אפקט הפרפר המזרח תיכוני
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
7 בנובמבר, 2021
התחרות האסטרטגית בין ישראל לאיראן מתעצמת, כאשר ברקע ההכרזה של איראן על נכונותה לשוב לשיחות המו"מ בווינה לחידוש הסכם הגרעין בסוף נובמבר. הדינמיקה האזורית ממחישה את הזיקות ההדוקות בין הזירות השונות במזרח התיכון, ואת ההשפעה המחוללת של היריבות המתעצמת בין ארה"ב לסין ורוסיה על יחסי הכוחות באזור.
במסגרת זאת, הכוחות האזוריים השונים פועלים באמצעות חיזוק מארג הבריתות והקשרים האזורי, תוך גידור עימותים במטרה ליצור מאזן הרתעה ולבלום את מהלכי היריב, אך בניסיון להימנע מהיגררות למערכה כוללת, לצד השקעה בתהליכי בניין כוח ארוכי טווח. עם זאת, החשש למיס-קלקולציה גובר, והזיקות ההדוקות בין הזירות השונות עלולות לגרור את האזור למערכה לא מתוכננת.
תחרות אזורית רב-זירתית מתעצמת
האסטרטגיה האיראנית עקבית ופועלת במטרה לבסס השפעה אזורית, לערער את היציבה האמריקאית במזרח התיכון ואת הברית הסונית-ישראלית, לצד הפיכתה למדינת סף גרעינית דה-פקטו.
וושינגטון, אשר הצביעה על טהראן כאחראית להתקפה המכוונת של כלי טיס לא מאויישים על הבסיס האמריקאי בתנף, בגבול ירדן-סוריה (20 באוקטובר), לא הגיבה עד כה. בכירים לשעבר בממשל האמריקאי התייחסו למצב במזרח התיכון וטענו כי ארה"ב איבדה את כוח ההרתעה מול איראן, וקראו לשיקומו באמצעות הפעלת לחץ דיפלומטי, כלכלי וצבאי. הכמיהה האמריקאית ליציבות, וחוסר הנכונות לשקוע במערכה נוספת במזה"ת נוכח האתגר הסיני והרוסי המתעצם משחקים לידיה של טהראן. כל זאת כאשר ברקע הדיה השליליים של הנסיגה מאפגניסטן שרבים בצמרת בוושינגטון חוששים כי פגעה עמוקות בהרתעה האמריקאית במזה"ת.
נכון לעתה, איראן מעריכה כי ביכולתה להפעיל כוח נגד ארה"ב ובעלות בריתה במזה"ת מבלי לשלם על כך מחיר. מצב זה מחליש את ארה"ב ומעודד מהלכים תוקפניים נוספים של איראן באזור. יתרה מכך, התקיפה האיראנית בתנף נועדה לתקוע טריז בין ירושלים לוושינגטון תוך העברת מסר מרתיע לארה"ב כי לתמיכה בפעולות המב"מ הישראליות (המערכה שבין המלחמות) יש השלכות קשות, שעלולות לגבות את חייהם של חיילים אמריקאיים.
ישראל, אשר על פי מקורות זרים ביצעה מספר תקיפות משמעותיות בחודש האחרון בסוריה, פועלת בשנים האחרונות באופן עקבי לבלום את ההתבססות האיראנית ולסכל את העברות אמצעי הלחימה שוברי האיזון לזירה, ובפרט לחיזבאללה בלבנון. במישור האסטרטגי, ראש הממשלה בנט חיזק את התיאום המבצעי עם רוסיה תוך יצירת חיבור אישי עם נשיא רוסיה פוטין במהלך פגישתם בסוצ'י לפני כשבועיים. תיאום אסטרטגי זה חיוני בעקבות הנוכחות הצבאית הרוסית בסוריה, והצורך למנוע חיכוך אשר יכול להשליך על חופש הפעולה המבצעי של ישראל.
זירת התגוששות נוספת שהסלימה בשבועות האחרונים, הייתה זירת הסייבר. מתקפת סייבר רחבת היקף באיראן גרמה לשיבושים נרחבים בתחנות הדלק במדינה. מנגד, נרשמה עלייה בהיקף תקיפות הסייבר על יעדים ישראלים, חלקן אף מוצלחות (השבתת בית החולים הילל יפה). הערכה סבירה שזירת המערכה בסייבר תימשך ואף תתעצם.
כמו כן, שתוף הפעולה האסטרטגי והאופרטיבי של ישראל עם ארה"ב עומד למבחן נוכח הלחץ שמפעילה טהראן על הכוחות האמריקאיים באזור, במיוחד נוכח הניסיון האיראני לכרוך את האחריות על התקיפות במב"מ עם הנוכחות הצבאית האמריקאית בתנף. האתגר בהקשר זה עבור ישראל אף מועצם נוכח הרגישות האמריקאית לאבידות, וחוסר הנכונות של וושינגטון להיגרר למערכה נוספת במזרח התיכון.
עם זאת, הנסיגה הכאוטית של ארה"ב מאפגניסטן מחזקת באופן פרדוקסלי את הנוכחות הצבאית האמריקאית במזרח התיכון, בוודאי על רקע הניסיונות הרוסיים להגביר השפעה במזה"ת ולתקוע טריז בין הצדדים. כמו כן, התמונה שהתפרסמה במכוון של מפציץ אמריקאי B1 בדרכו למפרץ בליווי מטוסי קרב ישראלים, מעביר מסר ברור לאיראן ושלוחיה אודות התיאום המבצעי ההדוק הקיים בין המדינות, ומחזק בכך את ההרתעה הישראלית.
וושינגטון, אשר הצביעה על טהראן כאחראית להתקפה המכוונת של כלי טיס לא מאויישים על הבסיס האמריקאי בתנף, בגבול ירדן-סוריה (20 באוקטובר), לא הגיבה עד כה. בכירים לשעבר בממשל האמריקאי התייחסו למצב במזרח התיכון וטענו כי ארה"ב איבדה את כוח ההרתעה מול איראן, וקראו לשיקומו באמצעות הפעלת לחץ דיפלומטי, כלכלי וצבאי. הכמיהה האמריקאית ליציבות, וחוסר הנכונות לשקוע במערכה נוספת במזה"ת נוכח האתגר הסיני והרוסי המתעצם משחקים לידיה של טהראן. כל זאת כאשר ברקע הדיה השליליים של הנסיגה מאפגניסטן שרבים בצמרת בוושינגטון חוששים כי פגעה עמוקות בהרתעה האמריקאית במזה"ת.
נכון לעתה, איראן מעריכה כי ביכולתה להפעיל כוח נגד ארה"ב ובעלות בריתה במזה"ת מבלי לשלם על כך מחיר. מצב זה מחליש את ארה"ב ומעודד מהלכים תוקפניים נוספים של איראן באזור. יתרה מכך, התקיפה האיראנית בתנף נועדה לתקוע טריז בין ירושלים לוושינגטון תוך העברת מסר מרתיע לארה"ב כי לתמיכה בפעולות המב"מ הישראליות (המערכה שבין המלחמות) יש השלכות קשות, שעלולות לגבות את חייהם של חיילים אמריקאיים.
ישראל, אשר על פי מקורות זרים ביצעה מספר תקיפות משמעותיות בחודש האחרון בסוריה, פועלת בשנים האחרונות באופן עקבי לבלום את ההתבססות האיראנית ולסכל את העברות אמצעי הלחימה שוברי האיזון לזירה, ובפרט לחיזבאללה בלבנון. במישור האסטרטגי, ראש הממשלה בנט חיזק את התיאום המבצעי עם רוסיה תוך יצירת חיבור אישי עם נשיא רוסיה פוטין במהלך פגישתם בסוצ'י לפני כשבועיים. תיאום אסטרטגי זה חיוני בעקבות הנוכחות הצבאית הרוסית בסוריה, והצורך למנוע חיכוך אשר יכול להשליך על חופש הפעולה המבצעי של ישראל.
זירת התגוששות נוספת שהסלימה בשבועות האחרונים, הייתה זירת הסייבר. מתקפת סייבר רחבת היקף באיראן גרמה לשיבושים נרחבים בתחנות הדלק במדינה. מנגד, נרשמה עלייה בהיקף תקיפות הסייבר על יעדים ישראלים, חלקן אף מוצלחות (השבתת בית החולים הילל יפה). הערכה סבירה שזירת המערכה בסייבר תימשך ואף תתעצם.
כמו כן, שתוף הפעולה האסטרטגי והאופרטיבי של ישראל עם ארה"ב עומד למבחן נוכח הלחץ שמפעילה טהראן על הכוחות האמריקאיים באזור, במיוחד נוכח הניסיון האיראני לכרוך את האחריות על התקיפות במב"מ עם הנוכחות הצבאית האמריקאית בתנף. האתגר בהקשר זה עבור ישראל אף מועצם נוכח הרגישות האמריקאית לאבידות, וחוסר הנכונות של וושינגטון להיגרר למערכה נוספת במזרח התיכון.
עם זאת, הנסיגה הכאוטית של ארה"ב מאפגניסטן מחזקת באופן פרדוקסלי את הנוכחות הצבאית האמריקאית במזרח התיכון, בוודאי על רקע הניסיונות הרוסיים להגביר השפעה במזה"ת ולתקוע טריז בין הצדדים. כמו כן, התמונה שהתפרסמה במכוון של מפציץ אמריקאי B1 בדרכו למפרץ בליווי מטוסי קרב ישראלים, מעביר מסר ברור לאיראן ושלוחיה אודות התיאום המבצעי ההדוק הקיים בין המדינות, ומחזק בכך את ההרתעה הישראלית.
המשבר בין לבנון לסעודיה
סעודיה גירשה את השגריר הלבנוני והכריזה כי תפסיק את הייבוא מלבנון, ובמקביל החזירה את השגריר מביירות. המשבר התפרץ לאחר חשיפת ביקורתו של שר ההסברה הלבנוני ג'ורג' קורדאחי על התוקפנות הסעודית בתימן. דבריו שהשליכו על לגיטימיות הפעולה של סעודיה ואיחוד האמירויות עוררו סערה, והובילו למהלכי הענישה של סעודיה. בחריין, כווית ואיחוד האמירויות הצטרפו לגינויים של סעודיה והודיעו על החזרת הסגל הדיפלומטי מלבנון. רוה"מ הלבנוני, נג'יב מקיאתי הביע צער על המהלך הסעודי וציין כי דבריו של קרדאחי לא מייצגים את עמדת הממשלה, וכך בתקווה להביא את המשבר לסיומו.
המשבר הנוכחי מבליט את חוסר נכונותה של סעודיה ובעלות בריתה לשחק לידיה של טהראן וחזבאללה, ולהזרים סיוע כלכלי ללבנון ללא תנאים. מטרת המהלך היא להפעיל מנופים על לבנון שסובלת ממשבר כלכלי חריף לצמצום ההשפעה האיראנית במדינה. שר החוץ הסעודי אף התבטא מפורשות כי יש להגביל את ההשפעה של חזבאללה במוסדות המדינה. מהלך זה מעצים את המשבר הכלכלי בלבנון, ומחדד את הוויכוח הפוליטי והציבורי במדינה.
המשבר הנוכחי מבליט את חוסר נכונותה של סעודיה ובעלות בריתה לשחק לידיה של טהראן וחזבאללה, ולהזרים סיוע כלכלי ללבנון ללא תנאים. מטרת המהלך היא להפעיל מנופים על לבנון שסובלת ממשבר כלכלי חריף לצמצום ההשפעה האיראנית במדינה. שר החוץ הסעודי אף התבטא מפורשות כי יש להגביל את ההשפעה של חזבאללה במוסדות המדינה. מהלך זה מעצים את המשבר הכלכלי בלבנון, ומחדד את הוויכוח הפוליטי והציבורי במדינה.
ישראל, וושינגטון והסוגיה הפלסטינית
ישראל נקלעה לחיכוך פומבי עם וושינגטון סביב ההודעה על בניית יחידות דיור ביהודה ושומרון וירושלים. מחלקת המדינה האמריקאית העבירה בתגובה מסר חריף כי צעדים אלו חותרים תחת הניסיונות להרגיע את המתיחות ביהודה ושומרון, ופוגעים בסיכוי לממש את חזון שתי המדינות.
המדיניות האמריקאית מתנגדת באופן מסורתי למהלכים חד צדדיים שעלולים בתפיסתה לפגוע בקידום התהליך המדיני ובפתרון שתי המדינות. הסוגייה הפלסטינית מהווה סוגיית ליבה במדיניות האמריקאית, למרות ההבנה של הממשל כי ההתכנות לחידוש התהליך המדיני בעת זאת נמוכה, בוודאי על רקע ההרכב הפוליטי ההטרוגני של ממשלת ישראל.
החיכוך מתוחם ובשלב זה לא משליך על מערכת היחסים האסטרטגית בין המדינות, אך הוא מבליט את התפיסה העקרונית של המדיניות האמריקאית סביב סוגיות הקשורות לזכויות אדם במזרח התיכון, ואת הרצון של הממשל הנוכחי לשמר את הסטטוס-קוו בסוגייה הפלסטינית. התגובה האמריקאית צריכה להבהיר לישראל כי המחויבות של וושינגטון לסוגייה הפלסטינית אותנטית, וישראל צריכה לקחת בחשבון את העמדה האמריקאית, במיוחד נוכח הצורך של ירושלים בתמיכה אמריקאית במישור האסטרטגי והאופרטיבי במערכה מול איראן.
פניהן של וושינגטון וירושלים נשואות לעבר מועד העברת התקציב בישראל, עיתוי שסביר כי לאחריו ינסה ממשל ביידן להאיץ את מהלכיו בנושא הפלסטיני, ובדגש על הקונסוליה בירושלים. קידום המהלך צפוי להיות מלווה בחיכוך גובר בין שני הצדדים.
המדיניות האמריקאית מתנגדת באופן מסורתי למהלכים חד צדדיים שעלולים בתפיסתה לפגוע בקידום התהליך המדיני ובפתרון שתי המדינות. הסוגייה הפלסטינית מהווה סוגיית ליבה במדיניות האמריקאית, למרות ההבנה של הממשל כי ההתכנות לחידוש התהליך המדיני בעת זאת נמוכה, בוודאי על רקע ההרכב הפוליטי ההטרוגני של ממשלת ישראל.
החיכוך מתוחם ובשלב זה לא משליך על מערכת היחסים האסטרטגית בין המדינות, אך הוא מבליט את התפיסה העקרונית של המדיניות האמריקאית סביב סוגיות הקשורות לזכויות אדם במזרח התיכון, ואת הרצון של הממשל הנוכחי לשמר את הסטטוס-קוו בסוגייה הפלסטינית. התגובה האמריקאית צריכה להבהיר לישראל כי המחויבות של וושינגטון לסוגייה הפלסטינית אותנטית, וישראל צריכה לקחת בחשבון את העמדה האמריקאית, במיוחד נוכח הצורך של ירושלים בתמיכה אמריקאית במישור האסטרטגי והאופרטיבי במערכה מול איראן.
פניהן של וושינגטון וירושלים נשואות לעבר מועד העברת התקציב בישראל, עיתוי שסביר כי לאחריו ינסה ממשל ביידן להאיץ את מהלכיו בנושא הפלסטיני, ובדגש על הקונסוליה בירושלים. קידום המהלך צפוי להיות מלווה בחיכוך גובר בין שני הצדדים.
המלצות
- המיקוד של המערכה בין המלחמות השתנה, ולאחר עשור של פעולה צבאית נגד התעצמות חיזבאללה וחמאס במעגל ראשון, הוא מופנה כיום בעיקר להתמודדות עם מהלכיה של איראן בזירה האזורית. החוקרת דנה פרייזלר מציעה לבחון את ההתמודדות עם איראן כתחרות בין מעצמות אזוריות, שמחייבת עיצוב אסטרטגיה תחרותית שתכלול אופני פעולה וחשיבה מותאמים להקשר זה, כאשר המב"מ יהווה חלק מרכזי מהכלים של הדרג המדיני והביטחוני הישראלי.
- התקיפה האיראנית בבסיס האמריקאי בתנף מהווה ניסיון להרתיע את ארה"ב, ולתקוע טריז בינה ובין ישראל. ירושלים נדרשת לעגן את המחויבות האמריקאית להמשך התמיכה בבלימת ההתבססות האיראנית בסוריה. התיאום האופרטיבי הנשען על השת"פ האסטרטגי בין המדינות, מהווה מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון הישראלית, ונכס אסטרטגי שנדרש לשמר.
- החזרה למו"מ להסכם הגרעין בווינה מחייבת מאמץ מדיני מרוכז בוושינגטון ובאירופה לשם השפעה על ההסכם העתידי, כך שיהלום את האינטרס הביטחוני של ישראל, ויבלום את ההתקדמות של איראן ליכולות ולנשק גרעיני. המאמץ המדיני חייב להיות מגובה בפיתוח אופציה צבאית אפקטיבית, שתחייב את הקהילה הבינלאומית לקחת בחשבון את העמדה הישראלית.
- ישראל חייבת לקחת בחשבון את העמדה האמריקאית בנושא הפלסטיני, ולהמנע ככל הניתן מחיכוכים אשר עלולים להשליך על מערכת היחסים האסטרטגית בין המדינות, במיוחד בעת רגישה זאת, בה סדר העדיפות הלאומי צריך להתמקד במערכה מול איראן. נדרש לקיים שיח אסטרטגי אינטימי עם ארה"ב ולברר עם הממשל את הקווים האדומים בסוגיה הפלסטינית, כדי להימנע ממשבר שעלול לפגוע במאמצים לבלימת איראן.