"תכלה שנה וקללותיה - תחל שנה וברכותיה":
חמש סוגיות ליבה
חמש סוגיות ליבה
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
24 בספטמבר, 2020
צילום: קובי גדעון, לע"מ
בפרוס השנה ניצבת ישראל בפני שורת אתגרים כבדים, להם נדרשת המדינה לספק מענה. לצדם, נרשמו גם התפתחויות חיוביות, אותן נדרש לשמר ולמנף ליצירת הזדמנויות חדשות.
לכף הזכות בולטים הסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין, המסמנים קבלה גוברת של ישראל באזור ומשקפים את עוצמת האינטרסים המשותפים בינה לבין מדינות ערב, ובראשם התייצבות משותפת למול האיום האיראני ואתגר הקיצוניות האסלאמית והטרור. בהסכמים טמון גם פוטנציאל לשיתוף פעולה כלכלי, טכנולוגי ובתחומי הביטחון, הרפואה והמדע.
לכף החובה ניתן למנות את משבר הקורונה על כל ממדיו, ההולך ומחריף ומאופיין באובדן שליטה והיעדר מנהיגות; את היחסים בין ישראל לפלסטינים ההולכים ומתדרדרים לכדי משבר, הן ביהודה ושומרון והן בעזה; ואת האיום הנשקף מאיראן ובני בריתה באזור המהווה אתגר אסטרטגי מרכזי, שעלול אף להחריף.
לכף הזכות בולטים הסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין, המסמנים קבלה גוברת של ישראל באזור ומשקפים את עוצמת האינטרסים המשותפים בינה לבין מדינות ערב, ובראשם התייצבות משותפת למול האיום האיראני ואתגר הקיצוניות האסלאמית והטרור. בהסכמים טמון גם פוטנציאל לשיתוף פעולה כלכלי, טכנולוגי ובתחומי הביטחון, הרפואה והמדע.
לכף החובה ניתן למנות את משבר הקורונה על כל ממדיו, ההולך ומחריף ומאופיין באובדן שליטה והיעדר מנהיגות; את היחסים בין ישראל לפלסטינים ההולכים ומתדרדרים לכדי משבר, הן ביהודה ושומרון והן בעזה; ואת האיום הנשקף מאיראן ובני בריתה באזור המהווה אתגר אסטרטגי מרכזי, שעלול אף להחריף.
משבר הקורונה וסדרי עדיפויות מעודכנים
האתגר:
ממשלת ישראל הפגינה חוסר משילות משווע תוך כניעה ללחצים פוליטיים, ואיבדה שליטה על התפשטות המגיפה ועל השלכותיה ההרסניות בתחום הכלכלי-חברתי. זאת, באופן שחייב אותה להטיל מחדש סגר בתנאים של אבדן אמון הציבור, כאוס שלטוני, חלל מנהיגותי והסברה לקויה, כשבאופק אפשרות להחמרה נוספת במצב לקראת החורף.
המענה:
נדרש באופן דחוף ביותר מענה מנהיגותי. מענה יעיל טמון בראש ובראשונה במנהיגות שתוביל מאבק רב-ממדי וא-פוליטי בנגיף, שמגלם איום בריאותי, כלכלי וחברתי. מנהיגות נכונה תאפשר אישור תקציב למדינה, מתן מענה חברתי-כלכלי לצד שיפור תשתית הבריאות הלקויה, וקביעת תכנית רב-שנתית להתעצמות צה"ל (תנאי לפעולתו התקינה של הצבא).
הזירה הביטחונית אסטרטגית
האתגר:
לשמור על עליונותה הצבאית של ישראל ולהמשיך בהתמודדות מול האיום האיראני. בעדיפות עליונה צה"ל נדרש לממש מיידית את הסיוע האמריקאי, שמתעכב מסיבות תמוהות בצד הישראלי (מדובר ב-15 מיליארד שקל בשנה). מימוש הסיוע האמריקאי חיוני לשימור היתרון האיכותי, אשר עומד בסכנה לאורך זמן עקב החלטת ארה"ב, כנראה בהסכמת ישראל, למכור מטוסי F-35 מתקדמים לאיחוד האמירויות. יש חשש כי הדבר ישמש תקדים להתעצמות כלל מדינות ערב (מרוץ חימוש), תוך הפרה אפשרית של עקרון שמירת הפער הצבאי לטובת ישראל.
המענה:
אישור תכנית רב שנתית ותקציב ביטחון לצה"ל, שתתווה סדרי עדיפויות להתעצמות מול מגוון איומים, כולל בלתי צפויים. עמידה עקשנית ואיתנה מול ארה"ב לקבלה מיידית של הסיוע ומניעת חציה של קווים אדומים בכל הקשור להתחמשות הצד הערבי, וכל זאת תוך שמירה על יכולות הפעולה מול איראן. במקביל, שימור יחסים מדיניים אסטרטגיים תקינים עם מדינות ערב ומניעת הידרדרות בזירה הפלסטינית בשל מהלכים מסוכנים דוגמת הסיפוח, שנמנע עד כה.
הזירה הפלסטינית מחייבת תשומות
האתגר:
ניכר כי הסכמי הנורמליזציה דחקו את הרשות הפלסטינית לזרועות המחנה הרדיקלי באזור, והיא זוכה לתמיכה מאיראן, תורכיה, האחים המוסלמים, חזבאללה ועוד. הרשות - שמקצינה את עמדותיה, פוגעת בתיאום האזרחי והביטחוני ומאבדת את זכות הקיום שלה כמי שאמורה להוביל לפתרון שתי המדינות - הולכת ודועכת כמערכת שלטונית. בתנאים אלה, המנהל האזרחי וצה"ל כבר ממלאים חלק מסמכויותיה ועלולים להישאב בהדרגה לניהול חייהם של מיליוני פלסטינים בשטח.
חזרה "זוחלת" לשליטה צבאית ישירה באוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון, בואכה מציאות דה-פקטו של מדינה אחת, תיצור מעמסה כבדה מאד על הכלכלה הישראלית, לצד פגיעה משמעותית ביכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים שמציבות איראן וחזית הצפון. במקביל, בעזה הולכים ומחריפים התנאים האזרחיים ונמשך תהליך התעצמות חמאס.
חזרה "זוחלת" לשליטה צבאית ישירה באוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון, בואכה מציאות דה-פקטו של מדינה אחת, תיצור מעמסה כבדה מאד על הכלכלה הישראלית, לצד פגיעה משמעותית ביכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים שמציבות איראן וחזית הצפון. במקביל, בעזה הולכים ומחריפים התנאים האזרחיים ונמשך תהליך התעצמות חמאס.
המענה:
חרף הנורמליזציה, ישראל צריכה להפנים כי הבעיה הפלסטינית אינה הולכת לשום מקום אלא רק מחריפה. התעלמות ממנה עד כדי זניחתה תוך פניה למרחב הערבי, עלולה להתפוצץ לישראל בפנים. ישראל נדרשת למנף את הסכמי הנורמליזציה כדי להזריק תשומות לנושא הפלסטיני, להוריד סופית מעל סדר היום את תכנית הסיפוח המסוכנת ולהחזיר לשיח את פתרון שתי המדינות. זאת, במטרה, להחזיר את הרשות לתיאום מלא עם ישראל, ולחזק אותה ככל הניתן כמערכת שלטונית המנהלת את חיי האוכלוסייה הפלסטינית.
הסיכוי לפתור את בעיית עזה אפסי כל עוד אין אלטרנטיבה לשלטון חמאס השולל את קיומה של ישראל ודוגל בדרך ההתנגדות המזוינת. ועדיין, לישראל אינטרס עמוק לוודא כי התנאים האזרחיים בעזה אינם מידרדרים לעבר משבר הומניטארי, שיזלוג לשטחה. לפיכך, נדרש לפתוח את הרצועה לסיוע רחב ומגוון, במגבלות הביטחוניות, וליצוא; ולהימנע מפגיעה בהיבטים אזרחיים, חדשות לבקרים.
הסיכוי לפתור את בעיית עזה אפסי כל עוד אין אלטרנטיבה לשלטון חמאס השולל את קיומה של ישראל ודוגל בדרך ההתנגדות המזוינת. ועדיין, לישראל אינטרס עמוק לוודא כי התנאים האזרחיים בעזה אינם מידרדרים לעבר משבר הומניטארי, שיזלוג לשטחה. לפיכך, נדרש לפתוח את הרצועה לסיוע רחב ומגוון, במגבלות הביטחוניות, וליצוא; ולהימנע מפגיעה בהיבטים אזרחיים, חדשות לבקרים.
האתגר האיראני עובר דרך ארה"ב
האתגר:
ההשפעה הדרמטית ביותר על התפתחות האתגר האיראני, במיוחד בתחום הגרעין, נודעת דווקא לאירוע שיתרחש מחוץ לגבולות המזה"ת - הבחירות בארה"ב. המדיניות של שני המועמדים לנשיאות בתחום הגרעין עלולה לאתגר את ישראל באופן חריף.
הנשיא טראמפ מצטייר כלהוט להגיע להסכם עם איראן במהירות, גם במחיר התפשרות על תנאיו. טראמפ עלול להציג כל הסכם כטוב בהרבה מזה של הנשיא לשעבר אובאמה, גם אם בפועל לא יטפל בליקויים החמורים של ההסכם המקורי: סעיפי תפוגת ההגבלות ("שקיעה"), מו"פ צנטריפוגות מתקדמות וסמכויות פיקוח על תכנית הנשק.
מנגד, המועמד הדמוקרטי, ביידן, מצהיר כי ברגע שאיראן תחזור לציית לתנאי הסכם הגרעין, גם ארה"ב תשוב אליו ובמשתמע תסיר את הסנקציות. בהתאם לתכנית ביידן, רק אז, דווקא כשמנוף הסנקציות נוטרל למעשה, הוא ייכנס למו"מ עם איראן, שסיכויי ההצלחה שלו נמוכים, על תיקון ליקויי ההסכם.
במקביל, הן טראמפ והן ביידן עלולים להסס להציב איום צבאי אמין מול איראן במסגרת המיקוח עמה. שניהם מבקשים לחלץ את ארה"ב מהמלחמות ה"בלתי נגמרות" במזה"ת ולהאיץ את תהליך יציאת כוחותיה מהאזור, נושאים שהם בבחינת קונצנזוס נדיר במערכת האמריקאית המפולגת.
הנשיא טראמפ מצטייר כלהוט להגיע להסכם עם איראן במהירות, גם במחיר התפשרות על תנאיו. טראמפ עלול להציג כל הסכם כטוב בהרבה מזה של הנשיא לשעבר אובאמה, גם אם בפועל לא יטפל בליקויים החמורים של ההסכם המקורי: סעיפי תפוגת ההגבלות ("שקיעה"), מו"פ צנטריפוגות מתקדמות וסמכויות פיקוח על תכנית הנשק.
מנגד, המועמד הדמוקרטי, ביידן, מצהיר כי ברגע שאיראן תחזור לציית לתנאי הסכם הגרעין, גם ארה"ב תשוב אליו ובמשתמע תסיר את הסנקציות. בהתאם לתכנית ביידן, רק אז, דווקא כשמנוף הסנקציות נוטרל למעשה, הוא ייכנס למו"מ עם איראן, שסיכויי ההצלחה שלו נמוכים, על תיקון ליקויי ההסכם.
במקביל, הן טראמפ והן ביידן עלולים להסס להציב איום צבאי אמין מול איראן במסגרת המיקוח עמה. שניהם מבקשים לחלץ את ארה"ב מהמלחמות ה"בלתי נגמרות" במזה"ת ולהאיץ את תהליך יציאת כוחותיה מהאזור, נושאים שהם בבחינת קונצנזוס נדיר במערכת האמריקאית המפולגת.
המענה:
ישראל נדרשת להיכנס מיידית לדיאלוג עמוק הן עם ממשל טראמפ והן עם צוות החוץ של המועמד ביידן כדי להבטיח שארה"ב תעמוד על תיקון החולשות של הסכם הגרעין ולא תשאיר את ישראל לבד עם הבעיה. במסגרת זאת, נדרשת חשיבה והיערכות משותפת למול ההשלכות האסטרטגיות והאתגרים הכרוכים בצמצום נוכחותה הצבאית של ארה"ב באזור.
יחסי ישראל ארה"ב - מגמות מדאיגות
האתגר:
מעמדה של ישראל כקונצנזוס דו-מפלגתי מצוי במגמת שחיקה מסוכנת, והיא הולכת והופכת לנקודת מחלוקת פוליטית, על רקע הקיטוב המעמיק בארה"ב, במיוחד בשנת בחירות. במקביל, גם רמת הסולידריות עם ישראל, אפילו בקרב יהודי ארה"ב, הולכת ודועכת, ואת מקומה תופסות מגמות של ריחוק וניכור. אלו סוגיות קריטיות ורגישות לביטחון הלאומי של ישראל, שתמיכת ארה"ב היא נדבך משמעותי בו.
אתגר נוסף שעלול להעיב על יחסי ישראל עם ארה"ב הוא סוגיית סין. ארה"ב רואה בסין את האיום החמור ביותר לביטחונה הלאומי ולערכיה הליברליים בעידן הנוכחי. חרף הדיאלוג ההדוק בין ישראל לארה"ב בסוגיית סין, הממשל וגורמים חוץ-ממשליים נגישים בוושינגטון ממשיכים לשדר לישראל מוטרדות עמוקה מהתנהלותה ותפקוד מנגנוניה בסוגיית ההשקעות הסיניות, במיוחד בתחום הטכנולוגיה.
אתגר נוסף שעלול להעיב על יחסי ישראל עם ארה"ב הוא סוגיית סין. ארה"ב רואה בסין את האיום החמור ביותר לביטחונה הלאומי ולערכיה הליברליים בעידן הנוכחי. חרף הדיאלוג ההדוק בין ישראל לארה"ב בסוגיית סין, הממשל וגורמים חוץ-ממשליים נגישים בוושינגטון ממשיכים לשדר לישראל מוטרדות עמוקה מהתנהלותה ותפקוד מנגנוניה בסוגיית ההשקעות הסיניות, במיוחד בתחום הטכנולוגיה.
המענה:
על ממשלת ישראל להידרש בדחיפות ליחסים עם ארה"ב, ולגבש תכנית מדינית ודיפלומטית סדורה עם יעדים והישגים נדרשים ברורים, בכל הקשור להתנהלות מול הממשל הבא בארה"ב, רפובליקני או דמוקרטי. בראש סדר העדיפויות בהקשר זה צריכים לעמוד שימור התמיכה הדו מפלגתית בישראל, ואתגר הגרעין האיראני.
בנוסף, מומלץ להקים צוות בין משרדי שיגבש תוכנית מפורטת לחיזוק הקשר וליצירת חזון משותף, בין ישראל ליהדות ארה"ב. על ישראל לחזק מאוד את גופי ההסברה העוסקים בקידום דימויה של ישראל כמדינה דמוקרטית ובמאבק בתעמולה האנטי ישראלית בארה"ב. בסוגיה הסינית, על מנת למנוע משבר ביחסים ישראל חייבת לשכלל את מנגנוני הפיקוח על השקעות סיניות, בתיאום ושקיפות מלאים עם וושינגטון. זאת כדי לוודא שישראל עומדת בסטנדרט האמריקאי, והממשל יכול לקבוע כי פעילות סין בארץ אינה מסכנת אינטרסים של ארה"ב.
לסיכום ישראל נמצאת בצומת עתיר סיכונים אבל גם הזדמנויות. המפתח נעוץ במנהיגות, שבעת הנוכחית מתאפיינת בדלות ובאיכות נמוכה, שעלולה להשפיע לרעה על החוסן הפנימי של המדינה. ללא חוסן לאומי גם הביטחון הלאומי בסכנה. בתנאים שנוצרו, כל ערכי היסוד של המדינה נמצאים במבחן, ובראשם סולידריות וערבות הדדית, ולצדם מאוים גם עתידם הכלכלי של מאות אלפי אזרחים. כל זאת לצד אתגרים לאומיים ושינויים במפה הגלובלית, המהווים עבור ישראל מים סוערים שנדרש לנווט בהם במיומנות, בעוצמה ובמוסריות.
בנוסף, מומלץ להקים צוות בין משרדי שיגבש תוכנית מפורטת לחיזוק הקשר וליצירת חזון משותף, בין ישראל ליהדות ארה"ב. על ישראל לחזק מאוד את גופי ההסברה העוסקים בקידום דימויה של ישראל כמדינה דמוקרטית ובמאבק בתעמולה האנטי ישראלית בארה"ב. בסוגיה הסינית, על מנת למנוע משבר ביחסים ישראל חייבת לשכלל את מנגנוני הפיקוח על השקעות סיניות, בתיאום ושקיפות מלאים עם וושינגטון. זאת כדי לוודא שישראל עומדת בסטנדרט האמריקאי, והממשל יכול לקבוע כי פעילות סין בארץ אינה מסכנת אינטרסים של ארה"ב.
לסיכום ישראל נמצאת בצומת עתיר סיכונים אבל גם הזדמנויות. המפתח נעוץ במנהיגות, שבעת הנוכחית מתאפיינת בדלות ובאיכות נמוכה, שעלולה להשפיע לרעה על החוסן הפנימי של המדינה. ללא חוסן לאומי גם הביטחון הלאומי בסכנה. בתנאים שנוצרו, כל ערכי היסוד של המדינה נמצאים במבחן, ובראשם סולידריות וערבות הדדית, ולצדם מאוים גם עתידם הכלכלי של מאות אלפי אזרחים. כל זאת לצד אתגרים לאומיים ושינויים במפה הגלובלית, המהווים עבור ישראל מים סוערים שנדרש לנווט בהם במיומנות, בעוצמה ובמוסריות.