המלצות דחופות לממשלה החדשה בישראל
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
15 ביוני, 2021
הממשלה החדשה בישראל יורשת מדינה הנמצאת ב"סחרור" חריף בכל הקשור ליכולותיה להתמודד עם המשבר הרב-ממדי בו היא שקועה. היעדר מדיניות סדורה וחוסר היכולת לקבל ולממש החלטות נחוצות חשפו פערים מסוכנים מול האתגרים הביטחוניים האסטרטגיים הניצבים לפתחה של ישראל.
להלן חמשת האתגרים והאיומים הבולטים המחייבים מענה מיידי, והמלצות להתמודדות מולם.
היחסים עם ארה"ב
האתגר:
מבצע "שומר החומות" המחיש את הצורך הקריטי של ישראל בגיבוי אמריקאי, מדיני (חופש פעולה) וצבאי (מלאים) ובתיאום מרבי עם הממשל בהקשרים רחבי בהרבה מעזה. ההסלמה חשפה את משקלו הגובר של הקו הביקורתי כלפי ישראל בשורות הדור הצעיר במפלגה הדמוקרטית ובוחריה, בקרב יהדות ארה"ב ואפילו במעוז התמיכה הבולט בה - הקונגרס. מדובר בפגיעה קשה ומתמשכת במעמדה ישראל כקונצנזוס חוצה מפלגות, שהוא אחד מנכסיה המשמעותיים ביותר בארה"ב – בת בריתנו הגדולה ביותר.
ראש הממשלה היוצא נכנס לעימות עם הממשל סביב כוונת וושינגטון לחזור להסכם הגרעין עם איראן. מדובר במאבק חסר תוחלת כיוון שמתנגש בסדר היום האסטרטגי-גלובלי של ארה"ב המבקשת לאבטח את אגפיה ולפנות למאבק על העליונות מול סין.
האתגר האיראני והחזרה להסכם הגרעין הפכו לנקודה ארכימדית בין ישראל לארה"ב, שעלולה להקרין לשלילה על מכלול היחסים בין שתי בנות הברית, ולפגוע ביכולת לקבל מארה"ב את הסיוע, הגיבוי והערבויות הנדרשים לישראל מול איראן ובמגוון זירות אחרות.
אתגר נוסף שעלול "להרעיל" את היחסים הוא התחרות הבין-מעצמתית (GPC) בין ארה"ב לסין. הממשל האמריקאי רואה בניצחון מול סין משימה היסטורית, "דתית" כמעט, המוטלת על כתפיו, בין היתר במסגרת המאבק על החירות ועליונות השיטה הליברל-דמוקרטית והסדר העולמי.
מדיניות ישראל מול סין עלולה להותיר אותה מחוץ לחזית הבינ"ל שמקים הממשל. וושינגטון מבהירה לישראל, כולל בפומבי, כי היא מוטרדת מרמת הפיקוח שלה על השקעות סיניות, בעיקר במגזר הטכנולוגיה, המסכנת אינטרסים חיוניים של ארה"ב.
ראש הממשלה היוצא נכנס לעימות עם הממשל סביב כוונת וושינגטון לחזור להסכם הגרעין עם איראן. מדובר במאבק חסר תוחלת כיוון שמתנגש בסדר היום האסטרטגי-גלובלי של ארה"ב המבקשת לאבטח את אגפיה ולפנות למאבק על העליונות מול סין.
האתגר האיראני והחזרה להסכם הגרעין הפכו לנקודה ארכימדית בין ישראל לארה"ב, שעלולה להקרין לשלילה על מכלול היחסים בין שתי בנות הברית, ולפגוע ביכולת לקבל מארה"ב את הסיוע, הגיבוי והערבויות הנדרשים לישראל מול איראן ובמגוון זירות אחרות.
אתגר נוסף שעלול "להרעיל" את היחסים הוא התחרות הבין-מעצמתית (GPC) בין ארה"ב לסין. הממשל האמריקאי רואה בניצחון מול סין משימה היסטורית, "דתית" כמעט, המוטלת על כתפיו, בין היתר במסגרת המאבק על החירות ועליונות השיטה הליברל-דמוקרטית והסדר העולמי.
מדיניות ישראל מול סין עלולה להותיר אותה מחוץ לחזית הבינ"ל שמקים הממשל. וושינגטון מבהירה לישראל, כולל בפומבי, כי היא מוטרדת מרמת הפיקוח שלה על השקעות סיניות, בעיקר במגזר הטכנולוגיה, המסכנת אינטרסים חיוניים של ארה"ב.
המענה:
ברמה הדחופה ביותר נדרש "לפרק את המוקש" מול הממשל בסוגיית איראן. על ממשלת ישראל להשיב את האמון מול ממשל ביידן. זאת, באמצעות מעבר מדיפלומטיה קולנית ומתעמתת לדיאלוג שקט ואינטימי עמו, שיתבסס על ההסכמה המשותפת סביב הצורך למנוע מאיראן נשק גרעיני, ועל ערוצי שיתוף הפעולה המודיעיניים, הביטחוניים והמבצעיים בין המדינות.
הממשלה צריכה להוריד מסדר היום את האיתותים על כוונה לפעול לצבאית נגד תוכנית הגרעין של איראן - מהלך שאין בו שום הגיון בעיתוי הנוכחי בו החזרה להסכם הגרעין ממילא עומדת לגלגל את יכולות הגרעין של איראן לאחור לשנים הקרובות. במקום זאת, נדרש להיכנס עם הממשל לתיאום אסטרטגי משותף, ולשיח תמורות וערבויות למקרה שהוא לא יצליח לממש את יעדו המוצהר להשיג הסכם חזק וארוך יותר עם איראן.
בהקשר הסיני - לישראל אינטרס עמוק בניצחון ארה"ב בתחרות עם סין, והיא חייבת להשתלב בחזית המדינות הדמוקרטיות שבונה ארה"ב, כולל בהקשרי טכנולוגיה (בהם ישראל מביאה נכסים של ממש לשולחן). ישראל נדרשת להכרעה אסטרטגית לתמוך באופן מוחלט באינטרסים האמריקאים מול סין, ולהתנהל מול הממשל בתיאום, שת"פ ושקיפות מלאים בכל הנוגע לקשריה עם סין.
לבסוף, ישראל נדרשת לגבש תוכנית לאומית מקיפה לשיקום מעמדה הדו-מפלגתי בארה"ב, ויחסיה עם יהדות ארה"ב והמפלגה הדמוקרטית.
הממשלה צריכה להוריד מסדר היום את האיתותים על כוונה לפעול לצבאית נגד תוכנית הגרעין של איראן - מהלך שאין בו שום הגיון בעיתוי הנוכחי בו החזרה להסכם הגרעין ממילא עומדת לגלגל את יכולות הגרעין של איראן לאחור לשנים הקרובות. במקום זאת, נדרש להיכנס עם הממשל לתיאום אסטרטגי משותף, ולשיח תמורות וערבויות למקרה שהוא לא יצליח לממש את יעדו המוצהר להשיג הסכם חזק וארוך יותר עם איראן.
בהקשר הסיני - לישראל אינטרס עמוק בניצחון ארה"ב בתחרות עם סין, והיא חייבת להשתלב בחזית המדינות הדמוקרטיות שבונה ארה"ב, כולל בהקשרי טכנולוגיה (בהם ישראל מביאה נכסים של ממש לשולחן). ישראל נדרשת להכרעה אסטרטגית לתמוך באופן מוחלט באינטרסים האמריקאים מול סין, ולהתנהל מול הממשל בתיאום, שת"פ ושקיפות מלאים בכל הנוגע לקשריה עם סין.
לבסוף, ישראל נדרשת לגבש תוכנית לאומית מקיפה לשיקום מעמדה הדו-מפלגתי בארה"ב, ויחסיה עם יהדות ארה"ב והמפלגה הדמוקרטית.
תקציב ותכנית רב-שנתית
האתגר:
שניים מהתהליכים האסטרטגיים המובהקים בישראל, המתווים עבורה כיוון ארוך טווח, סדרי עדיפויות ומדיניות מעודכנת למול מציאות משתנה, הושבתו בשנים האחרונות: תקציב המדינה והתוכנית הרב שנתית של צה"ל.
היעדר תקציב צופה פני עתיד, הותיר את ישראל ללא מענה סדור אל מול השבר הכלכלי-חברתי חסר התקדים, עם גרעון תופח, וללא יכולת לסגור את הפערים החמורים במוכנות העורף לחירום, בהקשרים בריאותיים וביטחוניים.
היעדר תקציב לא איפשר לצה"ל לממש את תוכניתו הרב שנתית (תר"ש), באופן שפוגע ביכולתו לבנות מענים ויכולות מבצעיות לאתגרים הביטחוניים המתפתחים - תהליכים שאורכים שנים.
היעדר תקציב צופה פני עתיד, הותיר את ישראל ללא מענה סדור אל מול השבר הכלכלי-חברתי חסר התקדים, עם גרעון תופח, וללא יכולת לסגור את הפערים החמורים במוכנות העורף לחירום, בהקשרים בריאותיים וביטחוניים.
היעדר תקציב לא איפשר לצה"ל לממש את תוכניתו הרב שנתית (תר"ש), באופן שפוגע ביכולתו לבנות מענים ויכולות מבצעיות לאתגרים הביטחוניים המתפתחים - תהליכים שאורכים שנים.
המענה:
על הממשלה לגבש באופן מיידי תקציב המתמודד עם האתגרים והמציאות המשתנה. הקבינט והצבא נדרשים "לחשב מסלול מחדש" ולבצע התאמות בתוכנית הרב שנתית של צה"ל, "תנופה", ולסגור פערים חמורים במוכנות העורף למלחמה. זאת, תוך הגדרת נקודת עבודה, יעדים, וסדרי עדיפויות המתאמים לנסיבות החדשות, בין היתר בעקבות הקורונה והמערכה האחרונה בעזה; והכרעה על אופן ההתבססות על תקציב הסיוע האמריקאי העתידי להצטיידות צה"ל במערכות נשק מתקדמות ובמכפילי כוח.
יחסי יהודים-ערבים בישראל
האתגר:
האלימות שהתפרצה בחברה הערבית על רקע ההסלמה בעזה מסמנת שבר עמוק ביחסי ערבים ויהודים, ופצצה מתקתקת המאיימת על מדינת ישראל, כמדינת חוק מתוקנת. מדובר בביטוי לכישלון ארוך שנים של ישראל בתחום האינטגרציה, המשילות והאכיפה, כשהפשיעה והאלימות גואות. בעיית משילות ניכרת באופן ברור גם ביהודה ושומרון ואל מול קיצונים יהודים שלקחו את החוק לידיים.
המענה:
הממשלה חייבת ליישם אכיפה חסרת פשרות להשבת הסדר (מודיעין, מעצרים, שיפוט, ענישה מרתיעה), שהיא חיונית להחזרת החיים למסלול התקין ולטיפול באיחוי הקרע בין הקהילות בערים המעורבות. במקביל, נדרש ליישם באופן מיידי ולהרחיב את התוכניות הלאומיות והתקציבים לטיפול בחברה הערבית. במוקד המאמץ יש להציב את מיגור הפשיעה, עידוד ההנהגות המקומיות ותמיכה בהן, כמו גם האצת תהליכי אינטגרציה למול החברה היהודית ומוסדות המדינה.
הזירה הפלסטינית
האתגר:
האסטרטגיה הישראלית כשלה. קרסה התפיסה לפיה הכרה בשלטון חמאס בעזה ושיפור התנאים האזרחיים ברצועה מצד אחד והחלשת הרשות ביהו"ש מצד שני - ימנעו תהליך מדיני על בסיס פתרון שתי המדינות תוך שימור שיווי משקל ביטחוני. ההסלמה בעזה המחישה כי ברגע המבחן סדר היום האידיאולוגי-דתי של חמאס - גובר על כל יתר שיקוליו.
מנגד, כתוצאה ממדיניות ישראל הרשות הפלסטינית הולכת ונחלשת באופן שעלול לשאוב את ישראל בהדרגה לניהול חייה של האוכלוסייה הפלסטינית; ולרתק כוחות של צה"ל לזירה על חשבון יכולתו להתמקד באיומים האסטרטגיים באיראן ובזירה הצפונית.
מנגד, כתוצאה ממדיניות ישראל הרשות הפלסטינית הולכת ונחלשת באופן שעלול לשאוב את ישראל בהדרגה לניהול חייה של האוכלוסייה הפלסטינית; ולרתק כוחות של צה"ל לזירה על חשבון יכולתו להתמקד באיומים האסטרטגיים באיראן ובזירה הצפונית.
המענה:
על ישראל להפוך את סדר העדיפויות מול המערכת הפלסטינית. עליה לפעול להכלת חמאס והחלשתו, בלא להתפשר על שיפור התנאים ההומניטאריים ברצועה, שהם אינטרס ישראלי. במקביל, עליה לשנות באופן יסודי את הגישה כלפי הרשות הפלסטינית, המייצגת את החלופה המדינית לפתרון הסכסוך, ואותה יש לחזק בכל דרך, כמערכת שלטונית.
מעבר לכך, על ישראל לחתור לבניית הרשות כחלופה לשלטון חמאס בעזה בטווח הרחוק, אחרת החלופה היחידה ברצועה תמיד תישאר ישראלית.
מעבר לכך, על ישראל לחתור לבניית הרשות כחלופה לשלטון חמאס בעזה בטווח הרחוק, אחרת החלופה היחידה ברצועה תמיד תישאר ישראלית.
ירדן
האתגר:
בצל משבר הקורונה וההסלמה האחרונה בעזה, יציבות הממלכה ההאשמית, ושתוף הפעולה שלה עם ישראל, עמדו למבחן. מהלכים ישראליים בשנים האחרונות, דוגמת תכנית הסיפוח, ויכוח על מכסות המים, העימותים סביב ירושלים וחשש (מבוסס) של ירדן משחיקה במעמדה במקומות הקדושים לטובת סעודיה – פגעו במרקם היחסים עם הממלכה וערערו את הסכם השלום עמה.
לירדן אין חלופה כמרכיב בביטחון ישראל. השת"פ הביטחוני עם הממלכה שומר את גבולה הארוך ביותר של ישראל שקט ובטוח ומספק לה עומק אסטרטגי, כולל מול איראן.
לירדן אין חלופה כמרכיב בביטחון ישראל. השת"פ הביטחוני עם הממלכה שומר את גבולה הארוך ביותר של ישראל שקט ובטוח ומספק לה עומק אסטרטגי, כולל מול איראן.
המענה:
הממשלה נדרשת לשקם את היחסים עם ירדן ולפעול בזירה האזורית והבינ"ל לגיוס סיוע לחיזוק יציבותה הפנימית. בירושלים, חיוני לחזק את תפקיד ירדן בשימור והעמקת הסטטוס קוו במקומות הקדושים, וככלל להימנע ממהלכים משפילים שעלולים להיות הרסניים למעמדו של מלך ירדן וליציבות הממלכה, המאותגרת ממילא, ולפגוע בעורף האסטרטגי של ישראל.
בשורה התחתונה, ממשלה חדשה בישראל מחויבת לטיפול נמרץ באתגרים הדחופים בתחום המדיני-ביטחוני. המענים המוצעים בסוגיות הבוערות והשילוב ביניהם, מהווים מדיניות אסטרטגית מתבקשת, העולה בקנה אחד עם המלצות הדרגים המקצועיים במדינת ישראל. ככזו, נראה כי היא אינה צפויה לייצר מחלוקות עמוקות בין אגפיה הפוליטיים של הממשלה החדשה, וניתן להוציאה אל הפועל באופן מיידי.