2025 - שנת ההכרעות ההיסטוריות
20 בינואר, 2025
השבעתו של טראמפ כנשיא ארה"ב פותחת עידן חדש במזה"ת. סיום המלחמה והחזרת כל החטופות והחטופים הינם המפתח לעיצוב "היום שאחרי" בעזה כתנאי להנעת תהליך אזורי רחב, בהובלת ארה"ב, שבמרכזו נורמליזציה עם סעודיה. מהצד האחר, החמצת ההזדמנות עלולה להוביל להחלשת ישראל, לערעור מערכות היחסים עם ארה"ב ועם מדינות ערב, ולפגיעה במערכה נגד האיום האיראני.
איראן מציבה את האיום הביטחוני המרכזי למדינת ישראל. האיום טמון בשילוב בין האידיאולוגיה הקיצונית הקוראת להכחדתה של ישראל לפיתוח יכולות הרסניות רב-מימדיות למימושה. חזרתו של טראמפ לבית הלבן, לצד ההצלחות המרשימות של צה"ל וכוחות הביטחון בכל זירות הלחימה, התמוטטות משטר אסד ובחירתו של ג'וזף עאון לנשיא לבנון, מייצרות עבור ישראל הזדמנויות רבות לשיפור יכולת ההתמודדות עם איראן ולבלימת פרויקט הגרעין הצבאי.
לכך שני נדבכים מרכזיים. האחד, הסכם חדש בין ארה"ב לאיראן, שיענה על דרישות הסף של ישראל ויטיל הגבלות רחבות על תוכנית הגרעין הצבאי, ולמעשה יימנע מאיראן להתקדם להשגת נשק גרעיני. השני, באמצעות הכנת אופציות מגוונות לבלימת פרויקט הגרעין, בתיאום מלא עם ממשל טראמפ.
ישראל נמצאת בפרשת דרכים לשיקום עוצמתה האסטרטגית הכוללת או להחרפת המצוקות עימן היא מתמודדת. ממשלת ישראל צריכה לחתור לסיום המלחמה בעזה ולקידום חלופה שלטונית לחמאס, שבלעדיה לא ניתן יהיה להביא לקץ שלטונו ברצועה. זאת, תוך הצגת אופק מדיני לפלסטינים, שיתוף פעולה נרחב עם ארה"ב והעמקת הקשרים האסטרטגים עם בעלות בריתנו במרחב.
תנאי הכרחי לכך הוא התנערות של ממשלת ישראל מהמדיניות שעלולה להוביל להתמוטטותה של הרשות הפלסטינית ולסיפוח חד-צדדי של שטחים ביהו"ש. זו עלולה להוביל להתפרצות אלימות רחבה, להשפעות שליליות על מערכת היחסים עם ממשל טראמפ, לערעור נוסף במעמדה המדיני והמשפטי של ישראל בזירה הבינלאומית, ולמעשה לתקוע מקלות בתהליך הנורמליזציה.
איראן בצומת דרכים - עסקת גרעין 2.0 או פריצה לנשק גרעיני?
המשטר האיראני נמצא כיום בצומת דרכים לגבי המשך התנהלותו, בייחוד בכל הקשור לסוגיית הגרעין. מצד אחד, טבעת האש שאיראן בנתה בהשקעות עתק של עשרות מיליארדי דולרים, ספגה בחודשים האחרונים מכות קשות, שהתעצמה בעקבות קריסת משטר אסד. זו מחלישה משמעותית את היכולות של חזבאללה להשתקם. כתוצאה מכך, ניכר כי חזבאללה נמנע מלהפר את הפסקת האש עם ישראל ואף נאלץ להסכים לבחירתו של ג'וזף עאון לנשיא לבנון, לאחר שהתנגד לכך במשך יותר משנתיים. לכך יש להוסיף את הפגיעה המשמעותית ביכולות ההגנה האווירית של איראן, בשאיפתו של הנשיא טראמפ לכונן הסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה, ובהחרפת המצוקות הכלכליות והחברתיות במדינה. כל אלו מעצימים את האיומים והאתגרים הניצבים כיום בפני המשטר האיראני.
מהצד האחר, איראן הצליחה למצב עצמה כמדינת סף גרעינית, ומחזיקה כיום בכמות אורניום מועשר לרמה של 60% המספיקה לייצור מספר פצצות. המשמעות היא שאיראן ניצבת בפני הפיתוי לפרוץ להשגת נשק גרעיני כתעודת ביטוח לשימור המשטר מפני איומים חיצוניים, לאחר שנפגעו נכסיו ומתגברים הקשיים הפנימיים איתם הוא מתמודד.
עם זאת, פנייה לנתיב הגרעיני, באם תיחשף, תציב את איראן במסלול התנגשות ישיר עם ממשל טראמפ וישראל. על כן, נראה כי הנתיב המועדף כרגע על המשטר האיראני הוא להגיע להסכם גרעין 2.0 עם ארה"ב. נשיא איראן וגורמים נוספים מבהירים כי לאיראן אין כוונה להתקדם להשגת נשק גרעיני, ובמשתמע טוענים כי יש לה את היכולות, אך היא בוחרת שלא לעשות זאת. יתרה מכך, להסכם גרעין חדש עשויות להיות מספר יתרונות בעיני המנהיג: הקלת הסנקציות הכלכליות, יכולת לשקם את עוצמתה ואת שלוחיה ברחבי המזה"ת, ותעודת ביטוח אפשרית מפני תקיפה של מתקני הגרעין. מנגד, סביר כי הסכם חדש יאלץ את איראן לוותר על חלק ניכר מהיכולות שצברה, באופן שמעמיק את הדילמה בפניה ניצב מנהיג איראן.
לעת עתה, נראה כי הנשיא טראמפ עצמו מעדיף כאופציה הראשונה לבחון את האפשרות לקדם הסכם גרעין חדש על פני עימות צבאי ישיר. זאת כחלק מתפיסתו לכונן הסכמים אזוריים, להימנע מעימותים צבאיים ולהתמקד בתחרות הגוברת עם סין. טראמפ אמנם חוזר ומצהיר שכל האופציות על השולחן, אך להבנתנו דברים אלו נועדו בראש ובראשונה להמחיש לאיראן את המחיר שהיא עלולה לשלם באם לא תסכים להתקדם לעסקה חדשה בתנאים שהוא דורש.
מאזן החוסן הלאומי
בתוך ישראל, מחריפה ההידרדרות בחוסנה הלאומי של המדינה ומגיעה עד כדי היחלשות מסוכנת, כתוצאה מסדרת מהלכים אותם מובילה ומבצעת ממשלת ישראל. אף שהמלחמה טרם הסתיימה ולמרות החלטות בג"צ, נמשכים מהלכי הממשלה להחלשת צה"ל והחברה בישראל וטרם מומש הלכה למעשה החוק המחייב את גיוסם של החרדים. המשך חקיקת הממשלה להגברת אי השיוויון בנטל וההשתמטות משירות צבאי ולאומי, כפי שמשתקף בעקרונות שהציג שר הביטחון, נועדו למעשה לקבע מצב שבו אוכלוסיות שלמות במדינה זוכות לפטור משירות ולהגדלת תקציבים. זאת, בשעה שצה"ל זקוק לתגבור משמעותי בסד"כ ולגיוס של יותר מעשרת אלפים חיילים בשל המשימות הרבות המוטלות עליו בכל זירות המלחמה ונוכח אלפי ההרוגים והפצועים.
בנוסף, חזר שר המשפטים להוביל במלוא העוצמה את מהלכי החקיקה למימוש ההפיכה המשטרית, תוך הקצנת ההשתלחויות כנגד בית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה וניסיון לייצר להם דה-לגיטימציה. הצעת "הפשרה" לכאורה שהציגו השרים לוין וסער לשינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים לא פותרת את המשבר ואף עלולה, אם תאומץ כלשונה, להפוך את תהליך בחירת השופטים לפוליטי ולא למקצועי. לכל זאת יש להוסיף את המשך המאמצים לפגיעה בחופש התקשורת ואת ההחרפה במצב הכלכלי במדינה. מנתונים שפורסמו עולה כי שיעור העוני בישראל, בדגש על בני נוער, הינו מהגבוהים במדינות המערב.
משמעויות והמלצות למדיניות ישראל
ישראל ניצבת בפרשת דרכים לקבלת החלטות הרות גורל, שיעצבו את עתידה. מדובר בשילוב של החלטות מתחומי הביטחון והחוסן הלאומי, שני עמודי התווך המרכזיים בקיומה של מדינת ישראל. למעשה, נראה כי מאז הקמת המדינה זיקת הגומלין ביניהם לא היתה הדוקה כל כך. במה דברים אמורים?
- בראש ובראשונה, ישראל צריכה לפעול להחזרת כל 94 החטופות והחטופים שנותרו בעזה.
- המצוקות בהן נמצאת איראן מייצרות הזדמנות היסטורית עבור ישראל. נוכח זאת, מומלץ לגבש תוכנית אסטרטגית לבלימת החתירה האיראנית להשגת נשק גרעיני ולהחלשת הציר הרדיקאלי בהנהגתה. זאת, באמצעות שיתוף פעולה עם ממשל טראמפ, ובתיאום עם בעלות בריתנו בזירה הבינלאומית והאזורית. קונקרטית, ישראל צריכה להבטיח כי תהיה לה יכולת השפעה, כבר מתחילת הדרך, על רכיבי ההסכם ובה-בעת לייצר אופציות לפעולה בתרחיש של כישלון המגעים. להבנתנו, דרישות הסף של ישראל להסכם חדש צריכות להיות: הסכם לטווח ארוך וללא הגבלת זמן; הוצאת האורניום המועשר מעל 5% מחוץ לאיראן; פירוק הצנטריפוגות המתקדמות; פיקוח הדוק ללא הגבלות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית; והמשך המחוייבות של איראן לאמנה לאי הפצת נשק גרעיני (NPT). מכל מקום, יש לקחת בחשבון שאם אכן ייפתח משא ומתן בין ארה"ב לאיראן, עלולות להיות לכך הקרנות על חופש הפעולה האופרטיבי של ישראל במרחב.
- הממשלה צריכה לעצב תוכנית לגיבוש שלטון חלופי לחמאס, המתבססת על הישגי צה"ל ובשיתוף פעולה עם מדינות ערב ובתמיכת ארה"ב ומדינות אירופה. אחרת, ישראל עלולה להיגרר לכיבוש ולשליטה ישירה על יותר משני מיליון עזתים. מדובר בנטל כבד מנשוא על צה"ל, שיהיו לו השלכות שליליות רבות על הכלכלה והחברה בישראל. הדבר אף ייפגע באפשרות להעמיק את הציר האסטרטגי עם מדינות ערב, יקרין לשלילה על מערכת היחסים עם ממשל טראמפ, ויגביר את האיומים מצד בתי הדין הבינלאומיים.
- באיו"ש מתקיימת פעילות סיכול יעילה ומרשימה של כוחות הביטחון כנגד הטרור הפלסטיני. כצעד משלים, נדרש מעשה מדיני בדמות חיזוק הרשות הפלסטינית ומנגנוני הביטחון הפלסטינים, בייחוד בכל הקשור לתחומים הכלכליים, והתנערות מהמדיניות שמוביל השר סמוטריץ'.
- החרפת המציאות הביטחונית באיו"ש עלולה להקרין גם על יציבותה של ממלכת ירדן ההאשמית, שמהווה עמוד תווך מרכזי בארכיטקטורה הביטחונית האזורית של מדינת ישראל. ירדן גם כך מתמודדת עם איומים גוברים ליציבותה מצידה של איראן. ישראל צריכה להעניק את כל הסיוע הנדרש למלך עבדאללה לשימור שלטונו, ולהימנע מצעדים והצהרות העלולים להציב איום למעמדו וללגיטימציה לשלטונו.
- בזירה הפנימית, הממשלה צריכה לפעול לביטול חוק ההשתמטות משירות צבאי, העלול לפרק את הריקמה העדינה של החברה הישראלית ולהחליש את יכולות הביטחון והחוסן הלאומי.
- במקביל, נדרש להפסיק לאלתר את ההשתלחויות הבוטות בראשי מערכות אכיפת החוק ואת המהלכים שנועדו להוביל להחלשת מערכת המשפט. בראש ובראשונה, נדרש למנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון ולעצור את שלל החוקים שנועדו לפגוע בדמוקרטיה ובתקשורת החופשית במדינה. כמו כן על הממשלה ליזום ולממש לאלתר אסטרטגיה לאומית כוללת לטיפול ביישובי הצפון והדרום ולהפסיק את העברות הכספים הקואליציוניים המוסיפים להוות נטל כבד על הכלכלה הישראלית.
- הממשלה צריכה להקים לאלתר ועדת חקירה ממלכתית, כגוף היחיד שיזכה ללגיטימציה רחבה ויוכל לבדוק באמינות וביסודיות את הכשלים שהובילו לאסון הנורא של ה-7 באוקטובר, ולהמליץ על הצעדים הנדרשים לשיקום המערכות שכשלו.