הסכם הגרעין בין איראן למעצמות, שנראה היה על סף סיכום, נקלע פעם נוספת למבוי סתום בעקבות התשובה האיראנית להצעה האחרונה, ובבסיסה דרישה לסגור את החקירות הפתוחות של סבא"א נגדה הנוגעות לשרידי אורניום שנמצאו בשלושה אתרים. בתגובה, גורמים אמריקנים ואירופאים הביעו פסימיות מהאפשרות להגיע להסכם בתקופה הקרובה. זאת, במידה רבה נוכח הקושי הרב של המעצמות להיענות בחיוב לדרישה האיראנית, שכן משמעות הדבר היא קריסת העקרונות של אמנת ה-NPT, בייחוד בתקופה בה רוסיה וצפון קוריאה מאתגרות את איתנות האמנה.
התשובה האיראנית מחדדת את הדילמה האם מדובר בנדבך נוסף בטקטיקת המו"מ האיראנית שנועדה לחלץ הישגים נוספים מהמערב, או שמא בסופו של יום, איראן אינה מעוניינת בהסכם, לנוכח חוסר האמון והחשש כי חילופי שלטון אפשריים בארה"ב בעוד כשנתיים עלולים להוביל לשינוי המדיניות האמריקנית ולפרישה נוספת מההסכם. יתרה מזאת, העמדה האיראנית שבה וממחישה כי, הכדור להתקדמות במו"מ נמצא בידיה, ועד כה היא לא נדרשת לקבל הכרעה, שכן המעצמות נמנעות מלהפעיל עליה לחץ ממשי ואיום מוחשי, שיאלץ אותה לחשיבה מחודשת ושינוי ההתנהלות שלה בכלל ובכל הנוגע למו"מ בפרט.
העמדה המערבית למעשה משחקת לידיה של איראן ומאפשרת לה להמשיך ולתמרן. כך, מצד אחד, היא נמנעת מלשבור את הכלים במו"מ, אך מצד שני, ממשיכה לפעול לקידום פרוייקט הגרעין ולחתור להשגת יכולות מתקדמות ללא מגבלות משמעותיות. עפ"י הדו"ח הרבעוני החדש של סבא"א, איראן מחזיקה כעת ב-55.6 ק"ג אוראניום מועשר ברמה של 60%, עלייה משמעותית לעומת המצב לפני כשלושה חודשים וכמות המספיקה להעשרה לפצצה אחת. הדו"ח למעשה ממחיש את הסכנה בהמשך הדשדוש במו"מ, שכן ללא השגת הסכם חדש וחידוש הפיקוח, וכל עוד אין איום מוחשי על איראן, היא תמשיך, כמעט ללא הפרעה, בהתקדמות להשגת יכולות סף גרעיניות.