לרגל יום העצמאות -
מאזן הביניים האסטרטגי של ישראל
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
2 במאי, 2022
Photos: remix - maxpixel
ערב יום העצמאות ה-74 ישראל מתמודדת עם שורה של אתגרים מורכבים, המתגבשים לאיום אסטרטגי כולל ובראשם איראן (פרויקט הגרעין והההתפשטות האזורית), הסוגיה הפלסטינית (יהודה ושומרון ורצועת עזה), ומשבר עולמי במימדים היסטוריים שלו השלכות ישירות על המזרח התיכון. לצד זאת, ישראל נמצאת בעידן של יציבות, והקרנת עוצמה אסטרטגית בזירה הבינלאומית והאזורית, תוך ביסוס הרתעה ועליונות צבאית.
הזירה העולמית ממוקדת במשבר המתפתח באוקראינה, בפשעי המלחמה הנחשפים חדשות לבקרים, ומהחשש הגובר מהדרדרות למלחמת עולם שלישית. אם נדמה היה שמוראות "עידן הקיצוניות" בלשונו של ההיסטוריון אריק הובסבואם שייכים לספרי ההיסטוריה, אזי טורי השריון הרוסיים, ההפגזות הכבדות על אוכלוסייה אזרחית, גלי הפליטים הנמלטים מהמדינה, ותמונות קברי האחים בבוצ'ה ומריופול הובילו להתפכחות כואבת במערב. התפכחות זאת, מובילה כבר עתה לשינוי יסודי בסדר העולמי, למירוץ חימוש כולל, ולעיצוב מחדש של מערך הבריתות, ויחסי הכוחות באופן שמגביר את הסכנה להתדרדרות להסלמה כוללת.
הזירה הפלסטינית: נפיצות טקטית-אסטרטגית
ישראל נערכה לתרחיש הסלמה ברמדאן, ופעלה בעוד מועד לנטרל את מוקדי החיכוך בירושלים (שיח' ג'ראח, הר הבית), לאפשר הגעה נרחבת של מתפללים מוסלמים להר הבית, לקיים את חגיגות הרמדאן בשער שכם, ולהימנע מענישה קולקטיבית תוך שימור התיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית.
חמאס הוביל מאמץ הסתה נרחב במטרה להסלים את המצב בירושלים, יהודה ושומרון ובקרב ערביי ישראל, ולגבות מישראל מחיר תודעתי בזירה הבינלאומית והאזורית. המהלך של חמאס נועד לבסס את הובלתו בזירה הפלסטינית והאזורית כמגן "קדשי האסלאם", ומיצובו בעמדת זינוק לתפוס את ההנהגה הפוליטית ב"יום שאחרי" אבו מאזן.
בשלב זה, ישראל הצליחה למנוע הידרדרות להסלמה רחבה באיו"ש ורצ"ע (למרות ירי בודד מרצ"ע ולבנון), והקשב העולמי לא הוסט מן הזירה האוקראינית למזה"ת. מנגד, ירושלים לא גבתה מחיר מחמאס שהוביל את ההסלמה מאחורי הקלעים, וניהלה קרבות בלימה והכלה טקטיים מול האסטרטגיה הכוללת של חמאס.
בהקשר האזורי, ניסיונות התיאום האסטרטגי המקדימים עם ירדן לא צלחו והובילו למשבר בילטראלי ביחסים בין המדינות סביב ההתנהלות בירושלים והדרישה הירדנית לחזק את מעמד הווקף ולהקשיח את הסטטוס-קוו. עם זאת, בהקשר האזורי הרחב, למרות העלייה בהיקף ההסתה והביקורת הפומבית נגד ישראל, הדבר לא סדק את שתוף הפעולה האסטרטגי והביטחוני השוטף.
חזרה להסכם הגרעין?
שר החוץ האמריקאי קבע בפני הסנאט כי איראן תוכל לפתח פצצה גרעינית תוך שבועות ספורים, במידה ותחליט לעשות זאת. בהבהרה של הבית הלבן הודגש כי הטענה שהוצגה היא בנוגע לזמן בו איראן תוכל להעשיר את החומר הבקיע הנדרש לפצצה מרגע בו התקבלה החלטה לפתח נשק גרעיני ולא ייצור הפצצה בפועל. בלינקן הדגיש כי הפתרון הדיפלומטי הוא עדיין המועדף, ובחר לא לעשות שימוש בטרמינולוגיה מאיימת נגד איראן בתרחיש של אי הגעה להסכם.
בשלב זה, המו"מ להסכם לא מתקדם בשל שתי סוגיות מרכזיות: מצד ארה"ב - חוסר נכונות להסיר את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור נוכח הביקורת הפוליטית-ביטחונית, החשש מהשלכות ההחלטה על בחירות אמצע הכהונה בנובמבר, והלחץ שבנות בריתה המזרח תיכוניות של וושינגטון הפעילו על הבית הלבן; ומצד איראן - הדרישה לערבויות אמריקאיות כי לא תצא מההסכם המחודש בתרחיש של חילופי שלטון בוושינגטון.
מבחינת איראן, חזרה להסכם הגרעין תוביל להפשרת כספים כלואים בחשבונות בנק בחו"ל (כ-100 מיליארד דולר), ולשלובה כשחקן משמעותי בשוק הנפט והגז בתקופה של משבר עולמי ומחירים מאמירים. עם זאת, חוסר האמון והחשדנות השוררים בין הצדדים, לצד אילוצים פוליטיים פנימיים עלולים להכשיל את גיבוש העסקה.
האסטרטגיה האיראנית הוליסטית ועקבית, ולצד המשך השקעה בפיתוח הידע והיכולות הגרעיניות, טהראן פועלת לחזק את השפעתה האזורית, אם באמצעות המשך השקעה בהתבססות אזורית בעיראק, סוריה ולבנון, ואם בקיום דיאלוג אסטרטגי לשיפור היחסים הבילטראליים עם סעודיה, וחיזוק הקשרים הכלכליים עם איחוד האמירויות. במקביל היא אינה חוששת להפעיל לחץ באמצעות כוחות שלוחים מתימן על מדינות המפרץ, או מעיראק על ארה"ב. איראן מבקשת לסדוק את הסכמי אברהם, להחליש את המערכת הפרו-אמריקאית באזור, להוביל לנסיגת הכוחות האמריקאיים, לבסס את השפעתה האזורית ולהפעיל לחץ כולל על ישראל תוך הרחקת איומים מגבולה.
ישראל מנגד, פועלת במב"מ בסוריה למנוע התבססות איראנית תוך שימור חופש הפעולה המבצעי באמצעות מנגנון מניעת החיכוך עם הרוסים, וחיזוק קשריה האסטרטגיים-ביטחוניים עם המחנה הסוני הפרו-אמריקאי במטרה להפעיל לחץ נגדי על טהראן. במסגרת זאת, לחימום היחסים עם תורכיה, יש חשיבות אסטרטגית ארוכת טווח במערכה מול איראן, ובהחלשת המשענת האידיאולוגית והכלכלית האח"סית של חמאס.
המערכה באוקראינה והסדר העולמי
המערכה באוקראינה מתרחבת והופכת למשבר העולמי החמור ביותר ממלחמת העולם השנייה. בשלב זה לא ניתן לזהות מנגנונים מדיניים שיוכלו להוביל להסדרה ולהפסקת הלחימה. רוסיה פועלת להשלמת ההשתלטות על מזרח ודרום אוקראינה תוך "מסגור" המערכה הנוכחית עם הזכרון ההיסטורי של יום הניצחון ב-"מלחמת המולדת הגדולה" ב-9 במאי נגד הנאצים.
הקשיים בהם נתקלת רוסיה במימוש יעדי המלחמה לא נובעים רק מן הכשירות הנמוכה של הכוחות הלוחמים, אלא גם מנחישות המערב בהובלת ארה"ב לסייע לאוקראינה לעמוד איתן מול המתקפה הרוסית במנעד רחב של כלים (העברת אמל"ח מתקדם, סיוע מודיעיני, לחץ כלכלי וסנקציות, השחרת רוסיה בפורומים בינלאומיים ועוד). המערכה באוקראינה הובילה למירוץ חימוש עולמי, לליכוד שורות מדיני-ביטחוני באירופה, לבחינת פיתוח חלופות אסטרטגיות ארוכות טווח לגז ולנפט הרוסי, ואף תוביל את פינלאנד ושבדיה ככל הנראה, לבקש לראשונה להצטרף לנאט"ו – דבר בלתי נסבל מבחינת תפיסת הביטחון הלאומי הרוסית.
נראה כי המחיר האסטרטגי שרוסיה משלמת על המערכה באוקראינה כבד, ורק מגביר את הלחץ על ההנהגה הרוסית. רוסיה מצידה, מעצימה את הלחץ הצבאי באוקראינה, מלכדת את השורות בזירת הפנים, מאיימת על נאט"ו להפסיק את העברות האמל"ח לקייב, עוצרת את העברת הגז לפולין ובולגריה, מנפנפת באופציה הגרעינית למטרות הרתעה, ואולי אף מכוונת להרחיב את גבולות המערכה למולדובה.
בכל מקרה, אין צפי כי המערכה באוקראינה תסתיים בקרוב, ולכך מחירים כלכליים כבדים על הזירה העולמית בכלל ועל המזרח התיכון בפרט. כך, קפיצת המדרגה בחיכוך בין המערב לרוסיה מקשה על היכולת של שחקנים "לשבת על הגדר" ולתמרן בין הגושים. במסגרת זאת, המדיניות הישראלית שהצליחה עד כה לא "לשרוף את הגשרים" מול רוסיה, תועמד במבחן נוכח ההערכה הסבירה כי וושינגטון תדרוש מישראל תמיכה חד-משמעית בה.
המלצות לישראל
- ההסלמה בזירה הפלסטינית בחודש הרמדאן ממחישה את הצורך לשוב ולדון באסטרטגיה הישראלית כלפי חמאס. המחוות הישראליות רחבות ההיקף שהוענקו לעזה לאחר מבצע "שומר החומות" ללא כל דרישה לוויתור מקביל של חמאס, אפשרו לארגון להכווין טרור ולהסית לאלימות באיו"ש וישראל, תוך שימור מאמצי השיקום והסיוע לרצ"ע, בתמורה לרגיעה בטחונית. חמאס מצליח להחזיק במקל משני קצותיו, ולהוביל אסטרטגיה שממצבת אותו בזירה הפלסטינית "כמגן ירושלים", לצד ביסוס כוחו ותשתיותיו בעזה, בתמורה לשימור השקט ביטחוני.
- ישראל נדרשת לעצב אסטרטגיה כוללת שתכליתה החלשת חמאס וחיזוק הרשות הפלסטינית. במסגרת זאת, יש לגבות מחיר מחמאס על פעולותיו המערערות, לצד חיזוק ביטחוני וכלכלי של הרשות הפלסטינית. העדרה של אסטרטגיה ישראלית כוללת מלבד המדיניות הקיימת של "ניהול הסכסוך" באמצעות "מקלות וגזרים", מצמצמת את יכולת הפעולה הישראלית למרחב האופרטיבי והתגובתי, ומשחקת לידי חמאס בזירה הפלסטינית.
- ירדן מהווה נכס אסטרטגי לתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. ערעור היציבות בירדן ישליך באופן ישיר על הביטחון הישראלי ברמה האסטרטגית (ארכיטקטורה אזורית), וברמה הטקטית-אופרטיבית (גבול, טרור, התבססות יכולות אש של כוחות פרוקסי איראניים). הקשר זה מחייב ניהול מדיניות ישראלית שקולה תוך המשך העמקת הנכסיות הישראלית לביטחון הממלכה, למרות הרטוריקה המתלהמת של עמאן בכל הקשור למסגד אל-אקצא ולסטטוס-קוו בירושלים.
- עתידו של הסכם הגרעין בין המעצמות ואיראן לא הוכרע, אך בכל תרחיש ישראל תידרש להתמודד עם איום מורכב ורב-ממדי. האסטרטגיה האזורית של איראן, וההתפתחויות האפשריות בפרויקט הגרעין, מחייבות את ישראל להדק את התיאום האסטרטגי עם ארה"ב, לצד חיזוק הקשרים הביטחוניים עם המחנה הסוני באזור.
במסגרת זאת, ישראל נדרשת להשקיע בבניין כוח ייעודי בסיוע אמריקאי כדי שתוכל להחזיק ביכולות עצמאיות שייתנו מענה למנעד האיומים המתהווה במעגל שלישי ובמעגל ראשון.
- לצד זאת, המב"מ עדיין מהווה כלי אפקטיבי לדחיקת איראן מהזירה הסורית, לפגיעה בתהליכי בניין הכוח של חזבאללה, ולחיזוק ההרתעה הישראלית באזור. עד כה, נראה כי התיאום האסטרטגי עם מוסקבה לא נפגע וחופש הפעולה המבצעי של צה"ל נשמר. עם זאת, ירושלים צריכה להיערך להקרנות של המאבק העולמי על המדיניות הרוסית במזה"ת, ובפרט על חופש הפעולה של צה"ל.
- התפתחות המערכה באוקראינה מחזקת את החשש מהתלקחות של עימות ישיר בין המערב ורוסיה. גבולות המערכה מתרחבים, וכל צד מנסה לגבש מערך בריתות אסטרטגי להעצמת/ שבירת המצור על רוסיה. בהקשר של המזה"ת - המשבר ביחסים של ארה"ב עם סעודיה ואיחוד האמירויות משליך על היכולת של וושינגטון לגבש קואליציה אזורית נגד רוסיה.
- המשבר הכלכלי העולמי משפיע באופן ישיר על הכלכלות השבריריות במזה"ת, ועל יציבות המשטרים. תרחיש של קריסה כלכלית עלול להוביל לטלטלה אזורית אשר ישליך על ביטחון ישראל. ישראל צריכה לסייע ככל הניתן לביסוס היציבות הכלכלית והביטחונית של מדינות האזור בצורה ישירה או באמצעות פעולה בזירה הבינלאומית.
- האינטרס הביטחוני של ישראל הוא כי מדינות המפרץ, מצרים וירדן יישארו תחת המשענת האמריקאית, נוכח ההשלכות האסטרטגיות והמסוכנות בטווח הארוך לביטחון ישראל בהקשר של שינוי. לישראל יש תפקיד בתיווך בין וושינגטון למחנה הסוני, ובשיכוך המתחים. תפקיד זה גם מבסס את מעמדה של ירושלים ואת נכסיותה לוושינגטון ולמדינות האוזר.
- המערכה באוקראינה מחדדת לקחים ברמה הצבאית-מערכתית וברמה האופרטיבית-טקטית. המרכזיות של מודיעין רלוונטי ואיכותי, הצורך לבסס עליונות אווירית, יכולת תמרון אפקטיבית, אש מדוייקת וקטלנית, פו"ש מהרמה האסטרטגית לרמה הטקטית, לצד חיזוק ההגנה הרב-ממדית, יכולת העמידה והספיגה וביסוס לגיטימציה בינלאומית ופנימית הם לקחים שיש להעמיק בהם לתרחיש של מערכה צפונית או מערכה רב-זירתית אליהן ישראל עלולה להיכנס.