מדינת ישראל: דרושה אסטרטגיה!
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
14 באוגוסט, 2020
צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ
אל מול משבר רב ממדי - בריאותי, חברתי-כלכלי, מדיני-ביטחוני, במערכת החינוך ובתחומים נוספים - מדינת ישראל מתנהלת ללא אסטרטגיה (ובחלל משילותי ומנהיגותי).
באופן מסורתי תהליכי תכנון אסטרטגי בישראל הם מועטים, בוודאי בהשוואה למדינות רבות במערב, ובראשן ארה"ב, שמגבשות מסמכי אסטרטגיה רחבים, ברמת גופי הממשל וברמה הלאומית, ואף מפרסמות אותם.
כיום מושבתים שניים מהתהליכים האסטרטגיים הבודדים והמובהקים בישראל, המתווים עבורה כיוון ארוך טווח, סדרי עדיפויות ומדיניות אל מול מציאות משתנה, ומשמעותם קריטית לחוסן ולביטחון הלאומיים: תקציב המדינה והתוכנית הרב שנתית של צה"ל.
חרף משבר הקורונה משנה המציאות, ישראל ממשיכה להתנהל על בסיס הגיון וניתוח שהיו נכונים ל-2018. זאת, בבחינת "טייס אוטומטי" (תקציב אחד חלקי 12), כשלא ברורים הכיוון ויעד הטיסה, וכאשר הקברניטים עסוקים בפוליטיקה במקום לנווט את המדינה לחוף מבטחים.
הרעיון לגבש תקציב לשנת 2020 בלבד צפוי להותיר את ישראל ללא מענה ותכנית סדורה אל מול השבר הכלכלי-חברתי, לצמצם את סיכוייו של 'פרויקטור הקורונה' לממש את התכנית שגיבש, ולפגוע ביכולת לסגור את הפערים החמורים במוכנות העורף לחירום (כולל בתחום המיגון מטילים).
היעדר תקציב צופה פני עתיד, קל וחומר הליכה לבחירות, צפויים להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל, באופן שייסב פגיעה נוספת בכלכלתה ויקשה עליה לגייס את המשאבים הנדרשים להתמודדות עם האתגרים חסרי התקדים. זאת, בנוסף להעצמת משבר האמון הקשה ממילא בין האזרחים לממשלה.
היעדר התקציב אינו מאפשר לצה"ל לממש את תוכניתו הרב שנתית (תר"ש), באופן שפוגע ביכולתו לבנות מענים ויכולות מבצעיות לאתגרים הביטחוניים המתפתחים - תהליכים שאורכים שנים. בנסיבות אלה, גם תקציב הסיוע האמריקאי להצטיידות צה"ל במערכות נשק מתקדמות ובמכפילי כוח, איננו ממומש.
במקביל, האתגרים הביטחוניים והמדיניים מתדפקים על דלתה של ישראל ונמצאים במגמת החרפה, בזמן שהיא ממוקדת במשבר הפנימי. במסגרת זאת:
באופן מסורתי תהליכי תכנון אסטרטגי בישראל הם מועטים, בוודאי בהשוואה למדינות רבות במערב, ובראשן ארה"ב, שמגבשות מסמכי אסטרטגיה רחבים, ברמת גופי הממשל וברמה הלאומית, ואף מפרסמות אותם.
כיום מושבתים שניים מהתהליכים האסטרטגיים הבודדים והמובהקים בישראל, המתווים עבורה כיוון ארוך טווח, סדרי עדיפויות ומדיניות אל מול מציאות משתנה, ומשמעותם קריטית לחוסן ולביטחון הלאומיים: תקציב המדינה והתוכנית הרב שנתית של צה"ל.
חרף משבר הקורונה משנה המציאות, ישראל ממשיכה להתנהל על בסיס הגיון וניתוח שהיו נכונים ל-2018. זאת, בבחינת "טייס אוטומטי" (תקציב אחד חלקי 12), כשלא ברורים הכיוון ויעד הטיסה, וכאשר הקברניטים עסוקים בפוליטיקה במקום לנווט את המדינה לחוף מבטחים.
הרעיון לגבש תקציב לשנת 2020 בלבד צפוי להותיר את ישראל ללא מענה ותכנית סדורה אל מול השבר הכלכלי-חברתי, לצמצם את סיכוייו של 'פרויקטור הקורונה' לממש את התכנית שגיבש, ולפגוע ביכולת לסגור את הפערים החמורים במוכנות העורף לחירום (כולל בתחום המיגון מטילים).
היעדר תקציב צופה פני עתיד, קל וחומר הליכה לבחירות, צפויים להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל, באופן שייסב פגיעה נוספת בכלכלתה ויקשה עליה לגייס את המשאבים הנדרשים להתמודדות עם האתגרים חסרי התקדים. זאת, בנוסף להעצמת משבר האמון הקשה ממילא בין האזרחים לממשלה.
היעדר התקציב אינו מאפשר לצה"ל לממש את תוכניתו הרב שנתית (תר"ש), באופן שפוגע ביכולתו לבנות מענים ויכולות מבצעיות לאתגרים הביטחוניים המתפתחים - תהליכים שאורכים שנים. בנסיבות אלה, גם תקציב הסיוע האמריקאי להצטיידות צה"ל במערכות נשק מתקדמות ובמכפילי כוח, איננו ממומש.
במקביל, האתגרים הביטחוניים והמדיניים מתדפקים על דלתה של ישראל ונמצאים במגמת החרפה, בזמן שהיא ממוקדת במשבר הפנימי. במסגרת זאת:
א. לבנון, עוד לפני האסון בביירות, נסחפה לסחרור כלכלי, ומצויה בחדלות פירעון כשמוסדותיה ותשתיותיה מרוסקים ואינם מתפקדים. חרף המצוקה אליה נקלע חזבאללה מבית – שנראה כי מפחיתה את הסבירות למימוש מיידי של פיגוע נקמה נגד ישראל על הרג פעיל הארגון בסוריה אותו הוא מייחס לה - "החשבון נותר פתוח" ועלול להוביל להידרדרות והסלמה בעתיד. זאת, במיוחד בעידן של חוסר יציבות אליו נכנסת לבנון כמדינה, המייצר עבור ישראל חזית לא יציבה נוספת בגבול הצפון לצד סוריה. שני ניסיונות החדירה שסוכלו באחרונה בגבול לבנון ובגולן ממחישים כי החזית הצפונית היא אחת, שכל הכוחות העוינים בה פועלים בסיוע ובהשראת איראן.
ב. התקדמות איראן בגרעין, החמורה כשלעצמה, מעודדת שחקנים נוספים במזה"ת להתגרען. כך נחשפו באחרונה בתקשורת האמריקאית פרטים מטרידים נוספים על הסיוע שמעניקה סין לערב הסעודית בבניית תשתית גרעין במדינה, שקיים חשש כי תנוצל לשימושים צבאיים. ב-2018 הצהיר יורש העצר הסעודי מחמד בן סלמן כי "אם איראן תפתח פצצה גרעינית אנחנו נלך בעקבותיה במהירות האפשרית". בינתיים, במישור הקונבנציונאלי, איראן צפויה לקצור הישג בדמות הסרת אמברגו הנשק של האו"ם עליה באוקטובר, חרף שנים של הפצת נשק ויכולות לשלוחיה ברחבי המזה"ת, תוך הפרה בוטה ושיטתית של החלטות מועצת הביטחון.
ג. בזירה הפלסטינית – נמשך תהליך היחלשות הרשות הפלסטינית עד כדי "התמוססות" ומחריפים סיכוני ההישאבות ההדרגתית של מערך המנהל האזרחי וצה"ל לוואקום המשילותי ביהודה ושומרון. בעזה, חמאס ממשיכה בתהליך התעצמות מואץ בחסות השקט היחסי בצל משבר הקורונה. תוכנית הסיפוח, לו התממשה, הייתה מאיצה מגמות אלו ופוגעת קשות בביטחון הלאומי של ישראל וביחסי החוץ שלה, ומעניקה זריקת מרץ גם למהלכים המשפטיים נגדה בבית הדין הפלילי הבינ"ל (ICC).
ד. בחזית המדינית – הבחירות בארה"ב, בין אם הנשיא טראמפ ימשיך לקדנציה שנייה ובין אם המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן יחליף אותו בבית הלבן, צפויות לייצר שינויים משמעותיים במדיניות ארה"ב כלפי ישראל, ביחס לאיראן ולמזה"ת בכלל. ישראל טרם החלה להיערך לאתגרים האפשריים בהקשרים אלה.
בנסיבות אלה, על ישראל:
א. להימנע, בכל מחיר, מבחירות. בחירות בעיתוי הנוכחי יובילו לכאוס ויהיו הרסניות בכל הקשור ליכולתה של ישראל להתוות כיוון אסטרטגי ליציאה ממשבר הקורונה ולהיערך לגל הבא של המגיפה לקראת החורף; לתכנן ולקבוע סדרי עדיפויות ברורים לטיפול סדור ב"רעשי המשנה" שיצר המשבר בתחום הכלכלי-חברתי; ולהתמודד עם האתגרים הביטחוניים והמדיניים שבפתח.
ב. להעביר באופן דחוף תקציב לשארית שנת 2020 ולשנת 2021, שיספק כיוון ועוגן של יציבות במסגרת תהליך השיקום הארוך הנדרש למשק ולמערכת הבריאות הקורסת.
ג. עם העברת התקציב, להשלים את העדכונים הנדרשים בתר"ש (תוך התאמת התוכנית למציאות הכלכלית החדשה) ולהאיץ את מימושה ואת קידום תכניות ההצטיידות והכשירות של צה"ל. במסגרת זאת, חיוני לממש את תקציב הסיוע האמריקאי, שמהווה נדבך משמעותי בשימור היתרון האיכותי של צה"ל, בעוד שאי ניצולו אינו משרת את מערכת היחסים הביטחונית-מדינית עם בת בריתנו הגדולה.
ד. להוריד סופית מעל סדר היום את תכנית הסיפוח, שמייצרת לישראל עלויות אסטרטגיות כבדות שלא לצורך, ללא תועלות מוחשיות. במקביל, חיוני לבלום את תהליך היחלשות הרשות הפלסטינית.
ה. לגבש תכנית מדינית סדורה, עם יעדים והישגים נדרשים ברורים, בכל הקשור להתנהלות מול הממשל הבא בארה"ב, רפובליקני או דמוקרטי. בראש סדר העדיפויות בהקשר זה צריכים לעמוד שימור התמיכה הדו מפלגתית בישראל, המשך חיזוק היחסים הביטחוניים-מודיעיניים ואתגר הגרעין האיראני.