משבר הקורונה – אור בקצה המנהרה, האומנם?
26-3-20main-...
ממשלת ישראל החליטה על הקלות בסגר במסגרת אסטרטגיית יציאה. זאת, לאור שיפור סטטיסטי במצב: ירידה במספר המתים והנדבקים ועלייה בהיקף הבדיקות. אך משבר הקורונה עדיין בעיצומו ובאופק משבר נוסף, חמור לא פחות, כלכלי-חברתי.
 
במקביל מסתמנים האיומים הביטחוניים המוכרים. פעולת החיזבאללה בגדר הגבול בצפון ממחישה עד כמה קצר המרחק בין רגיעה לחירום. במוקד, סוגיית מוכנות העורף, שבנסיבות של משבר ביטחוני, עלולה להיות חמורה בהרבה ממשבר הקורונה. בהקשר זה, בולטת העובדה שצה"ל אינו פועל לפי תכנית רב שנתית מאושרת, ואף הסיוע הביטחוני האמריקאי שמשקלו רב מאד, אינו מנוצל כתוצאה מהעדר קבלת החלטות ממשלתית.
 
האתגר הלאומי המרכזי בעת הנוכחית, שחייב לעמוד במוקד סדר היום של הממשלה החדשה, הוא מתן מענה מקיף למשבר הרב-ממדי בתחומי הבריאות, הכלכלה, החברה, הדמוקרטיה, ובמקביל גם הביטחון. 
המסמך שלהלן יתמקד באתגרים המרכזיים ובמענה להם.

ניהול המשבר ואסטרטגיית היציאה

הכשל המרכזי נעוץ בהעדר מודיעין איכותי (קרי בדיקות), מקיף ומדויק כבסיס לקבלת החלטות. לעיתים נדמה כי הסגר הוטל בהיקף נרחב כתוצאה מהעדר תמונת מודיעין מדויקת. לישראל היכולת להגיע להישג נדרש זה באמצעות גיוס כל המשאבים העומדים לרשותה, הארגוניים, הטכנולוגיים והמדעיים. תמונת מודיעין נדרשת גם עבור יציאה מושכלת ויעילה יותר מהריחוק החברתי והפגיעה הכלכלית שכופה הסגר.
 
נקודות תורפה מהותיות טמונות, בהיעדרה של מערכת ארגונית מתכללת - קרי 'קבינט קורונה' עם מוקד שליטה אחד - בתחומים הקריטיים של הכלכלה וההסברה; ובהתנהלות ללא עבודת מטה וקבלת החלטות סדורות, ותוך היעדר שליטה, בקרה וסנכרון בהפעלת זרועות המדינה לפי יתרונן היחסי. גם ההחלטות של היציאה מהמשבר, שחלק גדול מהן אינו מובן, הוצגו ופורסמו בפני הציבור באופן חפוז, בחלקן על ידי כתבים ופרשנים, לפני שהובאו לאישור הממשלה.
 
הממשלה ניגשה למימוש אסטרטגיית היציאה בלא שהציגה לציבור תכנית פעולה הכוללת תכלית אסטרטגית בהירה, הישגים נדרשים, שלבים ויעדים ברורים וברי מדידה. לא ברור כיצד המדינה מתכוונת למנוע את האסון הכלכלי והחברתי שבפתח. עד כה הסיוע שהקצתה לטיפול באזרחים - ובראשם הקשישים, שהפקרתם היא פשיטת רגל מוסרית - בטל בשישים לעומת הצרכים, ומצומצם משמעותית בהשוואה למדינות המערב.
 
בנסיבות אלה ניכרים שחיקה באמון הציבור במערכות השלטון וייאוש גובר והולך של חלק גדול מהאזרחים.