זהירות מוקשים לפניך!
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
27 במאי, 2020
26-3-20main-...
באחרונה מתבלטות שתי סוגיות מדיניות-ביטחוניות בהן ישראל "במו ידיה" עלולה לגרום לפגיעה אסטרטגית בביטחונה הלאומי: סיפוח חד-צדדי ופיקוח על השקעות סיניות.

מסמך זה הוא בבחינת התרעה אסטרטגית בסוגיות אלה, שבאחרונה כבר מסתמנים ניצנים להתממשותה, ולתהליך במסגרתו ישראל עלולה להיקלע לבידוד גובר.

סיפוח חד צדדי - בכייה לדורות? 

במאמרים קודמים הרחבנו על מרכיבי הפגיעה האסטרטגית במדינת ישראל כתוצאה ממימוש של סיפוח חד-צדדי, שתוצאותיו עלולות להיות בלתי הפיכות: כרסום יסודות השלום עם ירדן; ערעור היציבות בגבולנו המזרחי; התפוררות הדרגתית של הרשות הפלסטינית ו"הישאבות" צה"ל לוואקום; פגיעה במעמדה האזורי והבינ"ל של ישראל, כולל בזירה הפנימית האמריקאית; זעזועים במרקם היחסים הפנימי בין יהודים לערבים ועוד.

בשבועות האחרונים בולטים סימנים ראשוניים לפוטנציאל הפגיעה האסטרטגית הגלומה במהלך של סיפוח חד צדדי: 
א. ערעור יחסי השלום עם ירדן - בראיון ל'דר שפיגל' שיגר המלך עבדאללה מסר אזהרה ברור לישראל לפיו צפויה "התנגשות גדולה" בינה לבין ירדן אם תספח חלקים מהגדה המערבית. בתשובה לשאלה אם הסכם השלום בין המדינות יושעה, ענה המלך כי הוא "בוחן את כל האפשרויות" וכי בכל מקרה "חוק הכוח אינו יכול להיות מיושם במזה"ת". 
ב. שקיעת הרשות הפלסטינית - באותו הראיון הזהיר המלך גם מקריסת הרשות באופן שיוביל לאנרכיה. נאום אבו מאזן השבוע, בו הכריז כי  אש"ף והרשות משוחררים מעתה והלאה מההסכמים עם ישראל וארה"ב, הוא סימן אזהרה נוסף. תהיה זו טעות לבחון את הנאום באופן ליניארי ביחס לנאומים קודמים ורק בראי כוונתו או יכולתו לממש את איומיו ואזהרותיו. בפועל מדובר בסימן נוסף למצוקה אסטרטגית של אבו מאזן אישית ושל הרשות הפלסטינית, שמצויה במגמת היחלשות כבר שנים. מימוש מהלך של סיפוח חד-צדדי הסותם את הגולל על פתרון שתי המדינות - סיבת קיומה של הרשות - צפוי, בטווח הבינוני, להאיץ את תהליך שקיעתה ודעיכתה. בנסיבות אלה, צה"ל יישאב בהדרגה לניהול חיי האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון, באופן שיקשה עליו לטפל באיומים שנשקפים מאיראן והזירה הצפונית ולהתכונן למלחמה.
ג. פוטנציאל הסלמה ביהודה ושומרון ובעזה  - בשטח, השבוע, לאחר תקופה ארוכה של שקט יחסי ביהודה ושומרון, בלטו סימנים לתסיסה ולשינוי באווירה, שהתבטאו ברצף חריג של פיגועים, חלקם קטלני. ברקע, צפוי המשבר הכלכלי שיצרה מגיפת הקורונה לפגוע באופן חמור בכלכלה הפלסטינית, הן ביהודה ושומרון  והן בעזה, והשבוע אף דווח  שבמערכת הביטחון גובר החשש כי הפגיעה הכלכלית עלולה לגרום להסלמה בשטח.
ד. פגיעה ביחסי החוץ של ישראל בזירה האזורית והבינלאומית - בדחיפה והובלה של צרפת, האיחוד האירופי מקיים סדרת דיונים בדרכים להניא את ישראל ממהלך הסיפוח. שרי החוץ של מדינות האיחוד בוחנים צעדי תגובה נגד המהלך, ובכלל זה השעיית השתתפות ישראל בפרויקטים בתחומי החינוך והמדע, קידום החלטת או"ם נגד סיפוח, תמיכה בהליכים נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי, החזרת שגרירים ועוד. במקביל, חרף מה שמצטייר כמיאוס מהסוגיה הפלסטינית, גם מנהיגי מדינות ערב חוששים מסיפוח חד-צדדי ומתנגדים לו נחרצות ברמה ההצהרתית. בסוף החודש שעבר הצהירו מדינות ערב, במסגרת החלטה של כינוס הליגה הערבית בראשות מצרים, כי הסיפוח יהווה פשע מלחמה; משרד החוץ הסעודי הצהיר על  התנגדות הממלכה לכל צעד חד צדדי, ושר החוץ של איחוד האמירויות פרסם הודעה  חריגה בתקיפותה נגד המהלך.
ה. עמדת ארה"ב - נדמה כי על רקע התגובות בזירה האזורית והבינלאומית, גם ממשל טראמפ מאותת  לישראל לא לדהור לסיפוח באופן חד צדדי. בנוסף, ישראל צריכה לקחת בחשבון כי בתרחיש של עליית ממשל דמוקרטי בארה"ב הוא צפוי להתנגד למהלך סיפוח חד-צדדי, ובכך לשחוק עוד יותר את מעמדה של ישראל כקונזנזוס פנים אמריקאי דו מפלגתי. בשבוע החולף שוגרה לישראל אזהרה כפולה מהמפלגה הדמוקרטית: המועמד לנשיאות ביידן הביע התנגדות  לסיפוח ואף הבהיר כי יחזיר לאחור מהלכים של טראמפ הפוגעים בתהליך השלום; ושורת סנאטורים בכירים מהמפלגה הזהירה את ראש הממשלה ושר הביטחון, במכתב רשמי, כי סיפוח חד צדדי עלול לפגוע ביחסים המיוחדים בין ארה"ב וישראל.