שדה המוקשים האסטרטגי -
מיפוי והמלצות למדיניות
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
14 בספטמבר, 2022
Photos: Khamenei.ir; Kremlin.ru | CC BY 4.0
השבועות הקרובים עד לבחירות, ובמוקדם חגי תשרי, טומנים בחובם פוטנציאל נפיצות בשל התלכדות של מספר תהליכים ואירועים: המשך ההסלמה הביטחונית באיו"ש ובמיוחד בצפון השומרון, שנמצאת במגמת החרפה; הצפי לתחילת הפקת הגז באסדת כריש, כשברקע איומיו של נצראללה; ההידרדרות הביטחונית שעלולה להתפתח סביב הר הבית במהלך חגי תשרי, אשר בכוחה להקרין על מוקדים אחרים במערכת הפלסטינית, וכן על הזירה הפנימית בישראל. במקביל, בהיעדר הסכם, איראן ממשיכה להתקדם בתוכניותיה הגרעיניות ומחזיקה בידיה את הכדור להמשך המו"מ. בהיבט הרחב יותר, מתקפת הנגד האוקראינית, עלולה לאלץ את פוטין להסלים את התגובה הצבאית.
עליית מדרגה במתיחות באיו"ש
שורת הפיגועים והתקריות בשבועות האחרונים, בייחוד בצפון השומרון, בערים ג'נין ושכם, מבטאת את עליית המדרגה שחלה מאז אמצע השנה באיו"ש (עלייה של פי 3 בהיקף הפיגועים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד). הסלמה זו נובעת משילוב בין שלושה גורמים: חולשה שמפגין הממשל הפלסטיני, שמתקשה או לא מפגין מוטיבציה באכיפת מרותו בחלק מאזורי איו"ש; תעוזה מצד בני הדור הצעיר הפלסטיני (מרבית מבצעי הפיגועים אינם מזוהים ארגונית); וכן הגברת המאמץ הביטחוני הישראלי, אשר מוביל להתעצמות החיכוכים ברמת השטח וממחישה את אוזלת היד של מנגנוני הביטחון הפלסטינים. ראוי להדגיש, כי החולשה שמפגין הממשל הפלסטיני אינה רק תוצאה של מהלכי ישראל, אלא גם של מאפייני הממשל ברמאללה (שחיתות, ניכור עמוק מהציבור וניוון פוליטי מתמשך).
ברקע, תרעומת מצד הרשות הפלסטינית, המופנית לא רק כלפי ישראל אלא גם כלפי ממשל ביידן, על כך שהוא אינו מסוגל לשכנע את ישראל לשנות את התנהלותה (ובכלל מפגין קשב מוגבל לזירה הפלסטינית). זאת, בעיקר בכל הקשור להיקף פעילות צה"ל וקיזוז הכספים המועברים (שפוגעים בין היתר ביכולת לשלם משכורות לאנשי מנגנוני הביטחון), כמו גם בשל הלחצים שהוא מפעיל כדי שהרשות תפסיק את פעילויותיה באו"מ להתקבל כמדינה חברה, לצד האכזבה כי ביקור הנשיא ביידן באזור לא הניב תוצאות כלשהן עבור הפלסטינים. הדבר בא לידי ביטוי, לפי הנטען, בפגישות המתוחות שקיימה לאחרונה ברמאללה עוזרת שר החוץ האמריקני לענייני המזה"ת, ברברה ליף, והעובדה שאבו מאזן סירב להיפגש עימה.
ברקע, תרעומת מצד הרשות הפלסטינית, המופנית לא רק כלפי ישראל אלא גם כלפי ממשל ביידן, על כך שהוא אינו מסוגל לשכנע את ישראל לשנות את התנהלותה (ובכלל מפגין קשב מוגבל לזירה הפלסטינית). זאת, בעיקר בכל הקשור להיקף פעילות צה"ל וקיזוז הכספים המועברים (שפוגעים בין היתר ביכולת לשלם משכורות לאנשי מנגנוני הביטחון), כמו גם בשל הלחצים שהוא מפעיל כדי שהרשות תפסיק את פעילויותיה באו"מ להתקבל כמדינה חברה, לצד האכזבה כי ביקור הנשיא ביידן באזור לא הניב תוצאות כלשהן עבור הפלסטינים. הדבר בא לידי ביטוי, לפי הנטען, בפגישות המתוחות שקיימה לאחרונה ברמאללה עוזרת שר החוץ האמריקני לענייני המזה"ת, ברברה ליף, והעובדה שאבו מאזן סירב להיפגש עימה.
מתיחות אסדת כריש
זירה מרכזית שעלולה להתלקח במהלך השבועות הקרובים קשורה למו"מ על תיחום הגבול הימי בין ישראל ולבנון. זאת, בעקבות האזהרות החריגות בתקיפותן של נצראללה, כי חזבאללה לא יהסס לפעול כדי להגן על זכויות לבנון במידה וישראל תתחיל באופן חד צדדי להפיק את הגז ללא הסכם.
המתווך האמריקני, עמוס הוכשטיין, סיים מסע דילוגים נוסף בלבנון ובישראל ללא הודעה על פריצת דרך במגעים, חרף הפרסומים כי חלה התקדמות משמעותית במו"מ. ערב ביקורו של הוכשטיין, התפרסם באל-ערביה מתווה אפשרי לפשרה, במסגרתו ישראל תוותר ללבנון על הריבונות של שדה הגז קאנא, ובתמורה תקבל תמלוגים מחברת אנרג'ין, האמורה לבצע את הקידוחים באזור. החברה עצמה הודיעה כי הפקת הגז תחל בשבועות הקרובים.
חרף האינטרס של כל הצדדים המעורבים, לרבות ממשלת לבנון, להגיע להסכמה על חלוקת הרווחים, נראה כי הכדור נמצא במידה רבה בידי חזבאללה. הארגון מנצל את הסכסוך כדי למנף את דימויו "כמגן משאבי הטבע של לבנון", ושואף כי בכל תרחיש הוא ייצא נשכר. בין אם יושג הסכם במסגרתו ישראל תוותר על שדה הגז קאנא, ובין אם ישראל תאלץ פעם נוספת לדחות את תחילת הפקת הגז, נצראללה יציג זאת כהתקפלות ישראלית בשל כוח ההרתעה של הארגון.
יתכן גם, כי נצראללה מעריך שישראל תמנע בתקופה זו (ערב החגים ולפני בחירות, ולנוכח המתיחות הגואה באיו"ש) מצעדים חד צדדיים העלולים להוביל לערעור היציבות, ולכן הוא מאפשר לעצמו להגדיל את ההימור. אפשרות זו טומנת בחובה סכנה גוברת למיס-קלקולציה מצד נצראללה באשר לעוצמת התגובה הישראלית.
מכל מקום, נראה כי המעורבות הגוברת של ארה"ב במשבר, לצד אינטרסים מדינתיים כבדי משקל של השחקנים האזוריים, יובילו בסופו של יום לגיבוש הסכם. עם זאת, יתכן כי מועד חתימת ההסכם, ובהתאם תחילת הפקת הגז, יידחו, בשל הקושי לגבש הסכם בתקופה זו (שבועות ספורים לפני הבחירות בישראל ובלבנון).
המתווך האמריקני, עמוס הוכשטיין, סיים מסע דילוגים נוסף בלבנון ובישראל ללא הודעה על פריצת דרך במגעים, חרף הפרסומים כי חלה התקדמות משמעותית במו"מ. ערב ביקורו של הוכשטיין, התפרסם באל-ערביה מתווה אפשרי לפשרה, במסגרתו ישראל תוותר ללבנון על הריבונות של שדה הגז קאנא, ובתמורה תקבל תמלוגים מחברת אנרג'ין, האמורה לבצע את הקידוחים באזור. החברה עצמה הודיעה כי הפקת הגז תחל בשבועות הקרובים.
חרף האינטרס של כל הצדדים המעורבים, לרבות ממשלת לבנון, להגיע להסכמה על חלוקת הרווחים, נראה כי הכדור נמצא במידה רבה בידי חזבאללה. הארגון מנצל את הסכסוך כדי למנף את דימויו "כמגן משאבי הטבע של לבנון", ושואף כי בכל תרחיש הוא ייצא נשכר. בין אם יושג הסכם במסגרתו ישראל תוותר על שדה הגז קאנא, ובין אם ישראל תאלץ פעם נוספת לדחות את תחילת הפקת הגז, נצראללה יציג זאת כהתקפלות ישראלית בשל כוח ההרתעה של הארגון.
יתכן גם, כי נצראללה מעריך שישראל תמנע בתקופה זו (ערב החגים ולפני בחירות, ולנוכח המתיחות הגואה באיו"ש) מצעדים חד צדדיים העלולים להוביל לערעור היציבות, ולכן הוא מאפשר לעצמו להגדיל את ההימור. אפשרות זו טומנת בחובה סכנה גוברת למיס-קלקולציה מצד נצראללה באשר לעוצמת התגובה הישראלית.
מכל מקום, נראה כי המעורבות הגוברת של ארה"ב במשבר, לצד אינטרסים מדינתיים כבדי משקל של השחקנים האזוריים, יובילו בסופו של יום לגיבוש הסכם. עם זאת, יתכן כי מועד חתימת ההסכם, ובהתאם תחילת הפקת הגז, יידחו, בשל הקושי לגבש הסכם בתקופה זו (שבועות ספורים לפני הבחירות בישראל ובלבנון).
דשדוש שיחות הגרעין
הסכם הגרעין בין איראן למעצמות, שנראה היה על סף סיכום, נקלע פעם נוספת למבוי סתום בעקבות התשובה האיראנית להצעה האחרונה, ובבסיסה דרישה לסגור את החקירות הפתוחות של סבא"א נגדה הנוגעות לשרידי אורניום שנמצאו בשלושה אתרים. בתגובה, גורמים אמריקנים ואירופאים הביעו פסימיות מהאפשרות להגיע להסכם בתקופה הקרובה. זאת, במידה רבה נוכח הקושי הרב של המעצמות להיענות בחיוב לדרישה האיראנית, שכן משמעות הדבר היא קריסת העקרונות של אמנת ה-NPT, בייחוד בתקופה בה רוסיה וצפון קוריאה מאתגרות את איתנות האמנה.
התשובה האיראנית מחדדת את הדילמה האם מדובר בנדבך נוסף בטקטיקת המו"מ האיראנית שנועדה לחלץ הישגים נוספים מהמערב, או שמא בסופו של יום, איראן אינה מעוניינת בהסכם, לנוכח חוסר האמון והחשש כי חילופי שלטון אפשריים בארה"ב בעוד כשנתיים עלולים להוביל לשינוי המדיניות האמריקנית ולפרישה נוספת מההסכם. יתרה מזאת, העמדה האיראנית שבה וממחישה כי, הכדור להתקדמות במו"מ נמצא בידיה, ועד כה היא לא נדרשת לקבל הכרעה, שכן המעצמות נמנעות מלהפעיל עליה לחץ ממשי ואיום מוחשי, שיאלץ אותה לחשיבה מחודשת ושינוי ההתנהלות שלה בכלל ובכל הנוגע למו"מ בפרט.
העמדה המערבית למעשה משחקת לידיה של איראן ומאפשרת לה להמשיך ולתמרן. כך, מצד אחד, היא נמנעת מלשבור את הכלים במו"מ, אך מצד שני, ממשיכה לפעול לקידום פרוייקט הגרעין ולחתור להשגת יכולות מתקדמות ללא מגבלות משמעותיות. עפ"י הדו"ח הרבעוני החדש של סבא"א, איראן מחזיקה כעת ב-55.6 ק"ג אוראניום מועשר ברמה של 60%, עלייה משמעותית לעומת המצב לפני כשלושה חודשים וכמות המספיקה להעשרה לפצצה אחת. הדו"ח למעשה ממחיש את הסכנה בהמשך הדשדוש במו"מ, שכן ללא השגת הסכם חדש וחידוש הפיקוח, וכל עוד אין איום מוחשי על איראן, היא תמשיך, כמעט ללא הפרעה, בהתקדמות להשגת יכולות סף גרעיניות.
התשובה האיראנית מחדדת את הדילמה האם מדובר בנדבך נוסף בטקטיקת המו"מ האיראנית שנועדה לחלץ הישגים נוספים מהמערב, או שמא בסופו של יום, איראן אינה מעוניינת בהסכם, לנוכח חוסר האמון והחשש כי חילופי שלטון אפשריים בארה"ב בעוד כשנתיים עלולים להוביל לשינוי המדיניות האמריקנית ולפרישה נוספת מההסכם. יתרה מזאת, העמדה האיראנית שבה וממחישה כי, הכדור להתקדמות במו"מ נמצא בידיה, ועד כה היא לא נדרשת לקבל הכרעה, שכן המעצמות נמנעות מלהפעיל עליה לחץ ממשי ואיום מוחשי, שיאלץ אותה לחשיבה מחודשת ושינוי ההתנהלות שלה בכלל ובכל הנוגע למו"מ בפרט.
העמדה המערבית למעשה משחקת לידיה של איראן ומאפשרת לה להמשיך ולתמרן. כך, מצד אחד, היא נמנעת מלשבור את הכלים במו"מ, אך מצד שני, ממשיכה לפעול לקידום פרוייקט הגרעין ולחתור להשגת יכולות מתקדמות ללא מגבלות משמעותיות. עפ"י הדו"ח הרבעוני החדש של סבא"א, איראן מחזיקה כעת ב-55.6 ק"ג אוראניום מועשר ברמה של 60%, עלייה משמעותית לעומת המצב לפני כשלושה חודשים וכמות המספיקה להעשרה לפצצה אחת. הדו"ח למעשה ממחיש את הסכנה בהמשך הדשדוש במו"מ, שכן ללא השגת הסכם חדש וחידוש הפיקוח, וכל עוד אין איום מוחשי על איראן, היא תמשיך, כמעט ללא הפרעה, בהתקדמות להשגת יכולות סף גרעיניות.
מתקפת הנגד האוקראינית
צבא אוקראינה הצליח בימים האחרונים להשתלט על אזורי מפתח בצפון מזרח המדינה באזור חראקיב, בעקבות מתקפת נגד מפתיעה שפתח באזור. מדובר בהצלחה המבצעית המשמעותית ביותר של צבא אוקראינה מאז הדיפת המתקפה הרוסית על קייב בראשית המלחמה. חרף ההצלחה האוקראינית, הדרך להסדרה ולסיום המלחמה עודנה רחוקה. סביר, כי אוקראינה עצמה ומדינות המערב יישאבו עידוד ותקווה, כי ניתן יהיה להגיע להישגים נוספים למול הצבאי הרוסי ככל שהמלחמה תימשך, וזאת חרף מצוקות האנרגיה והקשיים הכלכליים המחריפים באירופה. מנגד, ככל שיגבר החשש במוסקבה מתפנית במערכה, כך הנשיא פוטין עלול להחליט להשתמש באמצעים קיצוניים יותר במטרה לבלום את ההידרדרות ואובדן שטחים נוספים. ביטוי לכך כבר ניתן במתקפת הטילים הרוסית נגד תחנות כוח במזרח אוקראינה, שגרמו להפסקות חשמל ממושכות.
החברה הערבית בישראל
החברה הערבית בתוך ישראל ממשיכה להתאפיין גם היא באווירה טעונה. זאת, הן בשל המשך אירועי הפשיעה והאלימות ותחושת התרופפות המשילות במוקדים שונים במדינה המקזזים במידה רבה מתחושת ההישג של רע"מ בשנה האחרונה; ולצידה ייאוש מעמיק של הציבור הערבי מהמערכת הפוליטית כולה, שצפוי להתבטא בשיעור הצבעה נמוך בבחירות הקרובות. עד הבחירות עלולה אותה נפיצות להתגבר על רקע מתיחות אפשרית סביב הר הבית (בדומה לדגם של אירועי מאי 2021), ולאחר הבחירות במידה ושיעור הייצוג הערבי בכנסת יהיה נמוך, דבר שעלול להעמיק את המתיחות בין הציבור הערבי למוסדות המדינה ולציבור היהודי.
המלצות
- לקראת חגי תשרי והסכנה של התלקחות אלימה, לנוכח עליית המדרגה בהיקף התקריות וניסיונות הפיגוע, נדרשת מדיניות מושכלת, שבמרכזה פעילות לשימור הרגיעה במרחב הר הבית.
- כל זאת, לצד המשך הפעילות הממוקדת נגד תשתיות חמאס ביהודה ושומרון, תוך ניסיון למנוע זליגת אירועי האלימות לכל איו"ש. במקביל, הממשלה צריכה לפעול לייצוב המערכת הכלכלית הפלסטינית, לשמר את התיאום הביטחוני והאזרחי עם הרשות (בין היתר בכל הקשור ליציאת פועלים), ולהעביר מסרי אזהרה לחמאס להימנע ממהלכים (באיו"ש או אף מול ערביי ישראל) העלולים להתסיס את השטח בתקופה רגישה זו.
- בהיבט האיראני, ישראל צריכה להמשיך ולשמור על התיאום האסטרטגי ההדוק עם ארה"ב במישור המדיני, והביטחוני-צבאי, תוך הקפדה על שיח דיסקרטי ולהימנע ממחלוקות פומביות עם הממשל. בה-בעת, ישראל צריכה לקדם תהליכי בניין כוח לביסוס יכולות צבאיות להתמודדות עם איום הגרעין, כאשר חתימת העסקה לרכש ארבעה מתדלקים הינה צעד חשוב וחיוני. זאת, לצד המשך הפעילות להצרת ההתבססות האיראנית במרחב, תוך שמירת כללי התיאום הביטחוני עם רוסיה בזירה הצפונית.
- ישראל צריכה לחתור להשלמת ההסכם בתיווך אמריקאי על תיחום הגבול הימי עם לבנון, וחלוקת רווחי הגז. במסגרת זו, ישראל צריכה להפגין נחישות בדבר כוונתה להתחיל בהפקת הגז, תוך נכונות לעיכוב זמני של מספר שבועות לצרכי המו"מ עד להשלמת העסקה. מכל מקום, אסור לישראל להצטייר כמי שנרתעת מאיומי חזבאללה, באופן שאולי יימנע הסלמה כעת, אך לאורך זמן יפגע משמעותית בהרתעה הישראלית, ויעודד את הארגון לאתגר את ישראל באופן קבוע בסוגיות נוספות.