאמי והציבור הפלסטיני), וזאת נוכח הטרור שמובל על ידי "זאבים בודדים", וקפיצת המדרגה בחיכוך האלים בין כוחות הביטחון לפלסטינים ביהודה ושומרון, וירושלים.
הפיגועים אשר זוכים לתמיכה עממית פלסטינית רחבה, לא מתורגמים למהלכים עממיים או ארגוניים של חמאס או הג'האד הפלסטיני נגד ישראל. כך, הטרור בשלב זה מהווה התפרצות של יחידים שלא מצליחים לעורר התפרצות עממית רחבת היקף ביהודה ושומרון או להסלמה צבאית ברצועת עזה. חמאס שומר עד כה על ריסון ונמנע ממהלכים מסלימים, למרות שהוא מוביל הסתה חסרת רסן, ומביע תמיכה לא מסוייגת בהמשך פיגועי הטרור נגד ישראל. הציבור הפלסטיני מזדהה עם הפיגועים נגד ישראל, אך מעדיף לשמור על הסטטוס-קוו, ולא לשלם מחירים כלכליים יקרים, והרשות הפלסטינית מתגלית שוב בחולשתה, ובאובדן יכולת המשילות והאחיזה הביטחונית בשטח הנמצא תחת אחריותה.
הנפיצות הכללית עלתה מדרגה נוכח האירועים האחרונים, והמרחק מהתלקחות של אירוע טרור טקטי, להסלמה אסטרטגית רחבת היקף קצר נוכח הדינמיקה המערערת, וחולשת הרשות הפלסטינית ומנגנוני הביטחון הפלסטיניים. הגל הנוכחי אשר מזכיר במאפייניו את "אינתיפאדת היחידים" (2015-2016), מחייב אסטרטגיה ישראלית נחושה - ביטחונית ומדינית, לבלימת הפיגועים תוך חיזוק הרשות הפלסטינית ויכולותיה לאכוף משילות על כל שטחיה, והימנעות מהידרדרות להסלמה כוללת שתפגע בהתמודדות עם האיום האיראני הגובר.
פיגועי הטרור מיקדו באופן טבעי את הקשב הציבורי והפוליטי בזירה הפנים ישראלית. עם זאת, המלחמה באוקראינה והשלכותיה העולמיות המערערות, לצד המו"מ לחידוש הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן, מציבים אתגר אסטרטגי מורכב לא פחות לביטחון הלאומי של ישראל.
הפיגועים אשר זוכים לתמיכה עממית פלסטינית רחבה, לא מתורגמים למהלכים עממיים או ארגוניים של חמאס או הג'האד הפלסטיני נגד ישראל. כך, הטרור בשלב זה מהווה התפרצות של יחידים שלא מצליחים לעורר התפרצות עממית רחבת היקף ביהודה ושומרון או להסלמה צבאית ברצועת עזה. חמאס שומר עד כה על ריסון ונמנע ממהלכים מסלימים, למרות שהוא מוביל הסתה חסרת רסן, ומביע תמיכה לא מסוייגת בהמשך פיגועי הטרור נגד ישראל. הציבור הפלסטיני מזדהה עם הפיגועים נגד ישראל, אך מעדיף לשמור על הסטטוס-קוו, ולא לשלם מחירים כלכליים יקרים, והרשות הפלסטינית מתגלית שוב בחולשתה, ובאובדן יכולת המשילות והאחיזה הביטחונית בשטח הנמצא תחת אחריותה.
הנפיצות הכללית עלתה מדרגה נוכח האירועים האחרונים, והמרחק מהתלקחות של אירוע טרור טקטי, להסלמה אסטרטגית רחבת היקף קצר נוכח הדינמיקה המערערת, וחולשת הרשות הפלסטינית ומנגנוני הביטחון הפלסטיניים. הגל הנוכחי אשר מזכיר במאפייניו את "אינתיפאדת היחידים" (2015-2016), מחייב אסטרטגיה ישראלית נחושה - ביטחונית ומדינית, לבלימת הפיגועים תוך חיזוק הרשות הפלסטינית ויכולותיה לאכוף משילות על כל שטחיה, והימנעות מהידרדרות להסלמה כוללת שתפגע בהתמודדות עם האיום האיראני הגובר.
פיגועי הטרור מיקדו באופן טבעי את הקשב הציבורי והפוליטי בזירה הפנים ישראלית. עם זאת, המלחמה באוקראינה והשלכותיה העולמיות המערערות, לצד המו"מ לחידוש הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן, מציבים אתגר אסטרטגי מורכב לא פחות לביטחון הלאומי של ישראל.
המערכה העולמית והשלכותיה על הביטחון הלאומי
המערכה באוקראינה מתמשכת ועד כה לא נראה באופק תהליך מדיני ישים שיכול להוביל לסיום הלחימה. רוסיה מינתה את מפקד הפיקוד הדרומי, למפקד הכוחות הרוסים באוקראינה, במטרה להעצים את אפקטיביות הפעולה הצבאית, והגברת הלחץ במזרח אוקראינה לצורך השגת הכרעה ברורה בשדה הקרב, וזאת במיוחד נוכח הישגיו הדלים עד כה של הצבא הרוסי. הפעולות הצבאיות הרוסיות במזרח אוקראינה נועד על פי גורמי מודיעין מערביים להוביל להכרזה על ניצחון ב-9 במאי (יום הניצחון במלחמת העולם השנייה), במהלך שאמור למסגר את המלחמה עם הנרטיב ההיסטורי של "הלחימה בנאצים".
"תמונת הניצחון" שפוטין מבקש לייצר, מאותגרת נוכח התמיכה המערבית הלא מעורערת באוקראינה, שמתבטאת בסנקציות כלכליות חסרות תקדים, ובמערכה מדינית כוללת. הביקור של ראש ממשלת בריטניה בקייב, והמהלכים המואצים להכנסת אוקראינה לאיחוד האירופאי ממחישים את התמיכה הלא מסוייגת של המערב, אך גם את תקרת הזכוכית שלה. ארה"ב והמערב אמנם מזרימים אמל"ח מתקדם לאוקראינה ומסייעים בחיזוק היכולות של הצבא האוקראיני בשדה הקרב, אך נמנעים מכל מעורבות צבאית נוכח החשש מהידרדרות למערכה כוללת.
הזעזוע העולמי ממעשי הטבח באזרחים בבוצ'ה, ומן התמונות הקשות של הפגיעה הנרחבת בלא מעורבים בהתקפות אוויריות וירי ארטילרי לא מדוייק, לא הובילו לשינוי מעשי במדיניות הפעלת הכוח של המערב שנרתע מכל מהלך צבאי ישיר. מצב זה מעלה את החשש כי הפגיעה באזרחים אשר נתפסת כמהלך רוסי מכוון שמטרתו לשבור את רוח הקרב האוקראינית, תתעצם ככל שהמערכה תתמשך, וזאת ללא תגובה אפקטיבית מצד המערב שתרתיע את מוסקבה.
במקביל, המחירים הכלכליים בזירה העולמית גוברים, ומערערים את האפקטיביות של הסנקציות. רוסיה ממשיכה לייצא אנרגיה לאירופה שלא מוכנה בשלב זה לשלם את המחיר של הפסקת אספקת הנפט והגז הרוסי, הודו וסין ממשיכות לקיים קשרים כלכליים נרחבים עם מוסקבה ומעמעמות את הפגיעה הכוללת של הסנקציות, ומדינות המפרץ לא נעתרות ללחץ להגביר את תפוקת הנפט במטרה להפחית את עליות המחירים.
בנוסף, המשבר הכלכלי העולמי מאיים על הביטחון התזונתי של מדינות במזרח התיכון שנסמכות על אספקת החיטה מרוסיה ואוקראינה; מגדיל את שיעור העוני נוכח עליות המחירים הנחשוניות, ומערער את היציבות הפוליטית הכוללת באזור. גלי ההדף של המלחמה באוקראינה מתנפצים בקהיר, בעמאן בביירות ובמדינות נוספות באזור, ומייצרים איום אסטרטגי חסר תקדים על הביטחון הלאומי שלהן, ועל יציבותן.
"תמונת הניצחון" שפוטין מבקש לייצר, מאותגרת נוכח התמיכה המערבית הלא מעורערת באוקראינה, שמתבטאת בסנקציות כלכליות חסרות תקדים, ובמערכה מדינית כוללת. הביקור של ראש ממשלת בריטניה בקייב, והמהלכים המואצים להכנסת אוקראינה לאיחוד האירופאי ממחישים את התמיכה הלא מסוייגת של המערב, אך גם את תקרת הזכוכית שלה. ארה"ב והמערב אמנם מזרימים אמל"ח מתקדם לאוקראינה ומסייעים בחיזוק היכולות של הצבא האוקראיני בשדה הקרב, אך נמנעים מכל מעורבות צבאית נוכח החשש מהידרדרות למערכה כוללת.
הזעזוע העולמי ממעשי הטבח באזרחים בבוצ'ה, ומן התמונות הקשות של הפגיעה הנרחבת בלא מעורבים בהתקפות אוויריות וירי ארטילרי לא מדוייק, לא הובילו לשינוי מעשי במדיניות הפעלת הכוח של המערב שנרתע מכל מהלך צבאי ישיר. מצב זה מעלה את החשש כי הפגיעה באזרחים אשר נתפסת כמהלך רוסי מכוון שמטרתו לשבור את רוח הקרב האוקראינית, תתעצם ככל שהמערכה תתמשך, וזאת ללא תגובה אפקטיבית מצד המערב שתרתיע את מוסקבה.
במקביל, המחירים הכלכליים בזירה העולמית גוברים, ומערערים את האפקטיביות של הסנקציות. רוסיה ממשיכה לייצא אנרגיה לאירופה שלא מוכנה בשלב זה לשלם את המחיר של הפסקת אספקת הנפט והגז הרוסי, הודו וסין ממשיכות לקיים קשרים כלכליים נרחבים עם מוסקבה ומעמעמות את הפגיעה הכוללת של הסנקציות, ומדינות המפרץ לא נעתרות ללחץ להגביר את תפוקת הנפט במטרה להפחית את עליות המחירים.
בנוסף, המשבר הכלכלי העולמי מאיים על הביטחון התזונתי של מדינות במזרח התיכון שנסמכות על אספקת החיטה מרוסיה ואוקראינה; מגדיל את שיעור העוני נוכח עליות המחירים הנחשוניות, ומערער את היציבות הפוליטית הכוללת באזור. גלי ההדף של המלחמה באוקראינה מתנפצים בקהיר, בעמאן בביירות ובמדינות נוספות באזור, ומייצרים איום אסטרטגי חסר תקדים על הביטחון הלאומי שלהן, ועל יציבותן.
המערכה על הסכם הגרעין
המו"מ לחזרה להסכם הגרעין בין המעצמות וארה"ב נמצא במבוי סתום נוכח הדרישה האיראנית להוציא את ארגון משמרות המהפכה של איראן מרשימת ארגוני הטרור. ראשי המערכת הביטחונית האמריקאית (ראש המטות המשולבים ומפקד סנטקו"ם) מתנגדים בתוקף למהלך הוצאת הארגון מרשימת הטרור. בעלות בריתה האזוריות של ארה"ב הביעו מחאה פומבית על הכוונה להוציא את משמרות המהפכה מרשימת הטרור, במיוחד לאור שורת הפיגועים שהוביל הארגון רק לאחרונה במזרח התיכון.
עם זאת, הבית הלבן עדיין לא פרסם את מדיניותו הסופית בסוגיה נוכח ההשלכות של פיצוץ השיחות על פריצה איראנית לגרעין, ועל היציבות האיזורית הכוללת. ככל הנראה עדיין מתקיימים מאמצי תיווך למציאת נוסחת פשרה, נוכח ההבנה האמריקאית כי הסכם ישרת את צרכי שוק האנרגיה העולמי ויפגע במונופול הרוסי, וכן ירחיק את הסכנה של מעורבות צבאית אמריקאית במזה"ת. מנגד, החשש של הבית הלבן מביקורת פומבית בקונגרס ובסנאט נגד המהלך שעלול לפגוע בו בבחירות האמצע (נובמבר), מצמצמים את מרחב התמרון שלו בניהול המו"מ.
האסטרטגיה האיראנית מתבטאת בעמידה איתנה על כל תנאיה לחזרה להסכם הגרעין, לצד שימור היכולות הטכנולוגיות ואף העצמתן, תוך הפעלת לחץ צבאי באמצעות כוחות שלוחים על ארה"ב ובעלות בריתה האזוריים. זוהי אסטרטגיה הוליסטית שמטרתה להקרין עוצמה והשפעה אזורית, תוך שימור יכולות הגרעין המתקדמות, ומיטוט משטר הסנקציות שיאפשר לה להפוך למעצמה אזורית לגיטימית - כלכלית וצבאית. במידה והמו"מ לגרעין יתפוצץ, איראן תוכל להאיץ את תכנית הגרעין ולהגיע למרחב החסינות, תוך הגברת החיכוך עם המחנה הסוני הפרו-אמריקאי וישראל. איראן מפעילה לחץ כולל על ארה"ב ובעלות בריתה האזוריות, ובשלב זה לא נרתעת להגדיל את ההימור, גם נוכח הפנמת החלשות ההרתעה האמריקאית באזור. בכל תרחיש, האיום שניצב לפתחה של ישראל הוא נרחב, רב ממדי וארוך טווח, ומחייב פיתוח אסטרטגיה כוללת.
עם זאת, הבית הלבן עדיין לא פרסם את מדיניותו הסופית בסוגיה נוכח ההשלכות של פיצוץ השיחות על פריצה איראנית לגרעין, ועל היציבות האיזורית הכוללת. ככל הנראה עדיין מתקיימים מאמצי תיווך למציאת נוסחת פשרה, נוכח ההבנה האמריקאית כי הסכם ישרת את צרכי שוק האנרגיה העולמי ויפגע במונופול הרוסי, וכן ירחיק את הסכנה של מעורבות צבאית אמריקאית במזה"ת. מנגד, החשש של הבית הלבן מביקורת פומבית בקונגרס ובסנאט נגד המהלך שעלול לפגוע בו בבחירות האמצע (נובמבר), מצמצמים את מרחב התמרון שלו בניהול המו"מ.
האסטרטגיה האיראנית מתבטאת בעמידה איתנה על כל תנאיה לחזרה להסכם הגרעין, לצד שימור היכולות הטכנולוגיות ואף העצמתן, תוך הפעלת לחץ צבאי באמצעות כוחות שלוחים על ארה"ב ובעלות בריתה האזוריים. זוהי אסטרטגיה הוליסטית שמטרתה להקרין עוצמה והשפעה אזורית, תוך שימור יכולות הגרעין המתקדמות, ומיטוט משטר הסנקציות שיאפשר לה להפוך למעצמה אזורית לגיטימית - כלכלית וצבאית. במידה והמו"מ לגרעין יתפוצץ, איראן תוכל להאיץ את תכנית הגרעין ולהגיע למרחב החסינות, תוך הגברת החיכוך עם המחנה הסוני הפרו-אמריקאי וישראל. איראן מפעילה לחץ כולל על ארה"ב ובעלות בריתה האזוריות, ובשלב זה לא נרתעת להגדיל את ההימור, גם נוכח הפנמת החלשות ההרתעה האמריקאית באזור. בכל תרחיש, האיום שניצב לפתחה של ישראל הוא נרחב, רב ממדי וארוך טווח, ומחייב פיתוח אסטרטגיה כוללת.
משמעויות
- העדרה של אסטרטגיה ישראלית כוללת לסוגיה הפלסטינית, מלבד המדיניות הקיימת של "ניהול הסכסוך" באמצעות "מקלות וגזרים", מצמצמת את יכולת הפעולה הישראלית למרחב האופרטיבי והתגובתי, ומשחקת לידי חמאס בזירה הפלסטינית.
- בהקשר של גל הטרור הנוכחי, ישראל צריכה להפעיל כלים כלכליים-אזרחיים להרגעת השטח, לצד העצמת הכלים הביטחוניים לסיכול ולהרתעת מפגעים פוטנציאליים. כך, "כיסוח דשא" אינטנסיבי תוך כניסה למוקדי חיכוך אלימים (דוגמת מחנה הפליטים ג'נין), לצד שימור ההקלות לחג הרמדאן לאוכלוסייה הכללית, וחיזוק מרקם החיים הכולל, מהווה מדיניות מאוזנת לבלימת הדרדרות להסלמה כוללת.
- לצד זאת, ישראל חייבת לפעול במהירות ולשקם את המכשול בקו התפר, ולתת מענה כולל לבעיית השוהים הבלתי חוקיים, וזאת נוכח האתגר הביטחוני השוטף, אך גם לאור הבעיה האסטרטגית של התבססות תפיסת "המדינה האחת" בצד הפלסטיני.
- ישראל חוותה בעבר גלי טרור קשים ומתמשכים שגבו קורבנות רבים וכואבים מן האוכלוסייה האזרחית. החוסן הלאומי, והלכידות החברתית מהווים מרכיב מרכזי בהתמודדות עם גל טרור שמטרתו לפגוע בתחושת הביטחון הבסיסית במדינה, וליצור תחושה של כאוס ופגיעות. בתקופה זאת, למנהיגות המדינית והביטחונית, יש אחריות כבדה, ותפקיד מרכזי בחיזוק העמידה האיתנה של החברה הישראלית מול הטרור.
- ישראל צריכה להיערך לתרחיש של חתימה על הסכם גרעין בזמן הקרוב, לצד היערכות לתרחיש הפוך של פיצוץ המו"מ, והאצת תכנית הגרעין האיראנית. שתי האפשרויות גרועות, אך בעוד שהתרחיש הראשון מחייב בניין כוח והערכות להתעצמות האיום האיראני בעשור הקרוב תוך מוכנות אופרטיבית להתגברות האיום האזורי, התרחיש השני מאיץ את השעונים הן בגרעין והן באזור כבר בטווח הזמן הקרוב.
- בהמשך ישיר לכך, העצמת שתוף הפעולה האסטרטגי עם ארה"ב מהווה תנאי לפיתוח אסטרטגיה מדינית וביטחונית כוללת לשני התרחישים, אשר תאפשר בניין כוח מואץ להתמודדות עם מנעד האיומים, ולגיטימציה לביצוע מהלכים אופרטיביים. ישראל צריכה להימנע מעימות ישיר עם ארה"ב בנוגע להסכם הגרעין, שעלול לפגוע בסיוע האמריקאי בתהליכי ההתעצמות הנדרשים.
- בנוסף, נוכח התעצמות המשבר האזרחי באוקראינה, וחשיפת פשעי המלחמה הרוסיים, ישראל צריכה להביע עמדה ברורה לצד ארה"ב והמערב. ישראל צריכה להגביר את התיאום עם וושינגטון בנוגע למערכה באוקראינה. "עמידה על הגדר" בשלב זה עלולה לסדוק את הברית האסטרטגית בין המדינות, ולגרור מחירים גם בהתארגנות המדינית והביטחונית מול איראן.
- כמו כן, הדינמיקה האזורית מייצרת עבור ישראל הזדמנות לחזק את קשריה האסטרטגיים עם מדינות האזור, ועל ירושלים לסייע ככל הניתן בביסוס יציבותן (כלכלית וביטחונית) בצורה ישירה או באמצעות פעולה בזירה הבינלאומית. ישראל מבססת את מעמדה כשחקן מרכזי בהתארגנות האזורית, וכמתווך יעיל לשיכוך המתיחות הגוברת בין מדינות המפרץ וארה"ב. ירושלים צריכה לחזק את נכסיותה למדינות האזור ולוושינגטון, תוך גיבוש אסטרטגיה ביטחונית-מדינית כוללת, שתסייע בבלימת ההשפעה וההתבססות האיראנית באזור.