הטיפול במשבר הקורונה – האם צפוי שינוי?
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
29 ביולי, 2020
כשל הטיפול בקורונה הולך ומעמיק בכל ההיבטים, אולם מסתמנת אפשרות שמקללת הנגיף עשויה לצמוח ברכה. נגיף הקורונה מעמיד את ישראל בפני הצורך בשינוי עמוק במגוון תחומים אותם הזניחה לאורך השנים בצורה קשה. ניצני השינוי ניכרים כבר עכשיו. מערכת הבריאות מקבלת סוף סוף הכרה בצורך בשדרוג יסודי של יכולותיה. הדרך עוד רחוקה אבל ההחלטה להיענות לדרישת האחיות, היא סנונית ראשונה.
הזעם הציבורי כתוצאה מהזנחת שכבות רחבות באוכלוסייה הולך וצובר תאוצה באופן שמזכיר פרקים משמעותיים בהיסטוריה של מדינות. הוא עשוי להסתיים בשינויים חיובים של ממש כתוצאה מלחץ ציבורי משולב בתחושות זעם ותסכול אותנטיים. ההיענות לדרישות העובדים הסוציאליים ופעולות שננקטות לתיקון מצבם העגום, אף היא בבחינת סימן חיובי.
בחזית הביטחון הלאומי רעיונות מסוכנים כדוגמת הסיפוח לא יצליחו לקרום עור וגידים, וההתנגדות הגורפת אליהם, צריכה להוות נורת אזהרה בוהקת! הסיפוח מאיים על מעמדה הבינלאומי של ישראל ועלול לייצור חזית בינלאומית עוינת מקיר לקיר. ברור וניתן להסיק כבר עתה, שגם אם יוכרז סיפוח הוא יכשל.
משבר הקורונה חשף כשלי התנהלות ומשילות חמורים, מערכתיים ורב ממדיים, של הממשלה, מנגנוני המדינה ומוסדותיה, במגוון תחומים: ואקום מנהיגותי; סדרי עדיפויות פוליטיים ושיקולים זרים; היעדר עבודה מטה ויכולת פעולה בינמשרדית משולבת ומתואמת; תקלות באיסוף נתונים, בארגונם וביכולת להתבסס עליהם; בלבול בהתוויית מדיניות ובקבלת החלטות ובתרגומן לפעולה שיטתית בשטח; אי הפקת לקחים; פערי מוכנות לחירום ותשתיות לקויות בעורף; היעדר מערך הסברה לאומי וקשר לקוי עם האזרחים, ועוד ועוד.
משבר הקורונה, שרק הולך ומעמיק ועוצמתו עלולה לגבור לקראת החורף, מייצר שרשרת "רעשי משנה": שבר כלכלי-חברתי שפתרונו אינו נראה קרוב, ומשבר אמון במוסדות השלטון ובהנהגה. קיים חשש כי כשלי המשילות והיעדר המדיניות יאפיינו גם את הטיפול באתגרים המדיניים-ביטחוניים, שכבר מסתמנים כמשברים הבאים, ויביאו להחרפתם.
האתגרים האסטרטגיים הניצבים לפתחנו הם: רשות פלסטינית המצויה בתהליך היחלשות עד כדי "התמוססות"; הישאבות הדרגתית של מערך המנהל האזרחי וצה"ל לוואקום המשילותי ביהודה ושומרון; סטגנציה מסוכנת בעזה; היעדר אסטרטגיה מדינית כוללת וריאלית מול איראן להתמודדות עם המשך התרחבות תכניתה הגרעינית; פוטנציאל הסלמה בחזית הצפונית; סחרור כלכלי וזעזועים במדינות שכנות שעלולים לזלוג לשטחנו; פוטנציאל לפגיעה בתמיכה הדו-מפלגתית בארה"ב וביחסי המדינות; מהלכים נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינ"ל (ICC) ועוד.
ניתן למצוא קווי דמיון מפתיעים בין ליקויי המשילות שנחשפו בישראל לבין התנהלות ממשל טראמפ בארה"ב. בתנאים אלה, הבחירות בארה"ב ב-3 בנובמבר, עשויות לבשר על שינוי דרמטי במציאות ועל "גל ניפוץ" שיוליד שינויי עומק נוספים - פוליטיים וגיאו אסטרטגיים, ברמה הגלובאלית ובאזורנו - וייצור מציאות חדשה שנכון לחשוב עליה ולהיערך לקראתה.
הזעם הציבורי כתוצאה מהזנחת שכבות רחבות באוכלוסייה הולך וצובר תאוצה באופן שמזכיר פרקים משמעותיים בהיסטוריה של מדינות. הוא עשוי להסתיים בשינויים חיובים של ממש כתוצאה מלחץ ציבורי משולב בתחושות זעם ותסכול אותנטיים. ההיענות לדרישות העובדים הסוציאליים ופעולות שננקטות לתיקון מצבם העגום, אף היא בבחינת סימן חיובי.
בחזית הביטחון הלאומי רעיונות מסוכנים כדוגמת הסיפוח לא יצליחו לקרום עור וגידים, וההתנגדות הגורפת אליהם, צריכה להוות נורת אזהרה בוהקת! הסיפוח מאיים על מעמדה הבינלאומי של ישראל ועלול לייצור חזית בינלאומית עוינת מקיר לקיר. ברור וניתן להסיק כבר עתה, שגם אם יוכרז סיפוח הוא יכשל.
משבר הקורונה חשף כשלי התנהלות ומשילות חמורים, מערכתיים ורב ממדיים, של הממשלה, מנגנוני המדינה ומוסדותיה, במגוון תחומים: ואקום מנהיגותי; סדרי עדיפויות פוליטיים ושיקולים זרים; היעדר עבודה מטה ויכולת פעולה בינמשרדית משולבת ומתואמת; תקלות באיסוף נתונים, בארגונם וביכולת להתבסס עליהם; בלבול בהתוויית מדיניות ובקבלת החלטות ובתרגומן לפעולה שיטתית בשטח; אי הפקת לקחים; פערי מוכנות לחירום ותשתיות לקויות בעורף; היעדר מערך הסברה לאומי וקשר לקוי עם האזרחים, ועוד ועוד.
משבר הקורונה, שרק הולך ומעמיק ועוצמתו עלולה לגבור לקראת החורף, מייצר שרשרת "רעשי משנה": שבר כלכלי-חברתי שפתרונו אינו נראה קרוב, ומשבר אמון במוסדות השלטון ובהנהגה. קיים חשש כי כשלי המשילות והיעדר המדיניות יאפיינו גם את הטיפול באתגרים המדיניים-ביטחוניים, שכבר מסתמנים כמשברים הבאים, ויביאו להחרפתם.
האתגרים האסטרטגיים הניצבים לפתחנו הם: רשות פלסטינית המצויה בתהליך היחלשות עד כדי "התמוססות"; הישאבות הדרגתית של מערך המנהל האזרחי וצה"ל לוואקום המשילותי ביהודה ושומרון; סטגנציה מסוכנת בעזה; היעדר אסטרטגיה מדינית כוללת וריאלית מול איראן להתמודדות עם המשך התרחבות תכניתה הגרעינית; פוטנציאל הסלמה בחזית הצפונית; סחרור כלכלי וזעזועים במדינות שכנות שעלולים לזלוג לשטחנו; פוטנציאל לפגיעה בתמיכה הדו-מפלגתית בארה"ב וביחסי המדינות; מהלכים נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינ"ל (ICC) ועוד.
ניתן למצוא קווי דמיון מפתיעים בין ליקויי המשילות שנחשפו בישראל לבין התנהלות ממשל טראמפ בארה"ב. בתנאים אלה, הבחירות בארה"ב ב-3 בנובמבר, עשויות לבשר על שינוי דרמטי במציאות ועל "גל ניפוץ" שיוליד שינויי עומק נוספים - פוליטיים וגיאו אסטרטגיים, ברמה הגלובאלית ובאזורנו - וייצור מציאות חדשה שנכון לחשוב עליה ולהיערך לקראתה.
מה עלינו לעשות כדי להתמודד עם האיומים והאתגרים הנוכחיים
בראש ובראשונה התמקדות מלאה במשבר הקורונה ובנגזרותיו הכלכליות והחברתיות. הנהגה אחראית נדרשת לשים בצד שיקולים זרים, פוליטיים ואישיים, ולנקוט בצעדים הבאים לבלימת נגיף הקורונה:
1. להימנע בכל דרך מגלישה לבחירות ולהעביר תקציב לשנתיים, שיספק כיוון ועוגן של יציבות במסגרת תהליך היציאה הארוך מהמשבר הכלכלי-חברתי הצפוי למשק.
2. ניהול מערכה מתואמת ומתוכללת נגד נגיף הקורונה כפי שניתן היה לצפות מישראל לעשות נגד כל אויב שיוצא נגדה למלחמה. זאת, בבחינת גיוס כל משאבי המדינה ויכולותיה על פי יתרון יחסי להתמודדות יעילה עם האויב. יודגש כי מפקד מערכה מוכשר ככל שיהיה ללא שליטה ויכולות תיעדוף על פי קווי סמכות רחבים ומוגדרים, אין לו סיכוי להצליח. בסופו של יום מדובר, בהקשרים אלו, בכשל מנהיגותי מהמעלה הראשונה!
בתחומים הביטחוניים אסטרטגיים נדרש להציב בראש סדר העדיפויות את הזירה הפלסטינית ואת אתגר הגרעין האיראני.
בתחום הפלסטיני - נדרש לעצור באופן מידי את תהליך היחלשות הרשות הפלסטינית ואת העברת הסמכויות ה"זוחלת" ממנה למנהל האזרחי. זאת, כדי למנוע הישאבות הדרגתית של ישראל לניהול חיי האוכלוסייה הפלסטינית.
בלימת תהליך היחלשות הרשות, והסחף השלילי ביחסי ישראל עם מדינות ערב, ובראשן ירדן - תלויה בראש ובראשונה, בהכרזה של ההנהגה בישראל על זניחת מהלך הסיפוח על כל היבטיו. החלטה כזו תשרת גם מאמץ מדיני ישראלי מתחייב לצמצום הפגיעה ביחסי ישראל עם מדינות אירופה, לעצירת השחיקה המסתמנת במעמד ישראל במערכת הפוליטית בארה"ב ולהאטת התהליכים נגד ישראל ב-ICC.
בתחום האיראני לצד ההצלחות המרשימות על פי מקורות זרים, נדרשים הישגים מדיניים אשר יכולים להטות את הכף באופן משמעותי נגד איראן ובראשם שכנוע מועצת הביטחון להמשיך ולמנוע (סיכוי נמוך מאד) מכירת נשק לאיראן. ישראל עלולה למצוא את עצמה מבודדת במערכה המדינית, שבלעדיה יהיה קושי ניכר לעצור את איראן. לכן חיוני להשקיע את מירב המאמצים ביצירת חזית בינלאומית רחבה שתאלץ את המשטר האיראני ששרוי בקשיים כלכלים ופנימיים ניכרים לבצע הערכה מחדש לגבי האיום שהוא מציב מול ישראל והמזרח התיכון כולו. תאריך היעד הינו הבחירות בארה"ב, והוא מחייב היערכות מיוחדת מול אפשרות של הסכמים גרועים או סדקים בחזית הבינלאומית.
ההתמודדות עם איראן מחייבת במקביל את המשך המאמצים לבלימת התבססותה בזירות האזור ולסיכול תהליך התעצמות שלוחיה ביכולות מתקדמות ומדויקות. מבחינה זאת, ההתמודדות עם חזבאללה בימים האחרונים היא בעלת השלכות אסטרטגיות. מצד אחד היא משקפת מאבק על חופש הפעולה של ישראל במסגרת המערכה שבין המלחמות; ומצד שני טומנת בחובה פוטנציאל למיסקלקולציה ולהסלמה משמעותית, חרף רצונם של כל הצדדים להימנע ממנה.
בנסיבות אלה, צה"ל נדרש להשלים את התכנית הרב שנתית (תר"ש) תוך מימוש ומיצוי מידי של הסיוע הביטחוני מארה"ב, והתאמה מחדש של הדרישות התקציביות למציאות הכלכלית המורכבת שמדינת ישראל ניצבת בפניה. זאת, אל מול פוטנציאל ההסלמה והאיומים המתפתחים בעזה בזירה הצפונית, ובגבולות.
לסיכום – משבר הקרונה חמור ומשתלב עם משברים פוטנציאלים נוספים, חלקם מעשי ידינו (הסיפוח). בסופו של יום מדובר בכשל מנהיגותי, אשר תחת לחץ כבד מכל הכיוונים יעמוד למבחן בראש ובראשונה בישראל ובארה"ב, בנפרד ויחדיו. מכורח האילוצים מסתמן שינוי עמוק שעשוי להתחבר לתמורה ברמה המנהיגותית, וזו לכשעצמה תהפוך למנוף שיחולל את השינויים הנדרשים כתנאי לשיקום ופריחה.
בתחום הפלסטיני - נדרש לעצור באופן מידי את תהליך היחלשות הרשות הפלסטינית ואת העברת הסמכויות ה"זוחלת" ממנה למנהל האזרחי. זאת, כדי למנוע הישאבות הדרגתית של ישראל לניהול חיי האוכלוסייה הפלסטינית.
בלימת תהליך היחלשות הרשות, והסחף השלילי ביחסי ישראל עם מדינות ערב, ובראשן ירדן - תלויה בראש ובראשונה, בהכרזה של ההנהגה בישראל על זניחת מהלך הסיפוח על כל היבטיו. החלטה כזו תשרת גם מאמץ מדיני ישראלי מתחייב לצמצום הפגיעה ביחסי ישראל עם מדינות אירופה, לעצירת השחיקה המסתמנת במעמד ישראל במערכת הפוליטית בארה"ב ולהאטת התהליכים נגד ישראל ב-ICC.
בתחום האיראני לצד ההצלחות המרשימות על פי מקורות זרים, נדרשים הישגים מדיניים אשר יכולים להטות את הכף באופן משמעותי נגד איראן ובראשם שכנוע מועצת הביטחון להמשיך ולמנוע (סיכוי נמוך מאד) מכירת נשק לאיראן. ישראל עלולה למצוא את עצמה מבודדת במערכה המדינית, שבלעדיה יהיה קושי ניכר לעצור את איראן. לכן חיוני להשקיע את מירב המאמצים ביצירת חזית בינלאומית רחבה שתאלץ את המשטר האיראני ששרוי בקשיים כלכלים ופנימיים ניכרים לבצע הערכה מחדש לגבי האיום שהוא מציב מול ישראל והמזרח התיכון כולו. תאריך היעד הינו הבחירות בארה"ב, והוא מחייב היערכות מיוחדת מול אפשרות של הסכמים גרועים או סדקים בחזית הבינלאומית.
ההתמודדות עם איראן מחייבת במקביל את המשך המאמצים לבלימת התבססותה בזירות האזור ולסיכול תהליך התעצמות שלוחיה ביכולות מתקדמות ומדויקות. מבחינה זאת, ההתמודדות עם חזבאללה בימים האחרונים היא בעלת השלכות אסטרטגיות. מצד אחד היא משקפת מאבק על חופש הפעולה של ישראל במסגרת המערכה שבין המלחמות; ומצד שני טומנת בחובה פוטנציאל למיסקלקולציה ולהסלמה משמעותית, חרף רצונם של כל הצדדים להימנע ממנה.
בנסיבות אלה, צה"ל נדרש להשלים את התכנית הרב שנתית (תר"ש) תוך מימוש ומיצוי מידי של הסיוע הביטחוני מארה"ב, והתאמה מחדש של הדרישות התקציביות למציאות הכלכלית המורכבת שמדינת ישראל ניצבת בפניה. זאת, אל מול פוטנציאל ההסלמה והאיומים המתפתחים בעזה בזירה הצפונית, ובגבולות.
לסיכום – משבר הקרונה חמור ומשתלב עם משברים פוטנציאלים נוספים, חלקם מעשי ידינו (הסיפוח). בסופו של יום מדובר בכשל מנהיגותי, אשר תחת לחץ כבד מכל הכיוונים יעמוד למבחן בראש ובראשונה בישראל ובארה"ב, בנפרד ויחדיו. מכורח האילוצים מסתמן שינוי עמוק שעשוי להתחבר לתמורה ברמה המנהיגותית, וזו לכשעצמה תהפוך למנוף שיחולל את השינויים הנדרשים כתנאי לשיקום ופריחה.