מדינה במבוך, מה עלינו לעשות?
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
1 בפברואר, 2021
Photos: Pete Linforth from Pixabay | Israel Ministry of Health
ערב מערכת בחירות נוספת ישראל נמצאת ב"סחרור" חריף בכל הקשור ליכולותיה להתמודד עם המשבר הרב-ממדי בו היא שקועה ועם האתגרים המורכבים הניצבים לפתחה. חוסר היכולת לקבל ולממש החלטות נחוצות חשף פערים מסוכנים בתחום המשילות - במיוחד בחברות החרדית והערבית וביהודה ושומרון – המסתמנים כאיום לאומי על שלמות המדינה ועל מצבה הבריאותי, הכלכלי והחברתי. משבר פוליטי ומנהיגותי פוגע באמון האזרחים בשלטון ובנבחרי הציבור, וברמת הציות להנחיות, באופן שמחריף את בעיית המשילות.
להלן האתגרים והאיומים הבולטים המחייבים מענה דחוף, והמלצות להתמודדות מולם.
להלן האתגרים והאיומים הבולטים המחייבים מענה דחוף, והמלצות להתמודדות מולם.
השתלטות על נגיף הקורונה
האתגר:
המרוץ בין מבצע החיסונים להתפשטות התחלואה עלול להסתיים ב"ניצחון" של הנגיף. זאת, בתרחיש של התפתחות וריאנטים אלימים, מדבקים ועמידים יותר, שסבירותו עולה בתנאים של "התפרצות" המגיפה במקביל לתהליך חיסון המוני. בנסיבות כאלה, עלולה ישראל, שממשלתה נכשלה בטיפול בקורונה בכלל ההיבטים, להישאר מול שוקת שבורה וללא מענה הולם לאיום המגיפה.
המרוץ בין מבצע החיסונים להתפשטות התחלואה עלול להסתיים ב"ניצחון" של הנגיף. זאת, בתרחיש של התפתחות וריאנטים אלימים, מדבקים ועמידים יותר, שסבירותו עולה בתנאים של "התפרצות" המגיפה במקביל לתהליך חיסון המוני. בנסיבות כאלה, עלולה ישראל, שממשלתה נכשלה בטיפול בקורונה בכלל ההיבטים, להישאר מול שוקת שבורה וללא מענה הולם לאיום המגיפה.
המענה:
ישראל חייבת לצאת למלחמה מיידית, כוללת, נחושה וחסרת פשרות להורדת התחלואה לרמות אפסיות, כדי לוודא שיעילות החיסונים לא נפגעת. זאת, בהתאם להמלצות הדרג המקצועי והמדעי ובאופן החף משיקולים זרים, פוליטיים ואחרים. במסגרת זאת, נדרשים אכיפה חד משמעית ובלתי מתפשרת, בכלל האזורים ובהתאם לרמת התחלואה; שליטה ופיקוח הדוקים ורצופים בשערי הכניסה לישראל לצד המשך בדיקות בהספק גבוה וקטיעת שרשראות ההדבקה.
המשבר הכלכלי בצל המגיפה
האתגר:
על רקע משבר הקורונה, למעלה מ-4700 נפטרים, סגר שלישי, כמעט מיליון מובטלים וגרעון תקציבי חסר תקדים שרק הולך ותופח - ישראל ממשיכה להתנהל ללא תכנון ארוך טווח וסדרי עדיפויות. זאת, בהיעדר תקציב, ובצל "כלכלת בחירות", שצפויה להחריף את מצב המשק בטווח הבינוני והארוך ולהקשות על היציאה מהמשבר, אם וכאשר ישראל תשתלט על המגיפה.
על רקע משבר הקורונה, למעלה מ-4700 נפטרים, סגר שלישי, כמעט מיליון מובטלים וגרעון תקציבי חסר תקדים שרק הולך ותופח - ישראל ממשיכה להתנהל ללא תכנון ארוך טווח וסדרי עדיפויות. זאת, בהיעדר תקציב, ובצל "כלכלת בחירות", שצפויה להחריף את מצב המשק בטווח הבינוני והארוך ולהקשות על היציאה מהמשבר, אם וכאשר ישראל תשתלט על המגיפה.
המענה:
נדרש להקים צוות בינמשרדי של אנשי מקצוע ומומחים שיגבש תכנית לאומית רצינית לייצוב המשק (דוגמת התכנית שגובשה באמצע שנות השמונים), שמטרתה להוביל את ישראל חזרה לתעסוקה מלאה ולצמיחה מחודשת ב"יום שאחרי" המגיפה.
במקביל, חיוני להעביר באופן דחוף תקציב לשנת 2021 שיספק כיוון ועוגן של יציבות הנדרשים בתהליך השיקום הארוך של המשק והכלכלה. היעדר תקציב מייצר חוסר ודאות בציבור ורק מחריף את המשבר. צעדים כלכליים קונבנציונאליים להתמודדות עם מיתון, קל וחומר "כלכלת בחירות" – הם בבחינת "זריקת כסף". בתנאים של מגיפה, הביקוש הפרטי והעסקי במשק יורד, ולא ניתן לעודד צריכה באמצעות עידוד הכנסה פנויה.
במקביל, חיוני להעביר באופן דחוף תקציב לשנת 2021 שיספק כיוון ועוגן של יציבות הנדרשים בתהליך השיקום הארוך של המשק והכלכלה. היעדר תקציב מייצר חוסר ודאות בציבור ורק מחריף את המשבר. צעדים כלכליים קונבנציונאליים להתמודדות עם מיתון, קל וחומר "כלכלת בחירות" – הם בבחינת "זריקת כסף". בתנאים של מגיפה, הביקוש הפרטי והעסקי במשק יורד, ולא ניתן לעודד צריכה באמצעות עידוד הכנסה פנויה.
איראן והתיאום עם ארה"ב
האתגר:
הסוגיה האיראנית מצטיירת כנושא המרכזי שיעצב את יחסי ישראל עם הממשל החדש בוושינגטון. הממשל נחוש להתקדם לעבר חזרה להסכם הגרעין עם איראן. בטווח הקצר המהלך עשוי להחזיר לאחור את ההפרות שביצעה איראן ולהאריך את זמן הפריצה להשגת חומר בקיע לנשק גרעיני. מנגד, בטווח הבינוני, החל מעוד כשבע שנים, הגבלות ההסכם יחלו לפקוע והוא סולל, למעשה, את דרכה של איראן למעמד של מדינות סף גרעינית בלגיטימציה בינ"ל מלאה.
מדיניות ישראל מול ממשל ביידן בסוגיית איראן מצטיירת, בוודאי בוושינגטון, כמתריסה. עוד לפני כניסת הנשיא ביידן לתפקידו קרא לו ראש הממשלה שלא לחזור להסכם הגרעין ה"פגום". בוושינגטון ייחסו לישראל את ההתנקשות במדען הגרעין האיראני, פחרי זאדה, וטענו כי הפעולה נועדה למנוע מהממשל הנבחר לחזור לנתיב הדיפלומטי מול איראן. מאז השבעת ביידן מנהלת ישראל את המגעים עם הממשל "דרך התקשורת", לה מודלפות "דרישות" מקסימום ישראליות מארה"ב, דוגמת עצירת כל העשרה של אוראניום באיראן וסיום הנוכחות האיראנית בזירות האזור. בנוסף, נראה כי ישראל מאותתת לממשל כי חזרה להסכם הגרעין עלולה להוביל אותה לשוב ולשקול אופציות צבאיות.
הנשיא ביידן וחלק מחברי הקבינט שמינה הם אדריכלי הסכם הגרעין, מאמינים בו ורואים בחזרה אליו פתרון לטווח הנראה לעין, שיאפשר להם להתמודד עם סוגיות דחופות יותר בסדר העדיפויות של הממשל, ובראשן הנושא הפנימי (בריאות, כלכלה וחברה), התחרות הבין-מעצמתית עם סין ורוסיה, שיקום מעמדה הגלובלי של ארה"ב, איומי סייבר, צפון קוריאה ועוד.
ביידן וצוותו נושאים עמם משקעים עמוקים ממהלכי ישראל לסיכול הסכם הגרעין עם איראן בתקופת הנשיא אובאמה. אם הממשל יחוש כי ישראל מגיעה לשולחן פעם נוספת עם גישה מתעמתת, שיח מתריס מחוץ ל"חדרים הסגורים" ועמדות לא ריאליות - הוא עלול "לסגור את הדלת" בפני ניסיונותיה להשפיע על מדיניותו. בתרחיש כזה, המתחים בסוגיית איראן עלולים להעיב על היחסים הכוללים בין שתי בנות הברית, ולהשפיע לרעה על מעמדה ובטחונה של ישראל באזור.
הסוגיה האיראנית מצטיירת כנושא המרכזי שיעצב את יחסי ישראל עם הממשל החדש בוושינגטון. הממשל נחוש להתקדם לעבר חזרה להסכם הגרעין עם איראן. בטווח הקצר המהלך עשוי להחזיר לאחור את ההפרות שביצעה איראן ולהאריך את זמן הפריצה להשגת חומר בקיע לנשק גרעיני. מנגד, בטווח הבינוני, החל מעוד כשבע שנים, הגבלות ההסכם יחלו לפקוע והוא סולל, למעשה, את דרכה של איראן למעמד של מדינות סף גרעינית בלגיטימציה בינ"ל מלאה.
מדיניות ישראל מול ממשל ביידן בסוגיית איראן מצטיירת, בוודאי בוושינגטון, כמתריסה. עוד לפני כניסת הנשיא ביידן לתפקידו קרא לו ראש הממשלה שלא לחזור להסכם הגרעין ה"פגום". בוושינגטון ייחסו לישראל את ההתנקשות במדען הגרעין האיראני, פחרי זאדה, וטענו כי הפעולה נועדה למנוע מהממשל הנבחר לחזור לנתיב הדיפלומטי מול איראן. מאז השבעת ביידן מנהלת ישראל את המגעים עם הממשל "דרך התקשורת", לה מודלפות "דרישות" מקסימום ישראליות מארה"ב, דוגמת עצירת כל העשרה של אוראניום באיראן וסיום הנוכחות האיראנית בזירות האזור. בנוסף, נראה כי ישראל מאותתת לממשל כי חזרה להסכם הגרעין עלולה להוביל אותה לשוב ולשקול אופציות צבאיות.
הנשיא ביידן וחלק מחברי הקבינט שמינה הם אדריכלי הסכם הגרעין, מאמינים בו ורואים בחזרה אליו פתרון לטווח הנראה לעין, שיאפשר להם להתמודד עם סוגיות דחופות יותר בסדר העדיפויות של הממשל, ובראשן הנושא הפנימי (בריאות, כלכלה וחברה), התחרות הבין-מעצמתית עם סין ורוסיה, שיקום מעמדה הגלובלי של ארה"ב, איומי סייבר, צפון קוריאה ועוד.
ביידן וצוותו נושאים עמם משקעים עמוקים ממהלכי ישראל לסיכול הסכם הגרעין עם איראן בתקופת הנשיא אובאמה. אם הממשל יחוש כי ישראל מגיעה לשולחן פעם נוספת עם גישה מתעמתת, שיח מתריס מחוץ ל"חדרים הסגורים" ועמדות לא ריאליות - הוא עלול "לסגור את הדלת" בפני ניסיונותיה להשפיע על מדיניותו. בתרחיש כזה, המתחים בסוגיית איראן עלולים להעיב על היחסים הכוללים בין שתי בנות הברית, ולהשפיע לרעה על מעמדה ובטחונה של ישראל באזור.
המענה:
המערכת הישראלית נדרשת להוריד פרופיל ולהימנע מדיפלומטיה פומבית ומאיימת כלפי הממשל, במסגרתה נמסרות לו עמדותיה מראש בכלי התקשורת. תחת זאת, עליה לחתור לדיאלוג שקט ואינטימי, על בסיס הסכמה משותפת למנוע מאיראן נשק גרעיני, ותוך התבססות על ערוצי שיתוף הפעולה המודיעיניים, הביטחוניים והמבצעיים בין המדינות, וחיזוקם.
כדי לבנות אמון מול הממשל, שיאפשר השפעה על מדיניותו, ישראל נדרשת להציג עמדות קונסטרוקטיביות ומעשיות ולהימנע מאיום באופציה צבאית. סיכויי המימוש של חלופה צבאית ישראלית בניגוד לעמדת ארה"ב נמוכים ממילא, והגיונה בעיתוי הנוכחי מוטל בספק, שכן חזרה להסכם שומרת את תכנית הגרעין של איראן במרחק סביר מפריצה לנשק בשנים הקרובות.
המו"מ בין ארה"ב לאיראן על חזרה להסכם הגרעין צפוי להיות מורכב, עלול להיתקל בקשיים ועתיד להתנהל במשך מספר חודשים לפחות. בכך, נפתח לישראל מרחב זמן לשיח עמוק עם הממשל בסוגיה. במהלכו, על ישראל לחתור לשכנע את הממשל ביתרונותיה של גישה הדרגתית וזהירה מול איראן, תוך הצבת "אבני בוחן" ושימור מנופים מול המשטר בטהראן. בדיאלוג עם הממשל, חשוב להציב בראש סדר העדיפויות את אתגר הגרעין (כולל טילים בעלי יכולת גרעינית) ולדון במקביל, אך באופן נפרד, בשיתופי פעולה לבלימת יתר האיומים האזוריים שמציבה איראן לישראל, בפרט לאורך גבול הצפון.
על ישראל להימנע מלחתור ליצירת חזית אזורית משותפת עם מדינות ערב המתונות נגד מדיניות הממשל בסוגיית איראן (להבדיל מחזית אנטי-איראנית). המהלך עלול להיתפס בוושינגטון כהתרסה, ובכל מקרה מדינות ערב צפויות ליישר קו עם הממשל, נוכח תלותן העמוקה בערבות האמריקאית לביטחונן.
לבסוף, כדי לאפשר מיקוד בסוגיית איראן, חשוב שישראל תפרק מוקשים ומתחים אפשריים נוספים ביחסים עם הממשל הנכנס. במסגרת זאת, ונוכח הרגישות האמריקאית הקיצונית בהקשרי התחרות הבין-מעצמתית, ישראל נדרשת להתנהל מול ארה"ב בתיאום ושקיפות מלאים בכל הנוגע לקשריה עם סין ורוסיה. זאת כדי לוודא שהיא עומדת בסטנדרט האמריקאי, ושהממשל יוכל לקבוע כי פעילות סין בארץ ויחסי ישראל עם רוסיה אינם מסכנים אינטרסים של ארה"ב.
כדי לבנות אמון מול הממשל, שיאפשר השפעה על מדיניותו, ישראל נדרשת להציג עמדות קונסטרוקטיביות ומעשיות ולהימנע מאיום באופציה צבאית. סיכויי המימוש של חלופה צבאית ישראלית בניגוד לעמדת ארה"ב נמוכים ממילא, והגיונה בעיתוי הנוכחי מוטל בספק, שכן חזרה להסכם שומרת את תכנית הגרעין של איראן במרחק סביר מפריצה לנשק בשנים הקרובות.
המו"מ בין ארה"ב לאיראן על חזרה להסכם הגרעין צפוי להיות מורכב, עלול להיתקל בקשיים ועתיד להתנהל במשך מספר חודשים לפחות. בכך, נפתח לישראל מרחב זמן לשיח עמוק עם הממשל בסוגיה. במהלכו, על ישראל לחתור לשכנע את הממשל ביתרונותיה של גישה הדרגתית וזהירה מול איראן, תוך הצבת "אבני בוחן" ושימור מנופים מול המשטר בטהראן. בדיאלוג עם הממשל, חשוב להציב בראש סדר העדיפויות את אתגר הגרעין (כולל טילים בעלי יכולת גרעינית) ולדון במקביל, אך באופן נפרד, בשיתופי פעולה לבלימת יתר האיומים האזוריים שמציבה איראן לישראל, בפרט לאורך גבול הצפון.
על ישראל להימנע מלחתור ליצירת חזית אזורית משותפת עם מדינות ערב המתונות נגד מדיניות הממשל בסוגיית איראן (להבדיל מחזית אנטי-איראנית). המהלך עלול להיתפס בוושינגטון כהתרסה, ובכל מקרה מדינות ערב צפויות ליישר קו עם הממשל, נוכח תלותן העמוקה בערבות האמריקאית לביטחונן.
לבסוף, כדי לאפשר מיקוד בסוגיית איראן, חשוב שישראל תפרק מוקשים ומתחים אפשריים נוספים ביחסים עם הממשל הנכנס. במסגרת זאת, ונוכח הרגישות האמריקאית הקיצונית בהקשרי התחרות הבין-מעצמתית, ישראל נדרשת להתנהל מול ארה"ב בתיאום ושקיפות מלאים בכל הנוגע לקשריה עם סין ורוסיה. זאת כדי לוודא שהיא עומדת בסטנדרט האמריקאי, ושהממשל יוכל לקבוע כי פעילות סין בארץ ויחסי ישראל עם רוסיה אינם מסכנים אינטרסים של ארה"ב.
האתגרים הביטחוניים והיתרון האיכותי
האתגר:
יתרונה האיכותי של ישראל מצוי במגמת שחיקה. זאת, על רקע התחמשות אויביה, בדגש על חזבאללה וחמאס, ביכולות מתקדמות ומדויקות בסיוע איראן, הבונה במקביל איום נגד ישראל משטחה ומזירות נוספות באזור. מצד שני, גם מדינות ערב הסוניות מצטיידות באופן מואץ במערכות נשק מערביות מהמתקדמות ביותר, באופן המאיים לייצר מרוץ חימוש אזורי ולסדוק את עליונות צה"ל.
יתרונה האיכותי של ישראל מצוי במגמת שחיקה. זאת, על רקע התחמשות אויביה, בדגש על חזבאללה וחמאס, ביכולות מתקדמות ומדויקות בסיוע איראן, הבונה במקביל איום נגד ישראל משטחה ומזירות נוספות באזור. מצד שני, גם מדינות ערב הסוניות מצטיידות באופן מואץ במערכות נשק מערביות מהמתקדמות ביותר, באופן המאיים לייצר מרוץ חימוש אזורי ולסדוק את עליונות צה"ל.
המענה:
נוכח חוסר היציבות וחוסר הוודאות באזור ישראל נדרשת לשמר את עליונותה הצבאית מול כל צירוף אפשרי של אויבים וזירות ולחזק את דימוי ההרתעה והעוצמה שלה במרחב. צה"ל נדרש לאשר בדחיפות תכנית התעצמות והצטיידות, שתספק מענים ותתווה סדרי עדיפויות אל מול מגוון האיומים והצורך הגובר לקזז את מאמצי ההתעצמות של האויב במסגרת הרחבת המערכה שבין המלחמות. כל אלו, על בסיס תקציב מאושר והסתמכות קריטית על סיוע אמריקאי עתידי. יתרה מכך, ישראל צריכה לתמוך באופן עקרוני בהחלטות ממשל ביידן לבחון את עסקת ה-F-35 לאמירויות, לאור האפשרות כי מימושה יפר את מאזני הכוח העדינים באזור.
הזירה הפלסטינית מחייבת תשומות
האתגר:
הרשות הפלסטינית הולכת ונחלשת, במיוחד כמערכת שלטונית, הנהגתה ודרכה אינן זוכות לאמון הציבור הפלסטיני, היא מאבדת את זכות הקיום שלה כמי שאמורה להוביל לפתרון שתי המדינות, והסכמי הנורמליזציה דוחקים אותה להתקרב לחמאס. בנסיבות אלה הכריז אבו מאזן על בחירות למועצה המחוקקת ולנשיאות (במאי וביולי בהתאמה, ולאחר מכן גם למועצה הלאומית הפלסטינית של אש"ף). לתוצאות הבחירות עלולות להיות השלכות אסטרטגיות שליליות בדמות האצת היחלשות הרשות ואחיזתה באש"ף לצד התחזקות חמאס. בתוך כך, בעזה מחריפים התנאים האזרחיים והבריאותיים בצל משבר הקורונה המתפשט, בד בבד עם המשך התעצמות חמאס ביכולות צבאיות.
הרשות הפלסטינית הולכת ונחלשת, במיוחד כמערכת שלטונית, הנהגתה ודרכה אינן זוכות לאמון הציבור הפלסטיני, היא מאבדת את זכות הקיום שלה כמי שאמורה להוביל לפתרון שתי המדינות, והסכמי הנורמליזציה דוחקים אותה להתקרב לחמאס. בנסיבות אלה הכריז אבו מאזן על בחירות למועצה המחוקקת ולנשיאות (במאי וביולי בהתאמה, ולאחר מכן גם למועצה הלאומית הפלסטינית של אש"ף). לתוצאות הבחירות עלולות להיות השלכות אסטרטגיות שליליות בדמות האצת היחלשות הרשות ואחיזתה באש"ף לצד התחזקות חמאס. בתוך כך, בעזה מחריפים התנאים האזרחיים והבריאותיים בצל משבר הקורונה המתפשט, בד בבד עם המשך התעצמות חמאס ביכולות צבאיות.
המענה:
התעלמות ישראלית מהבעיה הפלסטינית עד כדי זניחתה תוך פניה למרחב הערבי עלולה להתפוצץ לישראל בפנים. ישראל נדרשת למנף את הסכמי הנורמליזציה כדי להזריק תשומות לנושא הפלסטיני, להחזיר לשיח את פתרון שתי המדינות בתאום עם ממשל ביידן, ולחדול מ"סיפוח זוחל" של השטח הפלסטיני. זאת, במטרה לחזק את הרשות הפלסטינית ככל הניתן כמערכת שלטונית, ולמנוע הישאבות הדרגתית של צה"ל והמנהל האזרחי לניהול חיי האוכלוסייה הפלסטינית.
ישראל צריכה להיערך לאפשרות כי תידרש להכריע בסוגיית הבחירות הפלסטיניות, ובמיוחד אם לאפשר את קיומן במזרח ירושלים. נכון לקבל החלטות בסוגיה זו בהתייעצות ותיאום עם מצרים וירדן, הממשל האמריקאי ואירופה, תוך התמקדות בזיקות שבין תהליך הבחירות לבין הצורך בהכרה בישראל ובהתנערות מטרור.
בעזה, ישראל צריכה לנצל את ההזדמנות הקיימת להסדרה ארוכת טווח, במטרה להבטיח כי התנאים האזרחיים ברצועה אינם מידרדרים לעבר משבר הומניטארי, שיזלוג לשטחנו. בין היתר, ישראל נדרשת לספק מענה לצורך בחיסונים לתושבי הרצועה, שעיכובם עלול לגרור מתיחות ביטחונית.
ישראל צריכה להיערך לאפשרות כי תידרש להכריע בסוגיית הבחירות הפלסטיניות, ובמיוחד אם לאפשר את קיומן במזרח ירושלים. נכון לקבל החלטות בסוגיה זו בהתייעצות ותיאום עם מצרים וירדן, הממשל האמריקאי ואירופה, תוך התמקדות בזיקות שבין תהליך הבחירות לבין הצורך בהכרה בישראל ובהתנערות מטרור.
בעזה, ישראל צריכה לנצל את ההזדמנות הקיימת להסדרה ארוכת טווח, במטרה להבטיח כי התנאים האזרחיים ברצועה אינם מידרדרים לעבר משבר הומניטארי, שיזלוג לשטחנו. בין היתר, ישראל נדרשת לספק מענה לצורך בחיסונים לתושבי הרצועה, שעיכובם עלול לגרור מתיחות ביטחונית.
החברה הערבית בישראל
האתגר:
החברה הערבית סובלת מעליה חדה בשיעורי הפשיעה והאלימות, הגואות בשנים האחרונות. המשילות והאכיפה של מנגנוני המדינה בחברה הערבית הולכים ונשחקים, וגם ההנהגה הערבית המקומית והלאומית מתקשה להשליט חוק וסדר. אל הוואקום זולגות המסגרות החמולתיות הנאבקות בינן לבין עצמן, כשבמקביל נצברות כמויות גדולות של נשק בלתי חוקי. בצל התפרקות מסגרות, ייאוש ותסכול מתחזקות בקרב הדור הצעיר תחושות של תלישות, ניכור והתבדלות, עד כדי ניתוק מהמדינה, למרות הרצון הבסיסי להיות חלק ממנה.
החברה הערבית סובלת מעליה חדה בשיעורי הפשיעה והאלימות, הגואות בשנים האחרונות. המשילות והאכיפה של מנגנוני המדינה בחברה הערבית הולכים ונשחקים, וגם ההנהגה הערבית המקומית והלאומית מתקשה להשליט חוק וסדר. אל הוואקום זולגות המסגרות החמולתיות הנאבקות בינן לבין עצמן, כשבמקביל נצברות כמויות גדולות של נשק בלתי חוקי. בצל התפרקות מסגרות, ייאוש ותסכול מתחזקות בקרב הדור הצעיר תחושות של תלישות, ניכור והתבדלות, עד כדי ניתוק מהמדינה, למרות הרצון הבסיסי להיות חלק ממנה.
המענה:
בעיותיה המחריפות של החברה הערבית הן אתגר אסטרטגי ופצצת זמן מתקתקת. המדינה חייבת להרחיב וליישם את התוכניות הלאומיות והתקציבים לטיפול בחברה הערבית. במוקד המאמץ נדרש להציב את הרחבת האכיפה ומיגור הפשיעה, עידוד ההנהגות המקומיות ותמיכה בהן והאצת תהלכי אינטרגרציה למול החברה היהודית ומוסדות המדינה.