נוכח המאזן הבעייתי של המערכה בעזה, והלקחים שסביר כי מרכיבי הציר הרדיקלי בראשות איראן, מפיקים ממנה, בדגש על יעילות נשק הרקטות והטילים, ישראל נדרשת לשקם את ההרתעה מול חמאס. על הממשלה החדשה לעמוד מאחורי אזהרותיה ולהגיב קינטית באופן לא מידתי ובעוצמה, על כל הפרה של השקט מצד ארגוני הטרור בעזה. כמו כן, יש להימנע מעסקת שו"נ שמחיריה מופקעים ותחזק את דימוי חמאס בעיתוי בעייתי.
בה בעת, על ישראל להרחיב את הסיוע ההומניטארי והאזרחי לרצועה, במסגרת מנגנון פיקוח הדוק, באמצעות הרשות הפלסטינית והאו"מ, שיוודא כי סחורות וכספים, במיוחד מקטר, לא עוברים ישירות לחמאס או משרתים את מטרותיה הצבאיות. במסגרת זאת, נדרש תיאום הדוק עם מצרים, כדי לוודא שהיא לא מאפשרת זרימת חומרים דו שימושיים דרך מעבר רפיח ללא פיקוח ראוי.
מנגד, על ממשלת ישראל לשנות באופן יסודי את הגישה כלפי הרשות הפלסטינית, המייצגת את החלופה המדינית לפתרון הסכסוך, ואותה יש לחזק בכל דרך, כמערכת שלטונית ביהו"ש. מעבר לכך, על ישראל לחתור לבניית הרשות כחלופה לחמאס בעזה בטווח הרחוק למקרה שישראל תיאלץ לבסוף למוטט את שלטון התנועה ברצועה, אחרת החלופה היחידה שם תמיד תישאר ישראלית.
ביהודה ושומרון, ישראל נדרשת לפנות בדחיפות את המאחז הבלתי חוקי אביתר, שהולך והופך למוקד חיכוך סמלי של מתיחות, המקרין לשלילה על היציבות בשטח. נדרש פינוי מיידי, של אנשים ותשתיות, על פי נוהל "פלישה טרייה", כדי להימנע מסחבת משפטית ומתקדימים שליליים. אם המאחז יישאר, כולו או חלקו, יהיה בכך גם כדי לתדלק את המערכה הבינ"ל נגד ישראל, כולל בבית הדין הפלילי בהאג.