אי יציבות עולמית ואזורית
לצד זעזועים אפשריים מבית
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
22 ביוני, 2022
hotos: Remix - Pixabay
המערכת הבינלאומית והאזורית מצויה בדינמיקה מטלטלת שמערערת את הסדר העולמי, ומציבה בפני ישראל סיכון גובר להסלמה אזורית, לצד הזדמנות להעצמת שיתופי הפעולה האסטרטגיים באזור. מורכבות זאת אף גוברת נוכח המשבר הפוליטי המתמשך בישראל, וההערכות לבחירות נוספות.
המערכת המזרח-תיכונית מושפעת מהשלכות המלחמה באוקראינה, מהחרפת משבר האנרגיה והמזון העולמיים, ומן העימות הגובר בין איראן וישראל. מעצבים אלו מקרינים על הדינמיקה בין הכוחות השונים, ומשפיעים על יציבותה הכוללת של המערכת המזרח תיכונית. מצב זה מחייב את ישראל לגבש מדיניות דינמית והולסיטית הלוקחת בחשבון את המורכבות הקיימת, ואת הזיקות המתקיימות בין תתי-המערכות, באופן שמקדם את האינטרסים בביטחון הלאומי שלה.
העימות בין ישראל ואיראן מתרחב והופך לאלים יותר באזור ובאיראן גופא, בעקבות מותם של בכירים במשמרות המהפכה ושל מדעני גרעין איראנים בחודשים האחרונים, המיוחסים לישראל. על רקע זה, גוברת ההערכות לפיגועי נקמה נגד מטרות ישראליות שעלולים להתממש בטווח הזמן המיידי בתורכיה.
במקביל, ישראל, על פי מקורות זרים, הגבירה בעת האחרונה את התקיפות נגד העברות האמל"ח וההתבססות האיראנית בסוריה. התקיפה האחרונה המיוחסת לישראל בשדה התעופה הבינלאומי בדמשק שאף הובילה להשבתת הטיסות עקב פגיעה במסלולי ההמראה והנחיתה, נתפסת כקפיצת מדרגה חריגה במב"מ, ופגיעה משמעותית בתשתית אזרחית אסטרטגית שלא בזמן מלחמה. המסר האסטרטגי שהעבירה ישראל לסוריה הוא כי כל עוד דמשק תמשיך לאפשר העברות אמל"ח וטכנולוגיות מתקדמות איראניות דרך שדה התעופה הבינלאומי היא תשלם על כך מחיר יקר.
מנגד, התקיפה הובילה למחאה רוסית פומבית חריפה, ולגיבוש הצעה לגינוי ישראל במועצת הביטחון של האו"ם. הסיכוי לכך שההצעה הרוסית תקודם אמנם נמוך, אך הפנייה למועבי"ט מהווה עליית מדרגה בסולם האיתותים האסטרטגי לישראל, ומבטאת את חוסר שביעות הרצון של מוסקבה מהתקיפות. לעת עתה, נראה כי מוסקבה מסתפקת בצעדים דקלרטיביים, אך מאותתת על האפשרות לפגיעה משמעותית יותר, ובכלל זאת בתיאום האופרטיבי השוטף.
במקביל, המשבר בין איראן למעצמות ולסבא"א סביב הסכם הגרעין מחריף. בדו"ח שפרסמה סבא"א במאי האחרון, עדכנה הסוכנות כי איראן צברה כמות של אורניום מועשר (ברמה של 60% ו-20%) המאפשר לה להעשיר תוך מספר שבועות חומר בקיע לרמה צבאית (90%). אין מדובר עדיין בפיתוח מתקן נפץ גרעיני והתקנתו על טיל בליסטי (על פי הערכות - החלטה איראנית לפתח נשק גרעיני תיקח לכל הפחות שנתיים), אך מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית שממחישה את היכולות והידע שצברה איראן. בנוסף, סבא"א חשפה שלושה אתרים בהם זוהתה פעילות גרעינית חריגה (הימצאות חלקיקי אורניום), וקראה לאיראן לספק הסברים לקהילה הבינלאומית.
איראן בתגובה ניתקה את המצלמות שהותקנו באתרי הגרעין כחלק מהסכם הגרעין ב-2015 (27 מצלמות). מנכ"ל סבא"א התייחס למהלך האיראני וציין כי במידה והמצלמות לא יוחזרו לפעולה בשבועות הקרובים, הסכם הגרעין יתרוקן הלכה למעשה מתוכן. בשלב זה, המו"מ להסכם הגרעין בין איראן והמעצמות מדשדש, והמגעים בין הצדדים לא עתידים להיפסק בחודשים הקרובים, אך כפי שהיה מתחילת הנעת סבב השיחות האחרון בווינה - המפתחות לחידוש או ביטול הסכם הגרעין מצויים בידי ההנהגה האיראנית.
בזירה הבינלאומית, המלחמה באוקראינה מהווה את המעצב האסטרטגי המרכזי, אשר ממקדת את האנרגיה המדינית, הביטחונית והכלכלית הגלובלית במאבק לגיבוש סדר עולמי חדש. עד כה, אף צד לא הצליח להשיג הכרעה צבאית, והפערים בין המחנות אינם ניתנים לגישור, דבר שהופך את העימות למלחמת התשה ארוכה ומדממת. המלחמה מחריפה את היריבות הבין-גושית, גובה מחירים כבדים מכל הצדדים המעורבים, ומובילה למשבר כלכלי עולמי בממדים היסטוריים.
המלחמה הובילה למשבר אנרגיה ומזון גלובלי בעקבות עליית מחירי הנפט, והמחסור בדגנים. הערכת הבנק העולמי בנוגע ליציבות הכלכלית של המערכת העולמית ב-2023 איננה אופטימית. העלייה הנחשונית בשיעור האינפלציה, מגמת המשך העלאת הריבית במטרה להתמודד עם האינפלציה, התפתחות חוסר ביטחון תזונתי במדינות באפריקה ובמזה"ת, עליית שיעור העוני בעקבות עליית רמת המחייה, הסכנה בפשיטת רגל של מדינות שלא יוכלו לעמוד בנטל החוב הלאומי והחשש הגובר ממיתון עולמי, מבססים את ההנחה כי 2023 הולכת להיות שנה לא פשוטה לכלכלה העולמית.
בהמשך לכך, המשבר הכלכלי במזרח התיכון מהווה את הסוגיה המרכזית על סדר היום של המשטרים באזור, נוכח החשש הגובר שהמשבר יקרין על היציבות הפוליטית עד לכדי טלטלה אזורית מחודשת. מדינות במזה"ת אשר סובלות משיעור חוב גבוה, אינפלציה במגמת עלייה, ומצב פיסקאלי מעורער מצויות בסכנה גוברת ליציבותן נוכח הצונאמי הכלכלי שלא מראה סימני דעיכה. בהקשר זה, "הסכמי אברהם" ושתוף הפעולה האסטרטגי המתהדק של ישראל עם מצרים וירדן בעיקר בתחום האנרגיה, מהווים תשתית לפיתוח קשרים כלכליים, והזדמנות להעמקת הנכסיות של ישראל למערכת האזורית.
ההחלטה של נשיא ארה"ב להגיע לביקור במזרח התיכון בחודש הקרוב נובעת בראש ובראשונה מהצורך של הממשל לגבש מענה לאתגרים אסטרטגיים מבית ובזירה הבינלאומית, ובראשם האתגר הכלכלי-אנרגטי. הביקור נועד ברמה ההצהרתית לבצר את מעמדה המעצמתי של ארה"ב במזה"ת, לבסס את המחוייבות הביטחונית- אסטרטגית לישראל ולבעלות בריתה האזוריות, ליישב את המשבר בין ארה"ב למדינות המפרץ, ולחזק את השת"פ ותהליכי הנורמליזציה של ישראל עם המערכת הסונית-אזורית. עם זאת, המטרה המרכזית הלא מוצהרת של הביקור היא להגדיל את תפוקת ייצור הנפט של סעודיה באופן שיצמצם את משבר האנרגיה העולמי, וישמר את הלחץ הכולל על רוסיה תוך חיזוק חברות הקואליציה האנטי-רוסית.
במהלך הביקור צפוי הנשיא ביידן להגיע לשטחי הרשות הפלסטינית ואף לערוך ביקור קצר בבית חולים אל-מקאסד שבמזרח ירושלים. מהלך זה אמור להפגין את המחויבות העקרונית של וושינגטון לתהליך המדיני, אך ללא אסטרטגיה ממשית לקידומו. במסגרת זאת, הממשל אמור להציג מחוות מדיניות כלפי הרשות במהלך הביקור, אולם אלו נתפסות כ"עלה תאנה" ללא בשורה מחדשת מהצד הפלסטיני. היוזמה שהעלתה המשלחת האמריקאית במסגרת ההכנות לביקור לקדם מפגש פסגה בין הצדדים להנעת התהליך המדיני נשלל על הסף נוכח המצב הפוליטי הרגיש בישראל שלא מאפשר זאת.
בזירה הפלסטינית, העניינים לכאורה חזרו לשגרה לאחר סיום הרמדאן אך למעשה הרגישות והנפיצות הכוללת נותרו נוכח הקפאון המדיני המתמשך, הטענות בדבר ערעור הסטטוס קוו בהר הבית, והשיח הגובר אודות "היום שאחרי אבו מאזן". חמאס מנסה לערער את היציבות הכוללת ביהודה ושומרון באמצעות ליבוי השיח הדתי, ליכוד הציבור הפלסטיני בישראל ובאיו"ש סביב הדגל הדתי, ובמקביל ערעור מעמדה של הרש"פ, וביסוס אחיזתו ברצ"ע. מדיניות "כיסוח הדשא" של צה"ל באיו"ש, וההכלה ברצ"ע תוך בידול בין המערכות הפלסטיניות נועדה לשמר את הרגיעה הכוללת, ולהתמקד בהתמודדות האסטרטגית עם איראן, אך פוגעת ביכולת של ישראל ליזום ולעצב תהליכים שמתכתבים עם האינטרסים הביטחוניים-לאומיים שלה, ובראשם מניעת התממשות רעיון "המדינה האחת".
סיכום והמלצות
- ישראל צריכה להפעיל כלים מדיניים, כלכליים וצבאיים במערכה לבלימת איראן בגרעין ובאזור. המערכה היא ארוכת טווח ומחייבת שתופי פעולה אזוריים תוך הידוק השת"פ האסטרטגי עם ארה"ב ושימור התיאום הביטחוני עם רוסיה. ביקורו של ביידן בישראל ממחיש את נכסיותה של ירושלים ליציבה האסטרטגית של ארה"ב במזה"ת, ולארכיטקטורה הביטחונית הכוללת.
- התגברות האיום האיראני מחייב את ישראל להשקיע בבניין כוח ייעודי במטרה לבסס אופציה צבאית ריאלית החיונית לחיזוק ההרתעה מול איראן. יכולת צבאית רלוונטית תבסס מנופים ממשיים להנעת ארה"ב והמערכת הבינלאומית לקדם הסכם "ארוך יותר וטוב יותר", או מנגד לקדם סנקציות בינלאומיות מקיפות ואפקטיביות נגד איראן.
- ה"ברבור השחור" של קריסה כלכלית וטלטלה אזורית, מחייב את ישראל לגבש מדיניות של סיוע למשטרים הערביים, באופן ישיר ובאמצעות השפעה על וושינגטון.
- במסגרת זאת, הסכם הגז ההיסטורי שנחתם בין ישראל, האיחוד האירופאי ומצרים לפיו יועבר גז ישראלי למתקני ההנזלה במצרים ומשם ישונע לאירופה ממחיש את החשיבות בקידום מיזמים כלכליים-אנרגטיים משותפים, והצורך בהעצמת השת"פ האסטרטגי לצורך ייצוב המערכת הכלכלית האזורית. בנוסף, לשת"פ בתחום האנרגיה יש חשיבות גיאו-פוליטית בעיגון נכסיותה של ישראל ליציבות הכלכלית והאנרגטית של האזור.
- ישראל צריכה להימנע מצעדים שנויים במחלוקת בזירה הפלסטינית לקראת ביקור הנשיא ביידן בישראל וברש"פ. מהלכים שיגבירו את המתיחות עם הפלסטינים, ויביכו את הנשיא האמריקאי במהלך ביקורו, עלולים ליצור משבר ביחסים בתקופה רגישה בה ישראל זקוקה לתמיכה האמריקאית נוכח היקף ועוצמת האיומים האסטרטגיים לביטחונה.