השבר הפנימי
איום על העוצמה האסטרטגית של ישראל
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
13 במרץ, 2023
Photos: Remix - maxpixel.net | SRTM30 Plus NASA SRTM3 - CC BY-SA 3.0
מתרבים הסימנים המעידים, כי הצעדים שנוקטת הממשלה בזירה הפנימית ומול הפלסטינים עלולים להוביל כבר בטווח הזמן הקרוב לפגיעה בביטחון ובחוסן הלאומי. זאת, באופן שיכרסם בעוצמה האסטרטגית של ישראל ויקשה על ההתמודדות עם מגוון האיומים האסטרטגיים הניצבים לפתחה, בעיקר מצידה של איראן.
כך, ההפיכה המשטרית מעצימה את הקרע הפנימי בחברה הישראלית ועלולה להפוך את ישראל מדמוקרטיה משגשגת ופורחת למדינה בעלת מאפייני משטר דיקטטוריים וכלכלה מקרטעת. ברוח זו יש לראות את התרחבות המחאה וההצטרפות של מגזרים רבים, ההצהרות על חוסר הנכונות לבצע שרות מילואים, העלייה בהיקף הוצאת כספים מחוץ למדינה והצמצום בהשקעות זרות, והאפשרות לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל. במקביל, צעדי הממשלה נתקלים בהתנגדות ובביקורת חריפה מארה"ב ומידידותיה של ישראל באירופה ובעולם הערבי.
איתותי אזהרה מוושינגטון
חשיבות מיוחדת יש להתנגדות העזה מצד הממשל האמריקני לערעור הערכים הדמוקרטיים והליברליים עליהם מושתתת הברית האסטרטגית בין ארצות הברית לישראל. זאת, לצד החשש מצעדים העלולים להוביל לשינוי המציאות מול הפלסטינים ולהצית עימות אלים.
הביקורים התכופים והחריגים בסמיכותם של בכירי הממשל האמריקני בישראל בחודשיים האחרונים (שר החוץ בלינקן, שר ההגנה אוסטין, היועץ לביטחון לאומי סאליבן, ראש ה-CIA ברנס, וראש המטות המשולבים מילי) מעידים על המוטרדות הגוברת בבית הלבן מהמצב הנוכחי. נראה, כי ביקורים אלו, הינם תולדה של הצורך הדחוף מצד ממשל ביידן להתריע על הסיכונים ליחסים המיוחדים בין המדינות, והמחיר שישראל עלולה לשלם, במידה ולא יחול שינוי מיידי במדיניותה של הממשלה.
למעשה, קו ישיר מחבר בין הכרטיס האדום שהוציא הממשל לשר סמוטריץ בעקבות התבטאותו, כי יש למחוק את הכפר חווארה, לבין הכרטיס הצהוב לראש הממשלה שעדין לא הוזמן לביקור בוושינגטון. לכך חשיבות רבה, שכן השיח הישיר והאינטימי בין ראש הממשלה לנשיא הינו תנאי הכרחי לגיבוש הבנות אסטרטגיות והעמקת שיתופי הפעולה בתחומים רגישים.
הביקורים התכופים והחריגים בסמיכותם של בכירי הממשל האמריקני בישראל בחודשיים האחרונים (שר החוץ בלינקן, שר ההגנה אוסטין, היועץ לביטחון לאומי סאליבן, ראש ה-CIA ברנס, וראש המטות המשולבים מילי) מעידים על המוטרדות הגוברת בבית הלבן מהמצב הנוכחי. נראה, כי ביקורים אלו, הינם תולדה של הצורך הדחוף מצד ממשל ביידן להתריע על הסיכונים ליחסים המיוחדים בין המדינות, והמחיר שישראל עלולה לשלם, במידה ולא יחול שינוי מיידי במדיניותה של הממשלה.
למעשה, קו ישיר מחבר בין הכרטיס האדום שהוציא הממשל לשר סמוטריץ בעקבות התבטאותו, כי יש למחוק את הכפר חווארה, לבין הכרטיס הצהוב לראש הממשלה שעדין לא הוזמן לביקור בוושינגטון. לכך חשיבות רבה, שכן השיח הישיר והאינטימי בין ראש הממשלה לנשיא הינו תנאי הכרחי לגיבוש הבנות אסטרטגיות והעמקת שיתופי הפעולה בתחומים רגישים.
התעצמות האיום האיראני
הברית האסטרטגית עם ארה"ב, התמיכה המדינית האירופאית ושיתופי הפעולה עם מדינות המפרץ, הינם חיוניים כדי להתמודד עם האיום המתעצם מצידה של איראן. זו ממשיכה להתקדם בפרויקט הגרעין הצבאי בעקביות ובזהירות. זאת, באופן שמאפשר לה מצד אחד לייצר הרגלה של המערב להתקדמות הפרויקט. מצד שני, התנהלות זו מאפשרת לה לצמצם את פרק הזמן שיידרש לפריצה להשגת יכולות גרעינית, בהינתן החלטה של המנהיג.
דרך פעולה זו הומחשה לאחרונה, כאשר פקחי סבא"א מצאו חלקיקי אורניום מועשר לרמה של כ-84% (הדומה לכל דבר ועניין לרמה "הצבאית" של 90%). במקביל, תת שר ההגנה האמריקני לענייני מדיניות, קולין קאהל, טען כי איראן יכולה לייצר מספיק חומר בקיע לפצצה גרעינית אחת בתוך 12 ימים בלבד. מדובר בכמות העשרה הגבוהה ביותר שאותרה עד כה באיראן ובפרק הזמן המצומצם ביותר שהוערך עד היום.
דבריו של מנכ"ל סבא"א גרוסי, בעת ביקורו באיראן, כי הושגו הבנות על המשך שיתוף הפעולה בין הצדדים, וכי תקיפה על מתקני הגרעין עומדת בניגוד לחוק הבינלאומי, משקפים גם את הרצון של הקהילה הבינ"ל להימנע מהסלמת המשבר מול איראן. זאת, באופן שמשחק לידיה של האחרונה ומאפשר לה להמשיך ולהתקדם בפרויקט בלי חשש מתגובת נגד מערבית חריפה.
לכל זאת יש להוסיף את ההסכם לחידוש היחסים בין איראן לסעודיה, שהושג בתיווך סיני. זאת, באופן שיש בו כדי לשפר את מצבה האסטרטגי של איראן במרחב, ויתכן אף להוביל לשיפור היחסים עם מדינות נוספות. התפתחויות אלו עלולות להציב קשיים רבים בפני המאמצים של ישראל לבודד את איראן ולבנות ברית אזורית כנגדה. מעבר לכך, מדובר בעדות נוספת להתערערות המעמד של וושינגטון בעיני בית המלוכה הסעודי, שנראה כי מבכר הבנות עם איראן על פני הסתמכות בלעדית על בריתות הגנה עם ארה"ב. זאת, לצד גיוון המשענות האסטרטגיות בזירה הבינלאומית.
סביר גם, כי איראן שואבת עידוד מהציר האסטרטגי המתהדק עם רוסיה, באופן שמסייע לה לשפר את יכולותיה הצבאיות והטכנולוגיות, בעיקר בתחום הטילים והמל"טים. על הפרק האפשרות לאספקת מטוסי SU-35 כבר בטווח הזמן הקרוב, והבקשה האיראנית לקבלת מערכות הגנה אווירית מתקדמות מדגם s400.
דרך פעולה זו הומחשה לאחרונה, כאשר פקחי סבא"א מצאו חלקיקי אורניום מועשר לרמה של כ-84% (הדומה לכל דבר ועניין לרמה "הצבאית" של 90%). במקביל, תת שר ההגנה האמריקני לענייני מדיניות, קולין קאהל, טען כי איראן יכולה לייצר מספיק חומר בקיע לפצצה גרעינית אחת בתוך 12 ימים בלבד. מדובר בכמות העשרה הגבוהה ביותר שאותרה עד כה באיראן ובפרק הזמן המצומצם ביותר שהוערך עד היום.
דבריו של מנכ"ל סבא"א גרוסי, בעת ביקורו באיראן, כי הושגו הבנות על המשך שיתוף הפעולה בין הצדדים, וכי תקיפה על מתקני הגרעין עומדת בניגוד לחוק הבינלאומי, משקפים גם את הרצון של הקהילה הבינ"ל להימנע מהסלמת המשבר מול איראן. זאת, באופן שמשחק לידיה של האחרונה ומאפשר לה להמשיך ולהתקדם בפרויקט בלי חשש מתגובת נגד מערבית חריפה.
לכל זאת יש להוסיף את ההסכם לחידוש היחסים בין איראן לסעודיה, שהושג בתיווך סיני. זאת, באופן שיש בו כדי לשפר את מצבה האסטרטגי של איראן במרחב, ויתכן אף להוביל לשיפור היחסים עם מדינות נוספות. התפתחויות אלו עלולות להציב קשיים רבים בפני המאמצים של ישראל לבודד את איראן ולבנות ברית אזורית כנגדה. מעבר לכך, מדובר בעדות נוספת להתערערות המעמד של וושינגטון בעיני בית המלוכה הסעודי, שנראה כי מבכר הבנות עם איראן על פני הסתמכות בלעדית על בריתות הגנה עם ארה"ב. זאת, לצד גיוון המשענות האסטרטגיות בזירה הבינלאומית.
סביר גם, כי איראן שואבת עידוד מהציר האסטרטגי המתהדק עם רוסיה, באופן שמסייע לה לשפר את יכולותיה הצבאיות והטכנולוגיות, בעיקר בתחום הטילים והמל"טים. על הפרק האפשרות לאספקת מטוסי SU-35 כבר בטווח הזמן הקרוב, והבקשה האיראנית לקבלת מערכות הגנה אווירית מתקדמות מדגם s400.
נפיצות המערכת הפלסטינית
במערכת הפלסטינית מתעצמת ההסלמה שהתפתחה במהלך החודשים האחרונים, וזאת על סף הרמדאן, הצפוי להתחיל ב-22 במרץ, ועל רקע תהליכי השקיעה וריפיון המשילות של הרשות הפלסטינית, לצד החלשתו של המנהל האזרחי. המתיחות הנוכחית באה לידי ביטוי בפיגועים שהתבצעו בתל אביב ובכפר חווארה ובפרעות שהתרחשו בידי מתיישבים יהודים נגד תושבי הכפר לאחר מכן, כמו גם בפעילויות של כוחות הביטחון בג'נין. במסגרת זו, מתחדדים שני היבטים התורמים להעצמת המתח הכללי. האחד, חיכוך אלים בין שתי קהילות, מעבר לעימות המתמשך בין צה"ל לגורמי הטרור בשטחי יהודה ושומרון. השני, הביקורת החריפה שסופגת ישראל מקרב בעלות בריתה וידידותיה בעולם ובאזור. זאת, בשל מדיניותה והעמדות הקיצוניות שמובעות חדשות לבקרים על ידי גורמים פוליטיים בכירים. אלו אף הובילו את הממשל האמריקני לדרוש מישראל לפעול בנחישות וללא אפליה כדי למנוע אלימות משני הצדדים. ברקע, נמשך המאמץ להרגעת המערכת ושיכוך המתיחות הגואה בהתאם להבנות פסגת עקבה.
מגמות אלו אף מציבות אתגר ליחסים המיוחדים שישראל השכילה לפתח בשנים האחרונות עם העולם הערבי, ובעיקר לקשרים הביטחוניים-צבאיים עם מדינות אלו, שהינם בעלי חשיבות רבה בגיבוש מענה אסטרטגי מקיף. ביטוי ראשוני לכך ניתן לראות בפרסומים על כוונתה של האמירויות להקפיא רכש עסקאות ביטחוניות עם ישראל בשל התנהלותה בחווארה ובהר הבית, וזאת בהמשך לדחייה של ביקור ראש הממשלה שהיה מתוכנן להיערך בחודש ינואר. יתרה מזאת, נוכח הנפיצות ביחסים עם הפלסטינים וההתפתחויות שחלו ביחסים בין סעודיה לאיראן, השגת נורמליזציה עם סעודיה – אחד היעדים המרכזיים שראש הממשלה הציב עם כניסתו לתפקיד - נראית כבלתי ניתנת להשגה, לפחות בטווח הזמן הקרוב.
מגמות אלו אף מציבות אתגר ליחסים המיוחדים שישראל השכילה לפתח בשנים האחרונות עם העולם הערבי, ובעיקר לקשרים הביטחוניים-צבאיים עם מדינות אלו, שהינם בעלי חשיבות רבה בגיבוש מענה אסטרטגי מקיף. ביטוי ראשוני לכך ניתן לראות בפרסומים על כוונתה של האמירויות להקפיא רכש עסקאות ביטחוניות עם ישראל בשל התנהלותה בחווארה ובהר הבית, וזאת בהמשך לדחייה של ביקור ראש הממשלה שהיה מתוכנן להיערך בחודש ינואר. יתרה מזאת, נוכח הנפיצות ביחסים עם הפלסטינים וההתפתחויות שחלו ביחסים בין סעודיה לאיראן, השגת נורמליזציה עם סעודיה – אחד היעדים המרכזיים שראש הממשלה הציב עם כניסתו לתפקיד - נראית כבלתי ניתנת להשגה, לפחות בטווח הזמן הקרוב.
המלצות - בלימת ההפיכה המשטרית
בשורה התחתונה, נראה כי ישראל ניצבת על סף תהום, כאשר העוצמות האסטרטגיות נמצאות במגמת היחלשות, בעוד החולשות האסטרטגיות במגמת התעצמות. המגמות השליליות המתפתחות מבית ומחוץ צריכות לשמש ככתובת על הקיר לממשלה ומחייבות אותה לבצע בלימת חירום ולחשב מסלול מחדש בהקדם. עדין לא מאוחר מדי לבצע את השינויים הנדרשים, אך ככל שהממשלה תמשיך לצעוד במסלול האדום, כך המחיר לביטחון הלאומי של מדינת ישראל יהיה גדול יותר.
בראש ובראשונה, הממשלה צריכה לעצור לאלתר את בליץ החקיקה ולקדם הידברות אמיתית על שינויים אפשריים ומידתיים במערכת המשפט. במקביל, מול הפלסטינים, נדרשת הממשלה, בייחוד בעת הנוכחית ערב הרמדאן, לגלות רגישות רבה ולהימנע מצעדים שאינם חיוניים לסיכול טרור. זאת, בכל הקשור לביצוע צעדים כלפי תושבי מזרח ירושלים (כגון, פשיטות והריסת בתים), מקידום הכשרת יישובים חדשים והצהרות על הרחבת הבנייה ומפעולות בהר הבית, שיצטיירו ככאלו שנועדו לשנות את הסטטוס-קוו במתחם. מהלכים אלו עלולים להיתפס כפרובוקטיביים, להצית רגשות דתיים ולאומיים ולהוביל לגל אלימות נרחב, שינוצל על ידי חמאס ועלול לכלול גם את ערביי ישראל.
כל דרך פעולה אחרת של הממשלה בסוגיות הטעונות העומדות בפניה עלולה להוביל לשחיקה בעוצמה האסטרטגית של המדינה, ולערער את מערכת היחסים עם בעלות בריתנו וידידותינו בעולם המערבי והערבי. בתרחיש קיצוני, עלולה גם להתערער אינטימיות היחסים ברמת ההנהגות עם הממשל האמריקני. זאת, באופן שיפגע גם בדימוי העוצמה וההרתעה של ישראל, ועלול להגביר את הביטחון של אויבינו (ובראשם איראן, חזבאללה וחמאס) ולעודד אותם לאתגר את ישראל ולבצע מהלכי התרסה כנגדה. סנונית אפשרית לכך ניתן לראות בדבריו של מזכ"ל חזבאללה, נצראללה, עת לגלג על הקרע הפנימי במדינה והביע תקווה כי ישראל לא תזכה לחגוג 80 שנה.
בראש ובראשונה, הממשלה צריכה לעצור לאלתר את בליץ החקיקה ולקדם הידברות אמיתית על שינויים אפשריים ומידתיים במערכת המשפט. במקביל, מול הפלסטינים, נדרשת הממשלה, בייחוד בעת הנוכחית ערב הרמדאן, לגלות רגישות רבה ולהימנע מצעדים שאינם חיוניים לסיכול טרור. זאת, בכל הקשור לביצוע צעדים כלפי תושבי מזרח ירושלים (כגון, פשיטות והריסת בתים), מקידום הכשרת יישובים חדשים והצהרות על הרחבת הבנייה ומפעולות בהר הבית, שיצטיירו ככאלו שנועדו לשנות את הסטטוס-קוו במתחם. מהלכים אלו עלולים להיתפס כפרובוקטיביים, להצית רגשות דתיים ולאומיים ולהוביל לגל אלימות נרחב, שינוצל על ידי חמאס ועלול לכלול גם את ערביי ישראל.
כל דרך פעולה אחרת של הממשלה בסוגיות הטעונות העומדות בפניה עלולה להוביל לשחיקה בעוצמה האסטרטגית של המדינה, ולערער את מערכת היחסים עם בעלות בריתנו וידידותינו בעולם המערבי והערבי. בתרחיש קיצוני, עלולה גם להתערער אינטימיות היחסים ברמת ההנהגות עם הממשל האמריקני. זאת, באופן שיפגע גם בדימוי העוצמה וההרתעה של ישראל, ועלול להגביר את הביטחון של אויבינו (ובראשם איראן, חזבאללה וחמאס) ולעודד אותם לאתגר את ישראל ולבצע מהלכי התרסה כנגדה. סנונית אפשרית לכך ניתן לראות בדבריו של מזכ"ל חזבאללה, נצראללה, עת לגלג על הקרע הפנימי במדינה והביע תקווה כי ישראל לא תזכה לחגוג 80 שנה.