ישראל בנקודת הכרעה?
18 באוקטובר, 2026
המסר המרכזי
ישראל נמצאת, חרף ההישגים הצבאיים, בתהליכים מסוכנים של איבוד היחסים המיוחדים עם ארה"ב, חשש להיווצרות חזית אירופאית עויינת ושחיקת היחסים עם מדינות ערב. {C}הפגיעה המחפירה בצלמת הוושינגטון פוסט ובדיפלומטים האירופאים ואוזלת היד של הממשלה במיגור הטרור היהודי ביהו"ש משקפים את עומק המשבר מול הקהילה הבינלאומית.
חשוב להדגיש כי התמיכה הפומבית של הנשיא טראמפ בנתניהו אינה משנה להבנתנו את מגמות העומק בחברה האמריקנית ואת הסכנות לאיתנות הברית האסטרטגית ללא שינוי במדיניות הישראלית אחרי הבחירות.
התוצאה המסתמנת - הצרת חופש הפעולה המבצעי של ישראל, פגיעה משמעותית במעמדה בזירה הגלובאלית וסיכון מוחשי להטלת סנקציות כלכליות משמעותיות. כל זאת, בשעה שבזירה הפנימית עתידה של ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, וליברלית בסימן שאלה.
ישראל נמצאת, חרף ההישגים הצבאיים, בתהליכים מסוכנים של איבוד היחסים המיוחדים עם ארה"ב, חשש להיווצרות חזית אירופאית עויינת ושחיקת היחסים עם מדינות ערב. {C}הפגיעה המחפירה בצלמת הוושינגטון פוסט ובדיפלומטים האירופאים ואוזלת היד של הממשלה במיגור הטרור היהודי ביהו"ש משקפים את עומק המשבר מול הקהילה הבינלאומית.
חשוב להדגיש כי התמיכה הפומבית של הנשיא טראמפ בנתניהו אינה משנה להבנתנו את מגמות העומק בחברה האמריקנית ואת הסכנות לאיתנות הברית האסטרטגית ללא שינוי במדיניות הישראלית אחרי הבחירות.
התוצאה המסתמנת - הצרת חופש הפעולה המבצעי של ישראל, פגיעה משמעותית במעמדה בזירה הגלובאלית וסיכון מוחשי להטלת סנקציות כלכליות משמעותיות. כל זאת, בשעה שבזירה הפנימית עתידה של ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, וליברלית בסימן שאלה.
פגיעה במעמד ובלגיטימציה
במלאת שלוש שנים לאסון ה-7.10, בולט השקט היחסי בכל הזירות כתוצאה מהישגי צה"ל והמכות הצבאיות שאויבינו ספגו. לעומת זאת, כל החזיתות עודן פתוחות וישראל לא הצליחה להשיג הכרעה, בראש ובראשונה, כתוצאה מהיעדר מהלכים מדיניים משלימים לפעילות הצבאית. יתרה מכך, ניכר כי ישראל איבדה את חופש הפעולה הצבאי, בשל המגבלות המוטלות עליה מצד הממשל האמריקני.
נוכח המתרחש בזירה הפלסטינית ורפיסות הממשלה בטיפול בטרור היהודי המתעצם ביהו"ש, ישראל נמצאת על מסלול התנגשות עם הקהילה הבינלאומית. מגמה זו מתאפיינת ביצירת תשתית להטלת סנקציות חריפות בעתיד נגד ישראל, שעלולות לפגוע בכלכלתה ובביטחונה, ואף להוביל מהלכים מדיניים ומשפטיים נגדה במוסדות הבינלאומיים. לכך יש להוסיף את הירידה החדה במעמדה של ישראל בקרב הציבור האמריקני, ובכלל זאת בקרב חוגים במפלגה הרפובליקנית והדור הצעיר. המגמות המשתנות בתפיסה כלפי ישראל נובעות אמנם מקשת רחבה של סיבות, ובכללן שינויים בחברה האמריקנית, אולם גם המדיניות הישראלית, בייחוד כלפי הפלסטינים, מהווה משקל משמעותי בצלילה במעמדה.
בקרב מדינות השלום והנורמליזציה, לצד שיתופי הפעולה הכלכליים והביטחוניים, ניכר נתק כמעט מוחלט ברמה המדינית, בייחוד עם מצרים וירדן. בהקשר זה, יש לתת דגש מיוחד למצוקה שביטא המלך עבדאללה השני בנאומו בעצרת האו"מ בשל מדיניות ישראל ביהו"ש, העלולה להקרין על היציבות הפנימית בממלכה ועל מכלול מערכת הקשרים בין ירדן לישראל. חשוב להדגיש שירדן מהווה עמוד תווך מרכזי בביטחון הלאומי של מדינות ישראל נוכח הגבול הארוך בין המדינות (308 ק"מ) והיותה העורף הביטחוני בואכה עיראק ואיראן.
כל זאת, בשעה שאויבינו, ובראשם איראן, פועלים בהדרגה לשקם את יכולותיהם הצבאיות, תוך שהם דבקים באידיאולוגיה הקיצונית הקוראת להשמדתה של מדינת ישראל. בולטים בהקשר זה הפעילות האיראנית לשקם את יכולותיה בתחום הבליסטי ואת פרוייקט הגרעין, והעמידה הנחושה של חזבאללה וחמאס כנגד המאמצים לקדם את התפרקותם מהנשק שברשותם.
בזירה הפנימית, נוכח הקרע המחריף בחברה הישראלית, מדינת ישראל נמצאת לקראת בחירות גורליות לעתידה ולצביונה היהודי, דמוקרטי וליברלי. זאת, כאשר סוגיות קריטיות נמצאות על הפרק, ובראשן השיוויון בנטל, גיוס חרדים ועצמאות מערכת המשפט (הרחבה בנושא במאמר נפרד המצורף לניוזלטר זה).
במלאת שלוש שנים לאסון ה-7.10, בולט השקט היחסי בכל הזירות כתוצאה מהישגי צה"ל והמכות הצבאיות שאויבינו ספגו. לעומת זאת, כל החזיתות עודן פתוחות וישראל לא הצליחה להשיג הכרעה, בראש ובראשונה, כתוצאה מהיעדר מהלכים מדיניים משלימים לפעילות הצבאית. יתרה מכך, ניכר כי ישראל איבדה את חופש הפעולה הצבאי, בשל המגבלות המוטלות עליה מצד הממשל האמריקני.
נוכח המתרחש בזירה הפלסטינית ורפיסות הממשלה בטיפול בטרור היהודי המתעצם ביהו"ש, ישראל נמצאת על מסלול התנגשות עם הקהילה הבינלאומית. מגמה זו מתאפיינת ביצירת תשתית להטלת סנקציות חריפות בעתיד נגד ישראל, שעלולות לפגוע בכלכלתה ובביטחונה, ואף להוביל מהלכים מדיניים ומשפטיים נגדה במוסדות הבינלאומיים. לכך יש להוסיף את הירידה החדה במעמדה של ישראל בקרב הציבור האמריקני, ובכלל זאת בקרב חוגים במפלגה הרפובליקנית והדור הצעיר. המגמות המשתנות בתפיסה כלפי ישראל נובעות אמנם מקשת רחבה של סיבות, ובכללן שינויים בחברה האמריקנית, אולם גם המדיניות הישראלית, בייחוד כלפי הפלסטינים, מהווה משקל משמעותי בצלילה במעמדה.
בקרב מדינות השלום והנורמליזציה, לצד שיתופי הפעולה הכלכליים והביטחוניים, ניכר נתק כמעט מוחלט ברמה המדינית, בייחוד עם מצרים וירדן. בהקשר זה, יש לתת דגש מיוחד למצוקה שביטא המלך עבדאללה השני בנאומו בעצרת האו"מ בשל מדיניות ישראל ביהו"ש, העלולה להקרין על היציבות הפנימית בממלכה ועל מכלול מערכת הקשרים בין ירדן לישראל. חשוב להדגיש שירדן מהווה עמוד תווך מרכזי בביטחון הלאומי של מדינות ישראל נוכח הגבול הארוך בין המדינות (308 ק"מ) והיותה העורף הביטחוני בואכה עיראק ואיראן.
כל זאת, בשעה שאויבינו, ובראשם איראן, פועלים בהדרגה לשקם את יכולותיהם הצבאיות, תוך שהם דבקים באידיאולוגיה הקיצונית הקוראת להשמדתה של מדינת ישראל. בולטים בהקשר זה הפעילות האיראנית לשקם את יכולותיה בתחום הבליסטי ואת פרוייקט הגרעין, והעמידה הנחושה של חזבאללה וחמאס כנגד המאמצים לקדם את התפרקותם מהנשק שברשותם.
בזירה הפנימית, נוכח הקרע המחריף בחברה הישראלית, מדינת ישראל נמצאת לקראת בחירות גורליות לעתידה ולצביונה היהודי, דמוקרטי וליברלי. זאת, כאשר סוגיות קריטיות נמצאות על הפרק, ובראשן השיוויון בנטל, גיוס חרדים ועצמאות מערכת המשפט (הרחבה בנושא במאמר נפרד המצורף לניוזלטר זה).
המלצות למדיניות
ממשלת ישראל חייבת לנקוט בשורה של צעדי חירום כדי לבלום את ההידרדרות במעמדה.
להלן 10 ההמלצות המרכזיות לממשלה הבאה להתנהלות בסביבה האזורית, במערכת הגלובאלית ובזירה הפנימית:
- בטווח הזמן המיידי, לצד המשך מאמצי הסיכול המוצלחים של הטרור הפלסטיני, נדרשת פעילות נחושה למיגור הטרור היהודי כנגד פלסטינים. מדובר בהפגנת יכולות המשילות בשטחי יהו"ש של ישראל וכוחות הביטחון, ובראשם צה"ל, שב"כ, משטרת ישראל ומתאם הפעולות בשטחים באזורים אלו.
- לבלום לאלתר את כל היוזמות החד-צדדיות לסיפוח שטחים ולשינוי המציאות בשטח. בראש ובראשונה, מדובר בעצירת התהליכים לבנייה בשטחי E1, שעוררו התנגדות עזה וצעדי נגד בקהילה הבינלאומית. במקביל, מול הרשות הפלסטינית, יש לפעול להעמקת שיתופי הפעולה הביטחוניים והכלכליים, ולמנוע את קריסתה.
- מול ארה"ב, יש להשקיע מאמץ מיוחד להחזיר את היחסים המיוחדים לקדמותם, שכן אין לישראל חלופה לברית האסטרטגית בין המדינות. מעשית, מומלץ בשלב הראשון, לבצע הערכה מחודשת של מכלול מערכת היחסים הבילטראלית. זאת, במטרה לאתר את סוגיות המחלוקת, העלולות להחריף והמקרינות על מעמדה של ישראל בארה"ב. בשלב השני, חיוני שתיווצר מסגרת לדו-שיח אינטימי עם ממשל טראמפ, שתאפשר ללבן את סוגיות המחלוקת מאחורי הקלעים ולקדם שיתופי פעולה אסטרטגיים. במקביל, נדרש לקדם את הסכם המסגרת הרב-שנתי לעשר שנים (MOU), האמור להסתיים ב-2028, אשר מעגן את עומק הברית האסטרטגית בין המדינות.
- מול איראן, נדרש מישראל לפעול במספר צירים במקביל. בראש ובראשונה, יש להעמיק את התיאום האסטרטגי עם ממשל טראמפ, ולעצב תפיסה משותפת להתמודדות עם האיום הרב-מימדי מצידה של איראן. זאת, לצד המשך בניית היכולות הצבאיות לאפשרות של סבב עימות נוסף עם איראן. במקביל, ישראל צריכה לגבש תוכנית לטווח הבינוני-ארוך לערעור יציבות המשטר האיראני, תוך ניצול המצוקות הכלכליות והחברתיות הגוברות במדינה.
- מול חזבאללה, ישראל צריכה לפעול במספר צירים להחלשת כוחו ומעמדו של חזבאללה בלבנון. עליה לגבש תוכנית אסטרטגית לפעולה מדינית וצבאית רחבת היקף כנגד הארגון. זאת, תוך קידום שיתוף פעולה מתואם עם ארה"ב והממשל הלבנוני בראשות הנשיא ג'וזף עאון לחיזוק כוחו של צבא לבנון, כדי שהלה יוכל להתמודד בעתיד ביעילות רבה יותר עם חזבאללה.
- מול חמאס, נדרש כצו מוסרי עליון לעצב תוכנית שתפעל לסלק את ארגון הטרור הרצחני מעזה. ישראל לא יכולה לאפשר לארגון, אחרי הזוועות שביצע ב-7.10, להמשיך ולפעול בשטח הרצועה. במוקד, היערכות לפעולה צבאית רחבה, בתרחיש הסביר בו המאמצים של מועצת השלום לא מצליחים להוביל לפירוקו המלא של חמאס ולסילוקו מכל עמדות הכוח בעזה. במקביל, יש להבטיח כי מדינות וארגונים התומכים בחמאס, ובראשם תורכיה וקטר, לא ימלאו תפקיד בתהליכי השיקום בעזה.
- ליצור מסגרת לתיאום אסטרטגי עם ירדן ומצרים, תוך חידוש המגעים לנורמליזציה עם סעודיה. יש להדגיש כי ללא שינוי מהותי בהתנהלות מול המערכת הפלסטינית, המאמצים לשקם את הקשרים עם מדינות ערב עלולים לעמוד בפני חומה בלתי עבירה ואף להוביל להחרפה נוספת בקשרים. מהצד האחר, קידום תהליכי הנורמליזציה טומנים בחובם פוטנציאל אדיר לשיקום עוצמתה האסטרטגית הכוללת של ישראל ולקידום בריתות אזוריות ושיתופי פעולה ביטחוניים וכלכליים עתירי ממון. חשיבות מיוחדת יש להשתלבותה של ישראל בחזון המסדרון הכלכלי מהודו ועד אירופה (IMEC).
- מול תורכיה, מומלץ לפעול לשיכוך המתיחות מולה ולבחון דרכים לגיבוש מנגנון תיאום בסוריה למניעת חיכוך (de-conflicting), שיצמצם את הסיכון להידרדרות להתנגשות ישירה. בה-בעת, יש לנסות ולאתר סוגיות לשיתופי פעולה נקודתיים עם תורכיה, למשל כנגד איומי טרור מצידה של איראן.
- מול סוריה, כינונו של משטר חדש בסוריה בהנהגתו של אחמד א-שרע, מייצר לישראל הזדמנות לקדם הסדרי ביטחון חדשים. לכך עשויה להיות חשיבות רבה במערכה הכוללת כנגד איראן וחזבאללה.
- בזירה הפנימית, יש לעצב אסטרטגיה רב שנתית שתוביל ליצירת שיוויון בנטל האזרחי והביטחוני, תוך שיקום וטיפוח מערכות החינוך, הבריאות, תשתיות התחבורה והכלכלה בישראל. במקביל, נדרש לעצור לאלתר את קידום ההפיכה המישטרית, ולבנות תוכנית ארוכת טווח לשיקום מערכת המשפט, להפרדת הרשויות, לחיזוק הערכים הדמוקרטיים, האחדות האזרחית והזהות הלאומית על בסיס מגילת העצמאות.