גלי ההדף של המשבר העולמי
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
30 במרץ, 2022
המערכה באוקראינה נמשכת והיקף ההרס, ההרוגים והפליטים שנמלטים מהמדינה ממשיך לעלות, וזאת לצד החשש הגובר כי המלחמה עלולה להתרחב ולגרור את העולם למלחמת עולם שלישית. משרד ההגנה הרוסי הודיע כי השלב הראשון במבצע הצבאי באוקראינה הושלם. ההודעה יכולה לסמן את הרצון של הקרמלין לתחם את הלחימה, ולהניע תהליך של מו"מ להסדרה במסגרת מלחמת ההתשה המתנהלת כרגע בין הצדדים. ההודעה מאידך גם יכולה לסמן את ההתארגנות הרוסית לקראת הנעת השלב הבא במערכה, תוך הערכות למלחמה ממושכת בזירה.
בשלב זה אין סימנים להפסקת הלחימה, והסיכון למיסקלקולציה ולהרחבת המערכה גובר. במסגרת זאת, הנשיא ביידן שהגיע לפסגת החירום בבריסל של מנהיגי אירופה הזהיר את רוסיה כי וושינגטון תגיב במידה ומוסקבה תפעיל נשק כימי-ביולוגי. עם זאת, הנשיא ביידן לא פירט את אופי התגובה, והדגיש כי ארה"ב ונאט"ו לא יישלחו כוחות לאוקראינה. כך, ארה"ב ומדינות המערב ממשיכים להגביר את הלחץ הכלכלי והמדיני על מוסקבה, לצד הגדלת הסיוע הצבאי לאוקראינה, אך נמנעות מהתערבות צבאית במדינה מחשש מהידרדרות להסלמה כוללת.
האסטרטגיה האמריקאית מבקשת לפגוע במוסקבה באמצעות סנקציות כלכליות ומדיניות חסרות תקדים שיביאו בקצה לריסוק הכלכלה הרוסית, לחיסול מונופול האנרגיה הרוסי באירופה, להתעצמות צבאית של נאט"ו, ואף להצטרפות של מדינות חדשות בהיערכות הביטחונית האירופאית הכוללת לבלימת מוסקבה, ומעל הכל לביסוס הסדר העולמי בהובלה אמריקאית.
מנגד, רוסיה מובילה אסטרטגיה של עמידה איתנה מול הסנקציות המערביות, והפעלת לחץ צבאי מתמשך על אוקראינה במטרה לממש את יעדיה: דחיקת נאט"ו וההשפעה המערבית מאוקראינה ומשאר גבולותיה האסטרטגיים של מוסקבה, ומיצוב מעמדה של רוסיה כמעצמה עולמית. כך, הפעלת הכוח הרוסית ממחישה את גבולות ההרתעה המערבית, ואת חוסר היכולת של כלים רכים למנוע מהלכים צבאיים.
יתירה מזאת, רוסיה היא לא המעצמה היחידה שמשתמשת בכלים צבאיים לשם השגת יעדיה האסטרטגיים. השיגור של הטיל הבליסטי הבין-יבשתי על ידי צפון קוריאה לראשונה מ-2017, אשר נפל במים הכלכליים של יפן מהווה דוגמא נוספת לחולשת ההרתעה האמריקאית, וממחיש את עוצמת האתגר שמציבים כוחות ריאקציוניים המבקשים בדומה לרוסיה למוטט את הסדר העולמי הקיים. סין והודו מובילות אג'נדה עולמית עצמאית שמאתגרת את האינטרס האמריקאי, ומחדדת את הרב קוטביות בזירה הבינלאומית. נדמה כי היקף האיומים למעמדה וביטחונה של ארה"ב גובר, ולכך השלכות ישירות על יכולתה להפנות קשב ומשאבים למזרח התיכון.
בהקשר זה, המו"מ לחידוש הסכם הגרעין בין איראן והמעצמות מגיע לרגעי ההכרעה, וארה"ב מבקשת "לנקות את השולחן" ולהתמקד באיומים האסטרטגיים לביטחונה. במסגרת זאת, המתאם של האיחוד האירופאי נפגש עם ראש צוות המו"מ האיראני בטהראן, ועתיד לנסוע לוושינגטון במטרה לגבש נוסחה המקובלת על כל הצדדים. הסוגיה המרכזית שנותרה עדיין במחלוקת קשורה לדרישה האיראנית להסרת הסנקציות ממשמרות המהפכה, ולביטול הגדרתו כארגון טרור. עם זאת, האופטימיות של גורמים בכירים באיראן כי ניתן לגשר על הפערים, לצד הרצון של וושינגטון "לסגור עסקה", מחזקים את ההערכה כי החזרה להסכם הגרעין היא רק עניין של זמן.
כך, בזמן שהמו"מ לחידוש הסכם הגרעין מתקדם לעבר קו הסיום, איראן מגבירה את הלחץ על סעודיה ואיחוד האמירויות באמצעות התקפות של שלוחיה באזור. החות'ים תקפו בטילים מסוף נפט בג'דה, ובמל"טים מתאבדים בתי זיקוק של ארמקו בראס טאנורה ורביע. תקיפה זאת מצטרפת לשורה של תקיפות שהחות'ים הובילו בעת האחרונה נגד סעודיה ואיחוד האמירויות בהכוונה איראנית.
סעודיה הזהירה את הקהילה הבינלאומית כי התקיפות של החות'ים בסיוע איראני עלולות לפגוע באספקת הנפט לשווקים, וזאת דווקא בתקופה של משבר עולמי ועליית מחירי האנרגיה. ההתקפות על סעודיה ואיחוד האמירויות ממחישות את חולשת המשענת הביטחונית האמריקאית, ומעצימות את הביקורת המפרצית על וושינגטון שחותרת להשבת הסכם הגרעין בכל מחיר, ואף להכשרת "משמרות המהפכה" כארגון לגיטימי, בזמן שהוא מוביל התקפות ישירות נגדן ונגד אינטרסים אמריקאיים באזור. החשש מהסכם גרעין שיזרים מיליארדים למפעל ההתבססות, ההתעצמות והשלוחים האיראני באזור, לצד שימור "עמדת הזינוק" בגרעין, מוביל את המחנה הסוני למהלכים חסרי תקדים בזירה האזורית.
במסגרת זאת, המפגש ההיסטורי שהתקיים בשארם א-שייח' בין נשיא מצרים, ראש ממשלת ישראל ויורש העצר של איחוד האמירויות ממחיש את תחושת הדחיפות האזורית. המפגש נועד להדק את שתוף הפעולה הביטחוני והצבאי נוכח התעצמות האיום האיראני, ולעגן את התמיכה האמריקאית להתארגנות האזורית ביום שאחרי "הסכם הגרעין", לצד העצמת שיתופי הפעולה הכלכליים, לאור השלכות המשבר הכלכלי העולמי.
"פסגת הנגב" של שרי החוץ של ארה"ב, מצרים, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וישראל בשדה בוקר נועדה לגבש את האסטרטגיה הביטחונית האזורית מול הפעילות המערערת של איראן, ולחזק את המחויבות האסטרטגית של ארה"ב למדינות האזור, ולבלימת מהלכיה של איראן. בפרפרזה לביטוי של היפוקרטס כי "זמנים נואשים קוראים לצעדים נואשים", נראה כי עוצמת המשבר הביטחוני והכלכלי מובילה לפריצות דרך היסטוריות ביחסיה הבילטראליים של ישראל עם העולם הערבי. הפסגה ממחישה את התפקיד המרכזי ואת הנכסיות הגוברת של ירושלים בהתארגנות האזורית, וכן את הנכונות של המדינות הערביות לקדם מהלכים משותפים עם ישראל בפומבי, וללא התיחסות לסוגיה הפלסטינית.
משמעויות
- ישראל מצליחה לבסס את מעמדה כמתווכת בין הצדדים במלחמה באירופה בלי לשאת מחירים בשלב זה. ירושלים צריכה למצות את עמדת התיווך, ולא לשבור את הכלים עם רוסיה. עם זאת, ככל שהמשבר מתמשך והתוחלת של פתרון מדיני מצטמצמת, ישראל מחוייבת לעמוד לצד ארה"ב, כדי לא לסדוק את הברית האסטרטגית הקיימת בין המדינות, גם במחיר של חיכוך עם מוסקבה בסוריה.
- סדר העדיפות הלאומי-ביטחוני האמריקאי והיקף האיומים הגובר על ביטחונה ומעמדה עלולים לפגוע בכוח ההרתעה האמריקאי במזה"ת, נוכח המיקוד של וושינגטון ברוסיה, סין וצפון קוריאה. מצב זה עלול להביא להגברת התעוזה האיראנית באזור נגד ישראל ומדינות המפרץ, ולערעור היציבות האזורית הכוללת. פגיעה בהרתעה האמריקאית תשליך באופן ישיר על ישראל מול איראן, ובתרחיש מסוכן גם מול רוסיה בזירה הסורית. ישראל צריכה לחזק את השת"פ הבטחוני-צבאי עם ארה"ב, ולעגן את מחויבותה לישראל ולאזור כחלק מתפיסת הביטחון הלאומי הכוללת של ירושלים ווושינגטון.
- לצד זאת, ישראל נערכת לחתימה המחודשת של המעצמות עם איראן על הסכם הגרעין באמצעות חיזוק שתוף הפעולה האסטרטגי עם מדינות האזור, והפעלת לחץ פומבי על וושינגטון להימנע מהסרת הסנקציות ממשמרות המהפכה האיראניות. המפגש בשארם אל-שיח' והפסגה ההיסטורית בשדה בוקר ממחישים את תפיסת האיום המשותפת למחנה הסוני וישראל נוכח האיום האיראני, ואת הצורך להתארגן נוכח הצונאמי הכלכלי שפוקד את האזור. ישראל משכילה לבסס את מעמדה כשחקן מרכזי בהתארגנות האזורית, וכמתווך יעיל לשיכוך המתיחות הגוברת בין מדינות המפרץ וארה"ב. ירושלים צריכה להמשיך ולחזק את נכסיותה למדינות האזור ולוושינגטון תוך גיבוש אסטרטגיה ביטחונית-מדינית כוללת באזור.
- ישראל צריכה להוביל תהליך של בניין כוח צבאי מואץ נוכח התעצמות איום הגרעין האיראני בעשור הקרוב. לצד זאת, על ירושלים לוודא כי העליונות הצבאית של צה"ל נשמרת, גם נוכח תהליכי בניין כוח משמעותיים שיוביל העולם הערבי נוכח התגברות האיום האיראני, והרצון של וושינגטון לבסס את נכסיותה באמצעות מכירות אמל"ח מתקדם.
- בנוסף, "הברבור השחור" של טלטלה אזורית בעקבות קריסה כלכלית חייב להילקח בחשבון בהערכה הישראלית. החשש מפשיטות רגל מדינתיות, מפגיעה בביטחון התזונתי, וערעור היציבות הגובר נוכח התעצמות המשבר העולמי. טלטלה אזורית תפגע באסטרטגיה האזורית מול איראן, תחליש את הארכיטקטורה הביטחונית הכוללת, ותיצור עולם חדש-ישן של איומים. הדינמיקה האזורית הכאוטית מייצרת עבור ישראל הזדמנות לחזק את קשריה האסטרטגיים עם מדינות האזור, אך מעבר לכך על ירושלים לסייע ככל הניתן בביסוס יציבותן (כלכלית וביטחונית) בצורה ישירה או באמצעות פעולה בזירה הבינלאומית.
- הסלמה בזירה הפלסטינית עלולה "לטרוף את הקלפים" ולהשליך על האסטרטגיה האזורית של ירושלים ועל יחסיה עם וושינגטון. פיגועי הטרור האחרונים המחישו את הנפיצות הקיימת, ואת הסכנה בהתלקחות לאירוע הסלמה אסטרטגי. ישראל צריכה לשכך את המתיחות במיוחד לקראת חודש הרמדאן, ולחזק את המנופים הכלכליים וההומניטאריים, תוך הערכות להסלמה צבאית שיכולה להתפתח בכל אחת מהזירות. העדרה של אסטרטגיה כוללת לסוגיה הפלסטינית, מלבד המדיניות הקיימת של "ניהול הסכסוך" באמצעות "מקלות וגזרים", מצמצמת את יכולת הפעולה הישראלית למרחב האופרטיבי והתגובתי, ומשחקת לידי חמאס במישור האסטרטגי, במיוחד נוכח התפתחות אירוע מחולל דוגמת "היום שאחרי אבו מאזן".