נדרש מענה אסטרטגי משולב מול איומים מתעצמים
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
14 ביולי, 2021
בפני ישראל ניצבים מספר איומים שמצויים בתהליכי שינוי והתהוות ומייצגים פוטנציאל נפיצות בטווחי זמן שונים.
בעזה, הולכים ונטמנים זרעי ההתלקחות הבאה. זאת, בשל שילוב בין מה שמצטייר כהרתעה חסרה מול חמאס בעקבות מבצע 'שומר החומות', קושי לחזור לתנאים שקדמו למבצע בתחום האזרחי (פרויקטי תשתית הומניטריים, סיוע קטרי למשכורת פקידי חמאס), ומדיניות ישראלית נחושה להגיב באופן בלתי מידתי לפעולות טרור מהרצועה.
במקביל, ישראל נמצאת על מסלול התגוששות עם איראן, על רקע המשך החיכוך בין המדינות בזירה הימית, התמדת איראן במאמציה להתבסס באזור, והתהוות איומים בהשראתה ובסיועה מזירות נוספות, דוגמת עיראק ותימן. בהקשר זה, באחרונה הצהירה המליציה השיעית 'גדודי חזבאללה' בעיראק כי היא חלק מהמשוואה האנטי ישראלית.
בינתיים, במו"מ המדשדש בווינה בסוגיית הגרעין, נראה כי ארה"ב והמעצמות חוזרות על טעויות העבר מהשנים שקדמו להסכם הגרעין, כשהן מאפשרות לאיראן להמשיך ולהרחיב את פרוייקט הגרעין במקביל לשיחות, ולמנף את ההתקדמות הטכנולוגית בשטח כדי לחלץ מהמעצמות הישגים נוספים במסגרת המו"מ.
על רקע זה, איראן הולכת ומתקרבת לסף גרעיני בעייתי - מחזיקה בכ-110 ק"ג של אורניום מועשר ל-20% (מתוך כ-230 ק"ג הדרושים לפצצה). בהקשר זה הזהיר מזכיר המדינה האמריקאי, בלינקן, כי מתקרבת הנקודה בה יהיה קשה מאוד לחזור להסכם הגרעין, כיוון שצנטריפוגות מתקדמות וקצב העשרה גובר מקרבים את איראן באופן מסוכן ליכולת לפתח פצצה גרעינית.
בלבנון, ניכרת האצה בתהליך התפוררות המדינה כאשר הנתונים השליליים היבשים בתחום הכלכלי, השחיתות והמשבר הפוליטי המתמשך והבלתי פתיר מתורגמים לחוסר תפקוד, קריסת מערכות ופגיעה חמורה באיכות החיים של האזרחים. משבר אנרגיה קיצוני שמתבטא בתורי ענק בתחנות הדלק ובהפסקות חשמל ברוב שעות היממה ברחבי המדינה, מחסור במוצרים בסיסיים ובתרופות, עלייה תלולה ברף העוני ומעגל מתרחב של משפחות המצויות בחרפת רעב - הן רק חלק מהתופעות המבטאות את התפרקות המסגרות המדינתיות.
להתפוררות בלבנון השלכות ביטחוניות על ישראל. חזבאללה הוא הגוף המאורגן ביותר במדינה והיחיד שנהנה מגיבוי של מעצמה אזורית, איראן. לכן, בתנאים המחריפים, חזבאללה עלול לחזק את אחיזתו בלבנון, במיוחד בדרומה, בטווח הבינוני, ואיראן עלולה לבסס את מעמדה במדינה באמצעות הזרמת סיוע הומניטארי מהיר ואספקת אנרגיה (נפט). איראן וחזבאללה צפויים לנצל את המצב גם כדי להמשיך, וסביר שאף להאיץ את פרוייקטי בניין הכוח הצבאי של הארגון, תוך התמקדות בייצור טילים בעלי יכולת פגיעה מדויקת בישראל.
בצל המשבר בלבנון, חזבאללה אמנם יאלץ להתמקד באתגרים הפנימיים מבית, באופן שיטיל עליו רסנים בכל הקשור לעימות אפשרי עם ישראל. עם זאת, הארגון יגלה רגישות קיצונית לאפשרות כי ישראל תנסה לנצל את המצב כדי לפגוע ביכולותיו הצבאיות. בנסיבות אלה, פוטנציאל ההסלמה בעקבות מהלכי סיכול ישראליים, אפילו בחתימה נמוכה, יגבר.
הדאגה העמוקה שמצבה הקטסטרופלי של לבנון מייצר במערכת הבינ"ל צפויה להוביל להגברת הסיוע לצבא לבנון, שנתפס כמוסד היחיד המייצג מבנה מדינתי על-עדתי, שיכול להוות אלטרנטיבה עתידית לחזבאללה. בנוסף, צפויה לפחות מאוד ההבנה הבינ"ל לכל פגיעה בתשתיות מדינת לבנון, במסגרת מלחמה עתידית בין ישראל לחזבאללה.
המלצות לישראל
בעת הנוכחית לישראל עדיף להתמקד בגרעין האיראני ובאיומים מצפון, ולא להיגרר למערכה בעזה, בעיתוי לא אופטימלי.
על ישראל להיערך לתרחיש של קריסת המו"מ בווינה, גם אם הוא בסבירות נמוכה יותר בשלב זה, ולהתכונן למערכה רחבה, מדינית ואחרת, לעצירת התקדמותה הטכנולוגית של איראן בתחום הגרעין. זאת, על בסיס תיאום הדוק עם ארה"ב וממשל ביידן, תוך מיצוי ערוצי הקשר והשת"פ הקיימים מולו בתחומים המדיניים, הצבאיים והמבצעיים.
במסגרת זאת, על ישראל לתבוע מהזירה הבינ"ל להתנות את המשך המו"מ עם איראן בווינה בעצירת התקדמותה הטכנולוגית בגרעין; ומארה"ב לשוב ולהציב מול טהראן איום צבאי אמין ולהבהיר לה כי "כל האופציות על השולחן" (האחרון שעשה שימוש בנוסחה זו היה הנשיא אובאמה).
על ישראל להיערך לתרחיש של קריסת המו"מ בווינה, גם אם הוא בסבירות נמוכה יותר בשלב זה, ולהתכונן למערכה רחבה, מדינית ואחרת, לעצירת התקדמותה הטכנולוגית של איראן בתחום הגרעין. זאת, על בסיס תיאום הדוק עם ארה"ב וממשל ביידן, תוך מיצוי ערוצי הקשר והשת"פ הקיימים מולו בתחומים המדיניים, הצבאיים והמבצעיים.
במסגרת זאת, על ישראל לתבוע מהזירה הבינ"ל להתנות את המשך המו"מ עם איראן בווינה בעצירת התקדמותה הטכנולוגית בגרעין; ומארה"ב לשוב ולהציב מול טהראן איום צבאי אמין ולהבהיר לה כי "כל האופציות על השולחן" (האחרון שעשה שימוש בנוסחה זו היה הנשיא אובאמה).
בתחום הצבאי-בטחוני, ישראל נדרשת:
א. לבנות יכולת להנחית מהלומה מפתיעה ורב ממדית על הזרוע הצבאית של חמאס, בעיתוי ובמקום בו תבחר. ההישג הנדרש הוא פגיעה קשה שתהדהד באזור ותרתיע את הציר, תיצרב בתודעה הערבית, תשקם את ההרתעה הישראלית מול חמאס, ותסכל את האיום הגובר שהתנועה מציבה ביהודה ושומרון על הרשות הפלסטינית.
ב. לפתח כלים ואסטרטגיה חכמה לחיכוך הגובר הצפוי עם איראן, באופן שיתחם ככל האפשר את העימות לזירות בהן ישראל נהנית מיתרונות.
ג. למקד מאמץ אל מול איום ההתעצמות המשתנה מצד חזבאללה, בעיקר בתחום הדיוק.
ד. לקחת בחשבון כי אפקט ההרתעה שמגלמת פגיעה בתשתיות לבנוניות בעימות רחב עם חזבאללה, מצויה במגמת שחיקה ככל שמדינת לבנון הולכת ומתפוררת. חוסר הסובלנות הבינ"ל הצפוי בתרחיש של פגיעה בתשתיות דורש בחינה מחדש של רעיון הרס לבנון במסגרת מלחמה עתידית.
ה. על ישראל לפעול מול הזירה הבינ"ל כדי לוודא שהיא לא מספקת נשק התקפי מתקדם לצבא לבנון, שעלול ליפול לידיים הלא נכונות ולאיים על חיילי צה"ל בתרחישי הסלמה.
בשורה התחתונה, ישראל נדרשת לפעול על פי סדרי עדיפויות ולוחות זמנים מתוכננים בקפידה מראש כדי לייצר מענים יעילים אל מול האיומים המתהווים והמשתנים סביבה. ההתנהלות הישראלית צריכה להבטיח כי ישראל תוכל לרכז מאמץ מיידי מול הזירה הבינ"ל בתחום הגרעין האיראני, ולתזמן את החיכוך בממדים הצבאיים לזמן ולמקום אותם היא תהיה זו שתקבע.