האיום האיראני:
מהם הקלפים שיש בידי ישראל?

נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד

22 בדצמבר, 2021
26-3-20main-...

ישראל מצויה בצומת דרכים אסטרטגית נוכח המו"מ המדשדש בין איראן והמעצמות, והצורך לבלום את ההתקדמות האיראנית בפרויקט הגרעין. במסגרת זאת, התיאום האסטרטגי מול ארה"ב מהווה מרכיב קריטי בהשפעה על עיצוב ההסכם העתידי. ריכוז מאמץ אפקטיבי באיום האיראני מחייב את ישראל לנהל באופן זהיר את מהלכיה בזירה הפלסטינית והצפונית, ובעיקר לשמר בהן רגיעה יחסית  על מנת למנוע פגיעה בעשייה ובקשב בנושא הגרעין.   
 
שיחות הגרעין – צעד קדימה, שתיים אחורה..
סבב השיחות שהסתיים בווינה בעקבות החלטת הצוות האיראני לחזור להתייעצויות בטהראן התקבל בביקורת גלויה מצד הנציגים האירופאים ובכירים אמריקאים, שהדגישו כי הזמן לגבש עסקה אוזל נוכח ההתקדמות המהירה של איראן בפרויקט הגרעין.  המו"מ הציג התקדמות מסוימת בהסכמת הצדדים על האג'נדה והסוגיות לבחינה במו"מ, וכן נכונות עקרונית של איראן להחליף את מצלמות המעקב של סבא"א במפעל העיר כראג' בו מיוצרים רכיבים עבור צנטריפוגות להעשרת אורניום. איראן הסירה את המצלמות מהאתר ביוני האחרון, לאחר פעולת חבלה שבוצעה בו ויוחסה לישראל. עם זאת, מתקן האחסון של אחת המצלמות נעלם, ולא מאפשר לסבא"א לוודא האם המפעל חידש את פעילותו מיוני.

הפערים בין הצדדים נותרו עמוקים ומשמעותיים, וההנהגה האיראנית ממשיכה לדרוש את הסרת כל הסנקציות, ואת החזרה להסכם ה-JCPOA המקורי מ-2015, תוך קבלת ערובות מוושינגטון שלא תצא שוב מההסכם. ארה"ב ואירופה מתרגמים את הגישה האיראנית כביטוי לחוסר רצינות ומשיכת זמן, נוכח הסירוב להכיר בהתקדמות שהושגה בסבב השיחות הקודם. נכון לעתה, ההערכה היא כי השיחות יתחדשו לקראת סוף השנה (27 בדצמבר), אך ההבנה היא כי היכולת לגשר בין עמדות הצדדים נמוכה נוכח הפערים המהותיים והעקרוניים.   

ארה"ב מפעילה לחץ על איראן לחזור להסכם הגרעין ומאותתת כי קיימות אופציות נוספות מלבד המסלול הדיפלומטי. במסגרת זאת, פקידים בכירים ממחלקת המדינה האמריקאית
הדליפו כי לפני כחודשיים ביקש הנשיא ביידן מהיועץ לביטחון לאומי – ג'ק סאליבן לבחון את התוכניות של הפנטגון לפעולה צבאית במידה והמאמץ הדיפלומטי ייכשל. בנוסף, במסגרת ביקורו של שר הביטחון הישראלי בוושינגטון עם מקבילו האמריקאי (דצמבר 2021) פורסם כי נידונו תכנוני תקיפה משותפים של אתרי הגרעין האיראני במידה והמאמץ הדיפלומטי ייכשל. 

פקידים בכירים הוסיפו כי וושינגטון בוחנת כיצד ניתן להדק את הסנקציות על איראן. קונקרטית,
משלחת אמריקאית בראשות בכירים ממשרד האוצר האמריקאי, הגיעה לאיחוד האמירויות לבחון כי הבנקים המקומיים לא מפרים את הסנקציות על איראן. משרד האוצר האמריקאי הבהיר כי לא יהסס להטיל סנקציות על הבנקים באיחוד האמירויות אם יתגלה כי הם מפרים את הסנקציות. מהלכים אלו נועדו להעביר מסר נחוש לאיראן כי הזמן אוזל, וכי עליה להציג נכונות אמיתית להתקדם במו"מ נוכח המחירים האפשריים – כלכליים וצבאיים.

העמדה הישראלית מתנגדת לערוץ הדיפלומטי אותו היא תופסת כ- "סחיטה גרעינית" איראנית, וקוראת לוושינגטון להחמיר את הסנקציות ולהערך להפעלת אופציה צבאית. כמו כן, ירושלים חוששת מהסכם ביניים שיגובש בווינה, ובמסגרתו חלקים מתכנית הגרעין יוקפאו תמורת הקפאת חלק מהסנקציות. הצעה זאת אמנם הוכחשה על ידי בכירים אמריקאים, אך בדינמיקה שעלולה להתפתח, החשש הישראלי הוא כי ההצעה תשוב לשולחן המו"מ. לצד זאת, בכירים ישראלים חוזרים על המסר כי ישראל נערכת לפעולה צבאית עצמאית במידת הצורך, וכי ישראל לא תקבל מציאות של גרעין איראני.    

ארה"ב הביעה חזור ונשנה את מחויבותה לביטחון מדינת ישראל, אך גישתה לפרויקט הגרעין האיראני שונה ביסודה מזאת של ישראל. היועץ לביטחון לאומי ג'ק סאליבן ציין כי וושינגטון מודאגת מההתקדמות המהירה של איראן בפרויקט הגרעין, ובכיר אמריקאי אף העביר את חשש הממשל
מזמן הפריצה המהיר יחסית של איראן לנשק גרעיני. האם הפרסומים האמריקאים אודות "אופציות נוספות" נועדו לרצות את ישראל ולהניע את איראן לפשרות במו"מ, אך הם אינם מבטאים נכונות אמריקאית להפעיל כוח צבאי מחשש להגררות למערכה נוספת במזה"ת? 
האסטרטגיה האמריקאית במזה"ת 
תשומת הלב העולמית ממוקדת במשבר באוקראינה שבוחן את נחישותה ויכולת ההרתעה של ארה"ב ונאט"ו מול מהלכיה התוקפניים של רוסיה. למשבר באוקראינה יש השלכות על הסדר העולמי, ועל הקרנת הכוח המעצמתית של ארה"ב במזה"ת. הצלחת האסטרטגיה הרוסית באוקראינה תשפיע על התנהגות השחקנים במזרח התיכון, ובכלל זה איראן.

המדיניות של הממשל האמריקאי במזה"ת היא להציב מטרות צנועות ברות השגה, תוך שימוש בכלים דיפלומטיים והימנעות מכלים צבאיים שעלולים לגרור את וושינגטון למערכה נוספת במזה"ת. מדיניות זאת, מחלישה את ההרתעה וההשפעה האמריקאית, ומעלה תהיות בעולם הערבי אודות חוזק המשענת האסטרטגית נוכח האתגר האיראני, ומובילה חלק מהשחקנים הסונים לחיזוק הקשרים הבילטראליים עם טהראן.  

בנוסף, העדרה של אסטרטגיה אזורית אמריקאית כוללת, ומדיניות של הבלגה לפעולות איראניות ישירות נגד אינטרסים ויעדים אמריקאים, מחלישה את מעמדה של ארה"ב ומחייבת את מדינות האזור לעצב מחדש את מדיניותם האזורית מול איראן. במסגרת זאת, התקיפה של המיליציות האיראניות את הבסיס האמריקאי בתנף (אוקטובר 2021), לצד ניסיון ההתנקשות בראש ממשלת עיראק (נובמבר 2021), ממחישים את הנכונות האיראנית לקחת סיכונים נוכח ההבנה כי ארה"ב לא מבקשת להיגרר להסלמה אזורית.
הסוגיה הפלסטינית: חיכוך גובר עם וושינגטון?
הסוגיה הפלסטינית נמצאת בראש סדר היום הישראלי בשבועות האחרונים בשל התגברות מסוימת של "טרור הבודדים", חשיפת תשתיות הטרור של חמאס ביהודה ושומרון לצד ההתקדמות בהסדרה ברצועת עזה.  

במסגרת זאת, קיים חשש מהסלמה רחבה בעקבות מגמת פיגועי "הבודדים" הגוברת בתקופה האחרונה בירושלים וביהודה ושומרון, וחולשתה של הרשות הפלסטינית להשליט סדר ומשילות. הנסיונות החוזרים ונשנים של חמאס להבעיר את יהודה ושומרון עד כה לא מצליחים, למרות התמיכה הרחבה לה זוכה התנועה מהציבור הפלסטיני, אך תהליכי בניין הכוח של הארגון בזירה נמשכים, כפי שניתן היה לראות
בחשיפת תשתית הטרור הגדולה שמומנה ונוהלה על ידי צאלח אל-עארורי בנובמבר האחרון.

במקביל ובצורה פרדוקסלית, מאמצי ההסדרה בין חמאס לישראל ברצועת עזה מתקדמים נוכח מדיניות ההקלות המרחיבה של ישראל המתבטאת בהכנסת סחורות לרצועה ממעבר כרם שלום, הגדלת מכסת הפועלים לעשרת אלפים, העברת המענקים מקטר ובכלל זה הסדרת התשלום לפקידים בעסקה סיבובית עם מצרים ועוד. כך, למרות המדיניות של
חיזוק הרשות הפלסטינית עליה הכריז שר הביטחון, בפועל מהלכי ישראל מחזקים את מעמד חמאס ברצועת עזה, ומעניקים לה הזדמנות לשקם ואף להעצים את כוחה הצבאי לקראת המערכה הבאה.

ביקורה של תת מזכיר המדינה, ויקטוריה נולנד בישראל וברשות הפלסטינית המחיש את הפערים הקיימים בין הממשל האמריקאי וממשלת ישראל בנוגע לסוגיה הפלסטינית. נולנד הדגישה כי ארה"ב נחושה לפתוח את הקונסוליה האמריקאית לפלסטינים בירושלים, וכי הדבר מצוי בראש סדר העדיפות של הממשל נוכח הרצון לשוב למדיניות הסטטוס-קוו המסורתית.
בפגישה שקיימה עם אבו מאזן ובסדרת ראיונות שהעניקה הדגישה את רצון הממשל לחדש את היחסים עם הרשות, את המשקל שוושינגטון שמה על סוגיית ההתנחלויות  והתמיכה בפתרון שתי המדינות.

אי ההסכמה בין ההנהגות בנוגע לסוגיה הפלסטינית עלולה להוביל למשבר ביחסים, נוכח המחויבות האותנטית של הממשל, ומדיניות הממשלה הישראלית שלא נמצאת בהלימה עם זאת של וושינגטון. נוסף לכך הגעתה של נולנד לאזור ואמירותיה עשויות לאותת כי וושינגטון סיימה את שלב הזהירות וההמתנה שאפיין אותה עד העברת התקציב בישראל, וכי מעתה היא צפויה להפגין גישה נוקשה יותר כלפי ישראל בנושא הפלסטיני, במיוחד לגבי המשך הבנייה באיו"ש. נושא הקונסוליה האמריקאית שלגביו הבהירה נולנד כי הממשל מחויב לפתיחתה מחדש עלול גם הוא להתפתח כאבן נגף בין ירושלים לוושינגטון, ייתכן כבר בטווח הקרוב.
המלצות
  • יש לחזק את התיאום האסטרטגי עם ארה"ב לצורך ביסוס ההשפעה הישראלית על המו"מ בווינה, עיגון המחויבות של וושינגטון לבניין הכוח הישראלי, ופיתוח מענה מערכתי (צבאי וכלכלי) להגברת הלחץ על איראן בתרחיש בו המאמץ הדיפלומטי ייכשל.

     
  • על ישראל להימנע מפרסום חילוקי הדעות שעולים בשיח האסטרטגי השוטף עם בכירי הממשל האמריקאי, ולצמצם ככל שניתן את השיח הפומבי בנושא המערכה נגד הגרעין האיראני מצד בכירים בירושלים. ההדלפות סודקות את האמון האמריקאי, ופוגעות בעמדה הישראלית וביכולת ההשפעה שלה על תהליך קבלת ההחלטות בוושינגטון.

     
  • על ישראל לחתור לחתימה על הסכם גרעין חדש ואפקטיבי שייתן מענה לכל ההיבטים הקשורים בעצירת ההתקדמות בגרעין ובהארכת זמן הפריצה. הסכם זה ייתן מענה לצרכים הביטחוניים של ישראל ושל הזירה האזורית והבינלאומית, נוכח ההשלכות המסוכנות וארוכות הטווח של איראן גרעינית לאזור ולעולם.

     
  • במקביל, על ישראל להשקיע בבנין כוח מואץ לצורך פיתוח מענה צבאי אמין לאתגר פרויקט הגרעין האיראני. חיזוק הכשירות והמוכנות המבצעית יעצימו את ההרתעה הישראלית, ויבססו יכולת עצמאית ארוכת טווח ליום פקודה.

     
  • "עיניים על הכדור" - הסוגיה הפלסטינית מחייבת אסטרטגיה כוללת תוך התחשבות בעמדה האמריקאית והימנעות מחיכוך מיותר נוכח הצורך למקד מאמצים באיראן. משבר ביחסים שעלול להתפתח בגלל הסוגיה הפלסטינית עלול לפגוע בתיאום האסטרטגי וביחסי האמון בין המדינות, ולכך השלכות גם על המו"מ עם איראן.