המזרח התיכון:
מגמות שינוי מתחת לפני השטח
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
28 ביולי, 2021
Photo: Staff Sgt. Alexi Rosenfeld, IDF Spokesperson's Unit | CC BY-NC 2.0
בניגוד לשנים האחרונות בהן לקראת הקיץ התחזקו ההערכות כי הוא צפוי להיות "חם" גם מבחינה ביטחונית, יתכן שהשנה תישמר יציבות מסוימת והעיסוק ברמת החום בחודשים הקרובים יתייחס בעיקר לטמפרטורות.
הסיבה לכך היא, בין היתר, התמקדותם של השחקנים באזור, הן ישראל והן יריביה, יותר בבניין כוח ופחות בהפעלתו. במציאות כזו - של היעדר איום מידיי בהסלמה לצד בטחון שוטף ברמה סבירה - הציבור הישראלי עלול לאבד עניין, ולהביא להפחתת תחושת הדחיפות והצורך של הממשלה לטפל באיומים האסטרטגיים, שממשיכים להתעצם בחסות הרגיעה.
בתום המערכה בעזה, תנועת חמאס ממוקדת בשיקום מערכיה הצבאיים, שנפגעו באופן משמעותי במבצע 'שומר החומות'. יתרה מכך, חמאס מבקשת לקדם גם את שיקום התשתיות האזרחיות ברצועה, במטרה לשפר את יכולתה של האוכלוסייה להתמודד עם התנאים הקשים של הקיץ הלוהט בעזה.
ישראל, מצדה, חותרת להשלים מחדש את מלאי החימושים ההתקפיים וההגנתיים בתום מבצע 'שומר החומות', ומסירה בהדרגה את המגבלות האזרחיות על הרצועה כולל הכנסת הכספים מקטר (גם אם תחת פיקוח הדוק יותר). זאת, ברמה המקרבת את חמאס ועזה למאפייני ההסדרה כפי שהיו לפני ה-10 במאי.
מצפון, ההתפוררות המואצת של המדינה הלבנונית, מרתקת את חזבאללה, הנתון לביקורת פנימית, וצפויה לדכא את את תאבונו לפעול נגד כוחות צה"ל על הגבול (שם יש לארגון "חשבון פתוח" עם ישראל), להתערב בעימותים בינה לבין חמאס או איראן ובוודאי להיגרר להסלמה רחבה מולה.
בה בעת, חזבאללה ממשיך לבנות את כוחו הצבאי ולהתעצם בסיוע איראן. מוקד המאמץ מופנה לעבר יכולת ייצור חרושתי של טילים מדוייקים, באופן המציב על ישראל איום אסטרטגי פוטנציאלי חסר תקדים.
למרות שהמצב הפנימי בלבנון מטיל על חזבאללה רסנים, הארגון צפוי לגלות רגישות קיצונית לאפשרות כי ישראל תנסה לנצל את המצב כדי לפגוע ביכולותיו הצבאיות. בנסיבות אלה הסיכוי להסלמה בעקבות מהלכי סיכול ישראליים יגבר.
איראן עסוקה בעיקר במאמצי בניין כוח, שלה ושל שלוחיה באזור. בתחום הגרעין איראן ממשיכה לצבור נכסים ולהרחיב את יכולותיה (צבירת אוראניום בהעשרה ל-20% ו-60%, פיתוח צנטריפוגות מתקדמות, עיסוק באוראניום מתכתי). זאת, במטרה לצבור ידע בלתי הפיך במקביל למו"מ בווינה ויכולות שיתורגמו למנוף ולהישגים נוספים במסגרתו.
באזור, מעבר ללבנון, איראן בונה את כוחם של החות'ים בתימן ושל המליציות השיעיות בעיראק, כשבמקביל היא פועלת להתבסס צבאית בזירות אלה ובסוריה, ולבנות בהן יכולות פגיעה ישירות בישראל, באמצעות טילי שיוט וכטב"מים.
בשונה מיתר הזירות, איראן ושלוחיה לא רק בונים כוח אלא גם מפעילים אותו. כך, החות'ים בתימן והמליציות בעיראק משגרים טילים וכטב"מים לשטח סעודיה, נגד בסיסים ואינטרסים אמריקאים בעיראק, ואפילו נגד ישראל, למשל במהלך מבצע 'שומר החומות' כשכטב"מ איראני שוגר לעבר ישראל משטח עיראק.
ישראל מצדה, על פי פרסומים זרים, מפעילה גם היא כוח ומאמצים צבאיים, במסגרת המב"מ (המערכה שבין המלחמות), כדי לפגוע ביכולות העשרת האורניום של איראן, במאמצי ההתבססות שלה בזירות האזור, בעיקר בסוריה, ובהברחות של רכיבים לטובת בניין הכוח של שלוחיה.
ועדיין, מדובר במלחמת צללים מתחת לפני השטח (והמים... על רקע התרחבות החיכוך בין המדינות לזירה הימית), ששני הצדדים מצטיירים כמי שמבקשים למנוע את התפתחותה לכדי הסלמה רחבה בין המדינות.
משמעויות לישראל
ממשלת ישראל נדרשת לנצל את תקופת השקט הקרובה, אם אכן תתארך, כדי להיערך לטפל בשורת האיומים שממשיכים להתעצם, בחסות הרגיעה, על בסיס סדר העדיפויות הבא.
האתגר הדחוף ביותר הוא הגרעין האיראני. על ישראל להיערך לתרחיש של דשדוש ארוך במו"מ בווינה, ולהתכונן למערכה רחבה, מדינית ואחרת, לעצירת התקדמותה הטכנולוגית של איראן בתחום הגרעין. זאת, על בסיס תיאום הדוק עם ארה"ב וממשל ביידן, תוך מיצוי ערוצי הקשר והשת"פ הקיימים מולו בתחומים המדיניים, הצבאיים והמבצעיים.
במסגרת זאת, על ישראל לתבוע מהזירה הבינ"ל לא לנהל עם איראן "מו"מ תחת אש" ולהתנות את המשך השיחות עמה בווינה בעצירת התקדמותה הטכנולוגית בגרעין. יתרה מכך, בנסיבות הנוכחיות חיוני שארה"ב תשוב להציב מול טהראן איום צבאי אמין ותבהיר לה כי "כל האופציות על השולחן" (האחרון שעשה שימוש בנוסחה זו היה הנשיא אובאמה).
במקרה של הסכמה על חזרה להסכם הגרעין בחודשים הקרובים ישראל תזכה למספר שנים לבניין כוח ולהיערכות לפקיעת מגבלותיו. בתרחיש כזה על ישראל לחתור לערבויות ולהבנות בילטראליות שקטות עם הממשל האמריקאי, בהקשרי מניעת פריצה איראנית לחומר בקיע ברמה צבאית ובניין הכוח של ישראל. זאת, תוך התבססות על מחויבותה המוצהרת והחד משמעית של ארה"ב לביטחונה הלאומי של ישראל, ועל ההסכמה בין המדינות כי חיוני למנוע נשק גרעיני מאיראן.
מול לבנון, ישראל נדרשת להכריע כיצד לטפל באיום הטילים המדויקים לפני שחזבאללה ואיראן יגיעו ליכולת ייצור חרושתית. בהקשר זה ניתן לנצל את הלחצים הפנימיים והחיצוניים בפניהם ניצבים חזבאללה ומדינת לבנון, אולם גם להיערך, מבחינה צבאית, לאפשרות כי מהלכי סיכול אופרטיביים עלולים להידרדר למערכה עצימה, על כל המשתמע מכך.
בעזה, לישראל אינטרס לדחות התנגשות צבאית כדי לטפל באיומים האחרים, אולם עליה לנצל את הזמן כדי להאיץ בניית יכולת להנחית מהלומה מפתיעה ורב ממדית על הזרוע הצבאית של חמאס, בעיתוי ובמקום בו תבחר ישראל. ההישג הנדרש הוא פגיעה קשה שתהדהד במזה"ת ותרתיע את הציר הרדיקלי, תיצרב בתודעה האזורית, תשקם את ההרתעה הישראלית מול חמאס, ותסכל את האיום הגובר שהתנועה מציבה ביהודה ושומרון על הרשות הפלסטינית.
האתגר הדחוף ביותר הוא הגרעין האיראני. על ישראל להיערך לתרחיש של דשדוש ארוך במו"מ בווינה, ולהתכונן למערכה רחבה, מדינית ואחרת, לעצירת התקדמותה הטכנולוגית של איראן בתחום הגרעין. זאת, על בסיס תיאום הדוק עם ארה"ב וממשל ביידן, תוך מיצוי ערוצי הקשר והשת"פ הקיימים מולו בתחומים המדיניים, הצבאיים והמבצעיים.
במסגרת זאת, על ישראל לתבוע מהזירה הבינ"ל לא לנהל עם איראן "מו"מ תחת אש" ולהתנות את המשך השיחות עמה בווינה בעצירת התקדמותה הטכנולוגית בגרעין. יתרה מכך, בנסיבות הנוכחיות חיוני שארה"ב תשוב להציב מול טהראן איום צבאי אמין ותבהיר לה כי "כל האופציות על השולחן" (האחרון שעשה שימוש בנוסחה זו היה הנשיא אובאמה).
במקרה של הסכמה על חזרה להסכם הגרעין בחודשים הקרובים ישראל תזכה למספר שנים לבניין כוח ולהיערכות לפקיעת מגבלותיו. בתרחיש כזה על ישראל לחתור לערבויות ולהבנות בילטראליות שקטות עם הממשל האמריקאי, בהקשרי מניעת פריצה איראנית לחומר בקיע ברמה צבאית ובניין הכוח של ישראל. זאת, תוך התבססות על מחויבותה המוצהרת והחד משמעית של ארה"ב לביטחונה הלאומי של ישראל, ועל ההסכמה בין המדינות כי חיוני למנוע נשק גרעיני מאיראן.
מול לבנון, ישראל נדרשת להכריע כיצד לטפל באיום הטילים המדויקים לפני שחזבאללה ואיראן יגיעו ליכולת ייצור חרושתית. בהקשר זה ניתן לנצל את הלחצים הפנימיים והחיצוניים בפניהם ניצבים חזבאללה ומדינת לבנון, אולם גם להיערך, מבחינה צבאית, לאפשרות כי מהלכי סיכול אופרטיביים עלולים להידרדר למערכה עצימה, על כל המשתמע מכך.
בעזה, לישראל אינטרס לדחות התנגשות צבאית כדי לטפל באיומים האחרים, אולם עליה לנצל את הזמן כדי להאיץ בניית יכולת להנחית מהלומה מפתיעה ורב ממדית על הזרוע הצבאית של חמאס, בעיתוי ובמקום בו תבחר ישראל. ההישג הנדרש הוא פגיעה קשה שתהדהד במזה"ת ותרתיע את הציר הרדיקלי, תיצרב בתודעה האזורית, תשקם את ההרתעה הישראלית מול חמאס, ותסכל את האיום הגובר שהתנועה מציבה ביהודה ושומרון על הרשות הפלסטינית.
בשורה התחתונה, בהנחה כי החודשים הקרובים אינם מבשרים על הסלמה משמעותית בזירות החיכוך במעגל שני ושלישי, ממשלת ישראל חייבת לפעול כדי להתמקד באיומי ההתעצמות ובניין הכוח האסטרטגיים הניצבים לפתחה. כדי לייצר סביבה שתאפשר מיקוד וחופש פעולה, ישראל נדרשת, בין היתר, לייצב את המצב בעזה, לחזק את הרשות הפלסטינית ביהו"ש, לשקם את היחסים המדיניים עם ירדן ולחזק את התיאום עם מצרים.
במקביל על ישראל למקד את ביקורו הקרוב של ראש הממשלה בארה"ב באתגר האיראני. כדי שהביקור יניב תוצאות קונקרטיות נדרש להיערך אליו באופן יסודי ומקיף, כולל באמצעות ביקורי הכנה בוושינגטון ושיחות מקדימות של הגורמים המקצועיים במל"ל ובמערכת הביטחון מול מקביליהם האמריקאים.