ה"יום שאחרי" הבחירות:
שמונה אתגרים מעצבי מציאות 

נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד

18 במרץ, 2021
26-3-20main-...
Photo: Avi Ohayon - GPO

מדינת ישראל ניצבת בפני שורת אתגרים אסטרטגיים מעצבי מציאות. למרות זאת, מתעכבת ישראל, המצויה במשבר פוליטי מתמשך, בנקיטת הפעולות הדחופות המתחייבות לגיבוש מדיניות כוללת וקוהרנטית להתמודדות עם ההתפתחויות והאיומים, שעלולים להטיל צל כבד על ביטחונה וחוסנה הלאומיים. להלן שמונת האתגרים המרכזיים אותם תפגוש הממשלה הבאה בישראל ב"יום שאחרי" הבחירות, והמלצות לגיבוש מענה מולם ברמה האסטרטגית.
 

אתגר ראשון

איראן: על הסף הגרעיני

האתגר:

איראן מרחיבה בעקביות את יכולותיה האסטרטגיות - פרויקט הגרעין ומערך הטילים ארוכי הטווח והמדויקים; ממשיכה להתבסס צבאית באזור במטרה להציב איום ישיר על ישראל בסמוך לגבולותיה, ומזירות מרוחקות יותר דוגמת עיראק ותימן; ובונה את כוחם של שלוחיה באזור, ובראשם חזבאללה, אותו היא פועלת לצייד ביכולות מדוייקות. כמו כן, איראן ושלוחיה מציבים איום על אינטרסים ישראליים במפרץ, בים האדום, וברחבי העולם (פיגועי טרור). במקביל, התפתחויות מהירות בין ארה"ב לאיראן עשויות להוביל את שני הצדדים לחזרה הדרגתית ומתואמת להסכם הגרעין. זאת, חרף מגבלותיו המשמעותיות בכל הקשור לבלימת התקדמות איראן למעמד של מדינת סף גרעינית.

המענה:

במקביל להמשך ה"מערכה בין המלחמות" לבלימת איראן באזור, על ישראל לעבור מדיפלומטיה קולנית ומתעמתת עם ממשל ביידן - המקרינה לשלילה על מכלול היחסים עם ארה"ב - לדיאלוג שקט ואינטימי, על בסיס הסכמה משותפת למנוע מאיראן נשק גרעיני, ותוך התבססות על ערוצי שיתוף הפעולה המודיעיניים, הביטחוניים והמבצעיים בין המדינות, וחיזוקם. כדי לבנות אמון מול הממשל, שיאפשר השפעה על מדיניותו, ישראל נדרשת להציג עמדות קונסטרוקטיביות ומעשיות ולהימנע מאיום בחלופות צבאיות, בוודאי בשלב הנוכחי.

אתגר שני

הזירה הפלסטינית: פוטנציאל לאבדן שליטה

האתגר:

פת"ח וחמאס מתקדמות במהירות לקראת בחירות בשלהי מאי. הבחירות בזירה הפלסטינית עלולות להפוך לאירוע אסטרטגי רב ממדי ולצאת משליטה. מפלה של הפת"ח בבחירות, על רקע הפיצול המעמיק והמחנאות בשורותיה, עלולה להוות אבן דרך בתהליך השתלטות התנועה ודרכה - מאבק מזוין - על המערכת הפלסטינית, ובכלל זה אש"ף. זאת, במקביל לתהליך הסתלקות אבו מאזן, שעלולה לתת את האות למאבק ירושה פנימי ולהיחלשות נוספת של הרשות הפלסטינית כמערכת שלטונית.

המענה:

ישראל חייבת לחתור לשיח דחוף עם ארה"ב, מדינות אירופה, המפרציות ירדן ומצרים, בניסיון להגיע עמן להבנות על אסטרטגיה למניעת הבחירות אם יסתמן כי הן מובילות להשתלטות חמאס על יהודה ושומרון; או לפחות להתנות את קיומן בהסכמת חמאס לתנאי הקוורטט.

במקביל, על ישראל להחזיר לסדר היום את אופק פתרון שתי המדינות, בתאום הדוק עם ממשל ביידן; ולרתום את תהליך הנורמליזציה עם מדינות המפרץ כדי להזריק תשומות לרשות הפלסטינית, במקום לדחוק אותה הצדה. צעדים אלו, במקביל לחידוש הקשרים בין וושינגטון לרשות, עשויים לבלום את מגמת היחלשותה כמערכת שלטונית ואת תהליך התקרבותה לחמאס. 

אתגר שלישי

ישראל-ארה"ב: יחסים במבחן

האתגר:

עם חילופי הממשלים בוושינגטון עומדים יחסי ישראל-ארה"ב למבחן. זאת, סביב מתחים עם הממשל החדש בסוגיות חוץ קונקרטיות ועל רקע שחיקה משמעותית במעמד ישראל כקונצנזוס דו-מפלגתי בארה"ב, ובדימויה כדמוקרטיה היחידה במזה"ת. 

המענה:

ישראל צריכה לנטרל את הפוטנציאל למתחים ולחיכוכים עם בת בריתה הגדולה בשלוש בסוגיות מרכזיות: איראן, הזירה הפלסטינית והתחרות הבין-מעצמתית (סין ורוסיה).

ישראל נדרשת:

א) לנהל, כאמור, דיאלוג שקט ובונה עם הממשל בסוגיית איראן;

ב) להחזיר את פתרון שתי המדינות לסדר היום;

ג) לעצור את הרחבת הבניה בהתנחלויות, ובמיוחד הלבנת מאחזים ו"סיפוח זוחל";

ד) להקפיד על שקיפות מלאה עם וושינגטון בתחום הפיקוח על השקעות סיניות בתשתיות ובטכנולוגיה רגישות בארץ וביחס לקשרים עם רוסיה, באופן שיוכיח כי אלו אינם מסכנים אינטרסים אמריקאים.

אתגר רביעי

בצל משבר רב מימדי: שיקום המשק, משילות וקבלת החלטות

האתגר:

ערב מערכת בחירות נוספת ישראל נמצאת ב"סחרור" חריף בכל הקשור ליכולותיה להתמודד עם המשבר הרב-מימדי בו היא שקועה. הפערים בעבודת המטה הלאומית וחוסר היכולת לקבל ולממש החלטות נחוצות חשף פערים מסוכנים בתחום המשילות - במיוחד בחברות החרדית והערבית וביהודה ושומרון – המסתמנים כאיום לאומי על שלמות המדינה ועל מצבה הבריאותי, הכלכלי והחברתי. משבר פוליטי ומנהיגותי פוגעים באמון האזרחים בשלטון ובנבחרי הציבור, וברמת הציות להנחיות, באופן שמחריף את בעיית המשילות.

המענה:

נדרש להקים צוות בינמשרדי של אנשי מקצוע ומומחים שיגבש תכנית לאומית רצינית ומקיפה לייצוב המשק (דוגמת התכנית שגובשה באמצע שנות השמונים), שמטרתה לטפל בכמיליון מובטלים ולהוביל את ישראל חזרה לתעסוקה מלאה ולצמיחה מחודשת ב"יום שאחרי" המגיפה.

על הממשלה לנהל את אסטרטגיית היציאה מהמגיפה באופן מדורג, זהיר ומחושב, ותוך אכיפה חד משמעית ובלתי מתפשרת, בכלל האזורים ובהתאם לרמת תחלואה.

חיוני להעביר באופן דחוף תקציב ל-2021-2022 שיספק כיוון ועוגן של יציבות הנדרשים בתהליך השיקום הארוך של המשק והכלכלה. היעדר תקציב מייצר חוסר ודאות בציבור ורק מחריף את המשבר. 

אתגר חמישי

הזירה המשפטית: איום האג

האתגר:

החלטת התובעת בבית הדין הפלילי הבינ"ל בהאג לפתוח בחקירה של "המצב בפלסטין", הפתיעה את ישראל והמחישה כי התהליכים בבית הדין עלולים להתקדם מהר יותר מהצפוי; ולהפוך ל"חרב מתהפכת" מעל ראשה.

המענה:

תיאום מדיני עמוק עם ארה"ב ומדינות אירופה בסוגיה הפלסטינית, לצד עצירת הבניה בהתנחלויות, במיוחד מחוץ לגושים - צפויים לסייע לישראל לגייס תמיכה בינ"ל בהתמודדות עם חקירת בית הדין. זאת, כחלק ממערכה משולבת ומתואמת המתחייבת גם ברמה המשפטית (בניית קו הגנה מעודכן), הדיפלומטית וההסברתית.

אתגר שישי

שיקום רקמת היחסים עם ירדן

האתגר:

מדיניות ישראל בשנים האחרונות פוגעת ברקמת היחסים עם ירדן. תכנית הסיפוח איימה לזעזע את יציבות הממלכה, והמשברים הדיפלומטיים העיתיים מערערים את מעמדו של המלך עבדאללה, שממילא ניצב בפני אתגרים חמורים.

המענה:

ישראל חייבת לפעול לחיזוק בית המלוכה ההאשמי בכל דרך ולהימנע ממהלכים שדוחקים אותו לפינה מול דעת הקהל הירדנית. לירדן אין חלופה כרכיב חיוני בביטחון ישראל. השת"פ עם הממלכה שומר את גבולה הארוך ביותר של ישראל שקט ובטוח ומספק לה עומק אסטרטגי, כולל מול איראן.

אתגר שביעי

שחיקת היתרון האיכותי

האתגר:

יתרונה האיכותי של ישראל מצוי במגמת שחיקה. זאת, על רקע התחמשות אויביה, בדגש על איראן, חזבאללה וחמאס, במערכות מתקדמות ומדויקות. מצד שני, גם מדינות ערב הסוניות מצטיידות באופן מואץ ביכולות נשק אמריקאיות ומערביות מהמתקדמות ביותר, המאיימות לייצר מרוץ חימוש אזורי ולסדוק את עליונות צה"ל. 

המענה:

נוכח חוסר היציבות וחוסר הוודאות במזה"ת נדרשת ישראל לשמר את עליונותה הצבאית מול כל צירוף אפשרי של אויבים וזירות ולחזק את דימוי ההרתעה והעוצמה שלה במרחב.

ישראל נדרשת להאיץ את מימוש תכנית ההתעצמות וההצטיידות הרב שנתית של צה"ל, על בסיס תקציב מאושר והסתמכות קריטית על סיוע אמריקאי עתידי. יתרה מכך, ישראל צריכה להבהיר לממשל ביידן, הבוחן את עסקת ה-F-35 עם האמירויות, את הסיכונים ש"פריצת חסמים" מסוג זה עלולה להציב למאזני הכוח העדינים באזור.

אתגר שמיני

החברה הערבית: בצומת דרכים

האתגר:

החברה הערבית סובלת מעליה חדה בשיעורי הפשיעה והאלימות, הגואות בשנים האחרונות. המשילות והאכיפה של מנגנוני המדינה בחברה הערבית הולכים ונשחקים, וגם ההנהגה הערבית המקומית והלאומית מתקשה להשליט חוק וסדר. בצל התפרקות מסגרות, ייאוש ותסכול מתחזקות בקרב הדור הצעיר תחושות של תלישות, ניכור והתבדלות, עד כדי ניתוק מהמדינה, למרות הרצון הבסיסי להיות חלק ממנה. 

המענה:

בעיותיה המחריפות של החברה הערבית הן אתגר אסטרטגי ופצצת זמן מתקתקת. המדינה חייבת להרחיב ולממש את התוכניות הלאומיות והתקציבים לטיפול בחברה הערבית. במוקד המאמץ נדרש להציב את הרחבת האכיפה ומיגור הפשיעה, עידוד ותמיכה בהנהגות המקומיות, השקעה גדולה יותר בחינוך ובפעילויות חברתיות וקהילתיות והאצת תהלכי אינטרגרציה למול החברה היהודית.