הסוגיה האיראנית מצטיירת כנושא המרכזי והדחוף ביותר שיעצב את יחסי ישראל עם הממשל החדש בוושינגטון. כדי להימנע מעימות עם הממשל, המערכת הישראלית נדרשת להוריד פרופיל ולחדול מדיפלומטיה פומבית ומאיימת, במסגרתה נמסרות לוושינגטון עמדותיה מראש, לעיתים באמצעות כלי התקשורת.
תחת זאת, על ישראל לחתור לדיאלוג שקט ואינטימי, על בסיס הסכמה משותפת למנוע מאיראן נשק גרעיני, ותוך התבססות על ערוצי שיתוף הפעולה המודיעיניים, הביטחוניים והמבצעיים בין המדינות, וחיזוקם. כדי לבנות אמון מול הממשל, שיאפשר השפעה על מדיניותו, ישראל נדרשת להציג עמדות קונסטרוקטיביות ומעשיות ולהימנע מאיום בחלופות צבאיות, בוודאי בשלב הנוכחי.
במקביל, כחלק מההתמודדות עם האתגרים שמציבה איראן ומאמציה לבנות את כוחם של שלוחיה ולהתבסס צבאית בזירות האזור, על ישראל לאשר ולהציג לממשל תכנית הצטיידות והתעצמות סדורה של צה"ל לשנים הקרובות, על בסיס תקציב מאושר והסתמכות קריטית על סיוע אמריקאי עתידי.