המפה האסטרטגית:
הישגים מול אתגרים מתעצמים
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
6 באוקטובר, 2021
Photo: Map - Виктор В | CC BY-SA 2.0
מדינת ישראל חווה מציאות ביטחונית נוחה, אך אתגרי הביטחון הלאומי מתעצמים. היריבים של ישראל מתמקדים בבניין כוח ופחות בהפעלתו, ונמנעים מהסלמה נוכח המחירים הכבדים, ובעיות הפנים הקשות שמחייבות מענה. עם זאת, האיום האסטרטגי לביטחונה של ישראל גובר נוכח תהליכי ההתעצמות ובניין הכוח.
הסיכול של תשתית חמאס ביהודה ושומרון הבליט את חומרת איום הטרור ואת הצלחת כוחות הביטחון בשימור היציבות הביטחונית. בדומה לאירוע הבריחה של פעילי הג'יהאד האסלאמי מכלא גלבוע, היכולת של כוחות הביטחון לסגור מעגל במהירות ולמנוע מאירוע טקטי להפוך לאירוע בעל משמעויות אסטרטגיות, מהווה הצלחה מבצעית מרשימה, אך במקביל מבליט את השבריריות של השקט הביטחוני ואת פוטנציאל ההתדרדרות להסלמה כוללת מהירה.
באיו"ש, ישראל פועלת לשיפור המציאות האזרחית כבסיס לשקט ביטחוני, באופן שמונע התגייסות ציבורית רחבה למאבק נגד ישראל. חמאס מנגד, מנסה לאתגר משוואה זאת, ולמצב את מעמדה בחברה הפלסטינית בעמדת זינוק להשתלטות על המערכת הפוליטית ביום שלאחר אבו מאזן. התשתית של חמאס שנחשפה בפעילות האחרונה של צה"ל היא הגדולה והמשמעותית ביותר שהתגלתה מ-2014, ומשקפת מאמץ מתמשך של חמאס לשקם את כוחה בגדה. ברצ"ע מאמצי ההסדרה מתקדמים בתיווך מצרים, ובשלב זה האינטרס של הצדדים הוא להכיל ולא להוביל לסיבוב לחימה נוסף. עם זאת, המאמץ המתמשך של חמאס לשמר חיכוכים ברף שמתחת למערכה כדי לחלץ הישגים אזרחיים משמעותיים יותר עלול להוביל למערכה נוספת כבר בזמן הקרוב.
בזירה המדינית, הנאום של ראש ממשלת ישראל באו"ם, ושל יו"ר הרש"פ מנגד המחיש את הפער העמוק המפריד בין הצדדים, ואת העובדה כי אין אף שחקן בזירה הבינלאומית שנכון להפעיל לחץ על התנעת תהליך מדיני.
בזירת הפנים-ישראלית, המתרחש בחברה הערבית מתפתח לאתגר אסטרטגי ראשון במעלה. הפשיעה הנרחבת, תפוצת אמצעי הלחימה, אובדן ההרתעה של גורמי אכיפת החוק ואובדן המשילות בחלק ניכר מהחברה הערבית (בעיקר בדרום) מחייבים מענה רב ממדי – אזרחי וביטחוני. הפוטנציאל של הפשיעה הפלילית לזלוג לפשיעה ביטחונית-לאומית הומחש כבר במבצע "שומר החומות", ומעצים את הדחיפות בפיתוח מענה ברמה הלאומית.
באיראן, המו"מ לחידוש הסכם הגרעין עדיין לא הותנע, וטהראן מרחיבה את פרויקט הגרעין וחותרת לבסס מעמד של "מדינת סף", כך שכאשר יחודשו המגעים יישארו בידה הטכנולוגיות והידע להמשיך בפרויקט בהינתן החלטה לעשות כך. במצב זה, גם בהסכם המחייב פירוק של מלאי האורניום המועשר, איראן תוכל להשלים את החסר באמצעות מערכות ההעשרה המתקדמות שפיתחה תוך זמן קצר יחסית.
במקביל, איראן ממשיכה לפעול במטרה להעמיק את השפעתה האזורית, ולבסס יכולות מתקדמות שיהוו איום מערכתי על ישראל. קונקרטית, עיראק ותימן הופכות לזירות מאתגרות לישראל בתרחישי הסלמה. בהקשר זה, איראן מרחיבה את הסיוע שלה לבניין הכוח של הפרוקסי שפועל בשירותה. לאחרונה חשף שר הביטחון הישראלי כי איראן מכשירה פעילי טרור להטיס כטב"מים מתקדמים בבסיס קשאן, המהווה בסיס מרכזי להכשרת פעילי טרור בהפעלת כלים אוויריים.
גלי ההדף של הנסיגה הכאוטית של ארה"ב מאפגניסטן נמשכים, ומקרינים על האמינות האמריקאית בקרב בעלות בריתה האזוריות. סימני השאלה על המשך הנוכחות הצבאית האמריקאית בעיראק וסוריה, החתירה של וושינגטון לחידוש הסכם הגרעין עם איראן, הסדקים בחומת הסנקציות על משטר אסד, והעדרה של אסטרטגיה אמריקאית ברורה, מובילה לפעלתנות אזורית החוצה מחנות ובריתות.
בסוריה, ארה"ב התירה למצרים וירדן להעביר את צינור הגז ללבנון דרך סוריה, אך לא נכונה לצמצם את הסנקציות נגד המשטר של אסד. הדיאלוג האסטרטגי בין רוסיה לארה"ב לא מתקדם, ווושינגטון עדיין לא הציגה אסטרטגיה מגובשת בנוגע לסוריה. בשלב זה, אין צפי לנסיגת הכוחות האמריקאיים ממזרח סוריה אשר בולמים את מאמצי ההתפשטות האיראניים והמהלכים התורכיים במרחב. הנסיגה מאפגניסטאן, אותה כינה יו"ר המטות המשולבים האמריקאי "כשלון אסטרטגי", מהווה חסם לנסיגה נוספת מסוריה או מעיראק. לפחות בשלב זה.
ירדן, מצרים ומדינות המפרץ אמנם נזהרות מלהכשיר את משטרו של אסד אך עושות שימוש "בגזרים" כלכליים ומדיניים כדי לבסס את השפעתן במדינה. שיחתו של המלך עבדאללה עם בשאר אל-אסד (3 אוקטובר) אשר בה הביע המלך את תמיכתו בסוריה מאוחדת, ריבונית ויציבה מהווה צעד משמעותי בהתקרבות בין המדינות, ובהכרה בלגיטימיות המשטר. ארה"ב לא אוכפת את הסנקציות ובאי תגובתה מאפשרת את המשך המגעים והמהלכים בין המדינות.
בלבנון, מתגברים המאמצים הבינלאומיים בשבועות האחרונים בהובלת צרפת וארצות הברית לייצובה של המערכת הפוליטית, אך אלו מתעלמים לחלוטין מהמשך בניין הכוח של ארגון חזבאללה ונוכחותו בממשלה הלבנונית החדשה. חזבאללה ממשיך לבצר את כוחו הפוליטי והצבאי בלבנון ללא כל הפרעה, ולממשלתו של נג'יב מיקאתי, ידידו של בשאר אלאסד, אין את הרצון או יכולת להצר את צעדי הארגון. בעיית ההתעצמות של חזבאללה הולכת ומחריפה עם המשך הצטיידותו של הארגון בטילים מדויקים ויכולות מתקדמות אחרות.
בזירה המדינית, הנאום של ראש ממשלת ישראל באו"ם, ושל יו"ר הרש"פ מנגד המחיש את הפער העמוק המפריד בין הצדדים, ואת העובדה כי אין אף שחקן בזירה הבינלאומית שנכון להפעיל לחץ על התנעת תהליך מדיני.
בזירת הפנים-ישראלית, המתרחש בחברה הערבית מתפתח לאתגר אסטרטגי ראשון במעלה. הפשיעה הנרחבת, תפוצת אמצעי הלחימה, אובדן ההרתעה של גורמי אכיפת החוק ואובדן המשילות בחלק ניכר מהחברה הערבית (בעיקר בדרום) מחייבים מענה רב ממדי – אזרחי וביטחוני. הפוטנציאל של הפשיעה הפלילית לזלוג לפשיעה ביטחונית-לאומית הומחש כבר במבצע "שומר החומות", ומעצים את הדחיפות בפיתוח מענה ברמה הלאומית.
באיראן, המו"מ לחידוש הסכם הגרעין עדיין לא הותנע, וטהראן מרחיבה את פרויקט הגרעין וחותרת לבסס מעמד של "מדינת סף", כך שכאשר יחודשו המגעים יישארו בידה הטכנולוגיות והידע להמשיך בפרויקט בהינתן החלטה לעשות כך. במצב זה, גם בהסכם המחייב פירוק של מלאי האורניום המועשר, איראן תוכל להשלים את החסר באמצעות מערכות ההעשרה המתקדמות שפיתחה תוך זמן קצר יחסית.
במקביל, איראן ממשיכה לפעול במטרה להעמיק את השפעתה האזורית, ולבסס יכולות מתקדמות שיהוו איום מערכתי על ישראל. קונקרטית, עיראק ותימן הופכות לזירות מאתגרות לישראל בתרחישי הסלמה. בהקשר זה, איראן מרחיבה את הסיוע שלה לבניין הכוח של הפרוקסי שפועל בשירותה. לאחרונה חשף שר הביטחון הישראלי כי איראן מכשירה פעילי טרור להטיס כטב"מים מתקדמים בבסיס קשאן, המהווה בסיס מרכזי להכשרת פעילי טרור בהפעלת כלים אוויריים.
גלי ההדף של הנסיגה הכאוטית של ארה"ב מאפגניסטן נמשכים, ומקרינים על האמינות האמריקאית בקרב בעלות בריתה האזוריות. סימני השאלה על המשך הנוכחות הצבאית האמריקאית בעיראק וסוריה, החתירה של וושינגטון לחידוש הסכם הגרעין עם איראן, הסדקים בחומת הסנקציות על משטר אסד, והעדרה של אסטרטגיה אמריקאית ברורה, מובילה לפעלתנות אזורית החוצה מחנות ובריתות.
בסוריה, ארה"ב התירה למצרים וירדן להעביר את צינור הגז ללבנון דרך סוריה, אך לא נכונה לצמצם את הסנקציות נגד המשטר של אסד. הדיאלוג האסטרטגי בין רוסיה לארה"ב לא מתקדם, ווושינגטון עדיין לא הציגה אסטרטגיה מגובשת בנוגע לסוריה. בשלב זה, אין צפי לנסיגת הכוחות האמריקאיים ממזרח סוריה אשר בולמים את מאמצי ההתפשטות האיראניים והמהלכים התורכיים במרחב. הנסיגה מאפגניסטאן, אותה כינה יו"ר המטות המשולבים האמריקאי "כשלון אסטרטגי", מהווה חסם לנסיגה נוספת מסוריה או מעיראק. לפחות בשלב זה.
ירדן, מצרים ומדינות המפרץ אמנם נזהרות מלהכשיר את משטרו של אסד אך עושות שימוש "בגזרים" כלכליים ומדיניים כדי לבסס את השפעתן במדינה. שיחתו של המלך עבדאללה עם בשאר אל-אסד (3 אוקטובר) אשר בה הביע המלך את תמיכתו בסוריה מאוחדת, ריבונית ויציבה מהווה צעד משמעותי בהתקרבות בין המדינות, ובהכרה בלגיטימיות המשטר. ארה"ב לא אוכפת את הסנקציות ובאי תגובתה מאפשרת את המשך המגעים והמהלכים בין המדינות.
בלבנון, מתגברים המאמצים הבינלאומיים בשבועות האחרונים בהובלת צרפת וארצות הברית לייצובה של המערכת הפוליטית, אך אלו מתעלמים לחלוטין מהמשך בניין הכוח של ארגון חזבאללה ונוכחותו בממשלה הלבנונית החדשה. חזבאללה ממשיך לבצר את כוחו הפוליטי והצבאי בלבנון ללא כל הפרעה, ולממשלתו של נג'יב מיקאתי, ידידו של בשאר אלאסד, אין את הרצון או יכולת להצר את צעדי הארגון. בעיית ההתעצמות של חזבאללה הולכת ומחריפה עם המשך הצטיידותו של הארגון בטילים מדויקים ויכולות מתקדמות אחרות.
משמעויות לישראל
ממשלת ישראל נדרשת לנצל את תקופת הרגיעה הביטחונית לטובת הערכות ובניין כוח לצורך ההתמודדות העתידית עם האיומים המתהווים.
- בראש ובראשונה, אתגר הגרעין האיראני מחייב תיאום מלא עם וושינגטון לצד פיתוח מענה צבאי אמין לשם חיזוק ההרתעה והשפעה על עיצוב ההסכם העתידי כך שייתן מענה לדרישות הביטחוניות של ישראל. ירושלים צריכה להוביל מערכה דיפלומטית אגרסיבית בזירה הבינלאומית שתבליט את ההשלכות רחבות ההיקף של איראן גרעינית לביטחון האזור והעולם, ולצד זאת להבהיר כי "כל האופציות על השולחן".
- באיו"ש ישראל תידרש להמשיך ולתחזק את מדיניותה הנוכחית של שיפור מרקם החיים האזרחי, וחיזוק התיאום המדיני-ביטחוני עם הרש"פ. אסטרטגיה זאת יכולה למנוע הסלמה רחבה באיו"ש, אך היא אינה תחליף להסדר קבע מדיני. העדר הסדר המבוסס על תפיסת ההפרדה יוביל בצורה בלתי נמנעת למציאות של מדינה אחת.
- החלטת צוות השרים למאבק באלימות בחברה הערבית כי השב"כ וצה"ל יסייעו למשטרה בטיפול באמצעי הלחימה הבלתי חוקיים בישובים הערביים מהווה צעד משמעותי בטיפול בפשיעה במגזר הערבי, והכרה כי מדובר במאמץ לאומי המחייב שתוף פעולה בין כל גופי הביטחון. עם זאת, נדרש להשלים את המאמץ הביטחוני בפיתוח מענה מקיף למצוקות האזרחיות הקשות, ובקידום פרויקטים שתכליתם לשפר את מצבו של הדור הצעיר הערבי, ואת הזיקה של האזרח הערבי לחברה הישראלית ולמדינה.
- ברצועת עזה, המגעים להסדרה נמשכים בתיווך מצרי, ונראה כי בשלב זה האינטרס המשותף של כל השחקנים הוא להימנע מהסלמה. עם זאת, האסטרטגיה העקבית של חמאס תחת סנואר להוביל חיכוך מתמשך מתחת לרף המערכה במטרה לחלץ הישגים אזרחיים משמעותיים מחייבת את ישראל להיערך לתרחיש של הסלמה מחודשת.
- העולם הערבי מכשיר באיטיות את משטר אסד ללא התנגדות של וושינגטון. העדרה של אסטרטגיה אמריקאית, מביא לכרסום משטר הסנקציות ולשינוי במעמד המשטר הסורי במרחב האזורי והבינלאומי. ישראל נדרשת לגבש אסטרטגיה בנוגע לסוריה, וליזום דיאלוג עם מוסקבה וושינגטון במטרה להשפיע על עיצוב הזירה באופן שמתכתב עם האינטרסים בביטחון הלאומי הישראלי, כל עוד חלון ההזדמנויות להשפעה רלוונטי.
- מול לבנון - התעצמות חזבאללה בחסות הממשלה הלבנונית ובדחיפה איראנית מהווה איום אסטרטגי ראשון במעלה. במידה והכלים הדיפלומטיים, ומהלכי מניעת העברות האמל"ח מסוריה ללבנון ייכשלו, ישראל תידרש לקבל החלטה אסטרטגית האם ליזום מכת מנע ולהסתכן בהתדרדרות למלחמה או להשלים עם יכולות אש מדויקות בלבנון שיוחזקו בידי ארגון טרור המכוון על ידי טהראן.
בשורה התחתונה, הפעילות הישראלית במערכה שבין המלחמות ממוקדת בהיבטים של הפעלת הכוח, אך נמנעת מפעולה נגד בניין הכוח שנמשך כמעט ללא הפרעה בכל הזירות, מחשש להתדרדרות למלחמה כוללת. מצב זה מעצים את הדילמה בה מצויה ישראל, ומחדד את הצורך להיערך בבניין כוח ותפיסת הפעלה מותאמת, לצד גיבוש אסטרטגיה כוללת אשר תגדיר את יעדי המערכה ואת האופן בו ניתן לממשם בצורה שתספק ביטחון לטווח הארוך.
כמו כן, המצב הביטחוני כיום מאפשר התמקדות באיומי ההתעצמות ובניין הכוח, גם נוכח התלכדות אינטרסים משותפים בסביבה האזורית המעודדים שתופי פעולה אסטרטגיים. במסגרת זאת, אתגר המדינה האסלאמית, התרחבות ההשפעה האיראנית באזור והמצוקות הכלכליות נוכח תנאי היסוד של מדינות האזור ומגפת הקורונה, מחזקים את הנכסיות הישראלית, ומהווים פוטנציאל לביסוס "הסכמי אברהם" ואף הרחבתם, ולגיבוש ארכיטקטורה אזורית לבלימת איראן.