הממשלה החדשה - האם תזכה לימי חסד?
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
23 בנובמבר, 2022
Photo: Kobi Gideon-GPO | CC BY-SA 3.0
הממשלה החדשה שתוקם תצטרך לגבש בהקדם מענה לאתגרים האסטרטגיים הניצבים לפתחה במערכת האזורית ובזירה הבינלאומית, תוך הבנה כי היא תבחן בראש ובראשונה בהתאם למעשיה בשטח. אסטרטגיה זו תצטרך לתת מענה מסודר לנפיצות המבעבעת מול הרשות הפלסטינית והתגברות האיום מצידה של איראן. זאת, תוך שימור המשענות האסטרטגיות, ובראשן הברית עם ארה"ב והיחסים עם מדינות השלום והנורמליזציה.
הרשות הפלסטינית הדועכת - נפיצות מדינית וביטחונית
האתגר המרכזי כיום הוא האיום הביטחוני הגובר בצפון השומרון המאיים להתפשט לאזורים אחרים ביהודה ושומרון. זאת, לצד תחושות תסכול וייאוש של ההנהגה והציבור הפלסטינים, וקשיי המשילות של הרשות, שמתבטאים בין היתר בקושי גובר ובחוסר רצון ליטול אחריות על מוקדי הכאוס המתהווים. כתוצאה מכך, ישראל נדרשת כמעמסה הולכת וגוברת, לקחת על עצמה אחריות גדולה יותר, באופן ששואב את צה"ל לביצוע פעולות נרחבות גם ללא שת"פ מצד כוחות הביטחון הפלסטינים, ולהגברת החיכוך עם אוכלוסיית יהודה ושומרון. מציאות זו מובילה להגברת מגמות הדה-לגיטימציה, ועלולה להעיב על המאמצים לבנות יחסי אמון ושיתוף פעולה בין הממשלה החדשה לממשל האמריקני ואף לפגום במערכות היחסים עם המדינות הסוניות במרחב.
נוכח אתגרים אלו, הממשלה החדשה תצטרך להפנים כי מאמצים לנטרול האיומים הביטחוניים המיידיים, ייתנו מענה זמני וחלקי בלבד, וכי פוטנציאל הנפיצות גובר, ולאורך זמן נדרש שינוי מהותי באסטרטגיה ובמערכת היחסים מול הרשות. מעשית, הממשלה תהא חייבת להמשיך ולשמר את כלל ערוצי התיאום עם הרשות, ובמיוחד זה הביטחוני. במקביל, ובמטרה להבטיח את קיום מרקם החיים האזרחי, ישראל תצטרך להימנע מצעדי ענישה כלכליים. אלו עלולים להוביל להחרפת המצוקות הכלכליות, לכרסום נוסף בנכונות של מנגנוני הביטחון לשתף פעולה לסיכול טרור ולהגברת תחושות המרמור של האוכלוסייה, בעיקר בקרב בני הדור הצעיר. במקביל, ישראל תצטרך להיזהר מביצוע צעדים חד-צדדיים שיש בהם כדי לשנות את המציאות בשטח. זאת, בייחוד בכל הקשור להחלת הריבונות על שטחים ביהודה ושומרון, לאישור מאחזים לא חוקיים ולשינוי הסטטוס-קוו במקומות הקדושים בירושלים.
נוכח אתגרים אלו, הממשלה החדשה תצטרך להפנים כי מאמצים לנטרול האיומים הביטחוניים המיידיים, ייתנו מענה זמני וחלקי בלבד, וכי פוטנציאל הנפיצות גובר, ולאורך זמן נדרש שינוי מהותי באסטרטגיה ובמערכת היחסים מול הרשות. מעשית, הממשלה תהא חייבת להמשיך ולשמר את כלל ערוצי התיאום עם הרשות, ובמיוחד זה הביטחוני. במקביל, ובמטרה להבטיח את קיום מרקם החיים האזרחי, ישראל תצטרך להימנע מצעדי ענישה כלכליים. אלו עלולים להוביל להחרפת המצוקות הכלכליות, לכרסום נוסף בנכונות של מנגנוני הביטחון לשתף פעולה לסיכול טרור ולהגברת תחושות המרמור של האוכלוסייה, בעיקר בקרב בני הדור הצעיר. במקביל, ישראל תצטרך להיזהר מביצוע צעדים חד-צדדיים שיש בהם כדי לשנות את המציאות בשטח. זאת, בייחוד בכל הקשור להחלת הריבונות על שטחים ביהודה ושומרון, לאישור מאחזים לא חוקיים ולשינוי הסטטוס-קוו במקומות הקדושים בירושלים.
חמאס - בלימת ההתעצמות תוך שימור הרגיעה
חמאס מנצלת את השקט היחסי ברצועה ואת וההטבות האזרחיות הנרחבות כדי לבסס את כוחה השלטוני והצבאי ולשפר את היערכותה לקראת השתלטות על המערכת הפלסטינית כולה "ביום שאחרי אבו מאזן". זאת, לצד קידום טרור והסתה מתוך הרצועה, כמו גם הקמה והפעלה של תשתיות צבאיות גם ביהודה ושומרון. נוכח זאת, ישראל צריכה לאמץ מדיניות שמצד אחד תשמר את הרגיעה, ומצד שני תגביר את ההרתעה כנגד הנהגת החמאס. זאת, תוך הצגת התניות ברורות להמשך הענקת ההקלות הכלכליות בתמורה לבלימת מאמצי הטרור וההסתה.
שימור הקשרים עם מדינות השלום והנורמליזציה
מערכת הקשרים עם העולם הערבי הינה אחד הרכיבים החיוניים בעוצמתה המדינית והביטחונית של ישראל. הממשלה החדשה תצטרך להפנים כי קידום היחסים עם מדינות אלו קשור באופן ישיר לסוגיה הפלסטינית. על כן, כל עוד לא תחול התקדמות מדינית מול הרשות, ובוודאי אם תתרחש הסלמה בשטח, ישראל תיתקל בתקרת זכוכית ביכולת להעמיק את שיתופי הפעולה, בייחוד בתחומים אזרחיים וגלויים.
חשיבות מיוחדת יש ליחסים עם ירדן, שמהווה את אחת המשענות החשובות ביותר וכל פגיעה בה תוביל לערעור מרחב הביטחון האסטרטגי של מדינת ישראל. ירדן מגלה רגישות רבה לכל התפתחות ביהודה ושומרון ולצעדים ישראליים בירושלים, העלולים להוביל להסלמה, לפגוע במעמדה המיוחד במקומות הקדושים, ובתרחיש מחמיר אף להציב איום על היציבות הפנימית בממלכה. בהתאם לכך, הממשלה החדשה צריכה להימנע ממהלכים חד-צדדיים מול הפלסטינים שיפתיעו ויאתגרו את המלך, בייחוד בירושלים, ולפעול לבניית יחסי האמון בין ההנהגות לנוכח משקעי העבר.
חשיבות מיוחדת יש ליחסים עם ירדן, שמהווה את אחת המשענות החשובות ביותר וכל פגיעה בה תוביל לערעור מרחב הביטחון האסטרטגי של מדינת ישראל. ירדן מגלה רגישות רבה לכל התפתחות ביהודה ושומרון ולצעדים ישראליים בירושלים, העלולים להוביל להסלמה, לפגוע במעמדה המיוחד במקומות הקדושים, ובתרחיש מחמיר אף להציב איום על היציבות הפנימית בממלכה. בהתאם לכך, הממשלה החדשה צריכה להימנע ממהלכים חד-צדדיים מול הפלסטינים שיפתיעו ויאתגרו את המלך, בייחוד בירושלים, ולפעול לבניית יחסי האמון בין ההנהגות לנוכח משקעי העבר.
האיום האיראני - גיבוש מענה אסטרטגי מקיף
האיום האיראני על ישראל הולך ומתעצם בכל המימדים – קידום פרוייקט הגרעין (עפ"י פרסומי האו"מ וסבא"א (הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית), המשך צבירת חומר בקיע ברמה של 60%); שיפור היכולות ההתקפיות בתחום המל"טים והטילים; העמקת הקשרים הביטחוניים עם רוסיה; הסיוע המאסיבי לחזבאללה; התעוזה הגוברת לפגוע באזרחים וביעדים ישראליים ברחבי העולם (תורכיה, גיאורגיה, המפרץ).
חלון ההזדמנויות לבלימת איראן הולך ונסגר. נוכח זאת, הממשלה החדשה צריכה לפעול מראשית דרכה לבניית יכולות צבאיות להתמודדות עם האיום הגובר, לצד העמקת התיאום האסטרטגי ושיתוף הפעולה הביטחוני עם ארה"ב, החיוניים והכרחיים למתן מענה מקיף לאתגר. במקביל, ישראל צריכה להמשיך ולהעמיק את שיתופי הפעולה הביטחוניים עם מדינות במרחב המפרץ, ולקדם תוכניות להגברת הלחצים על המשטר האיראני מבית ומחוץ.
חלון ההזדמנויות לבלימת איראן הולך ונסגר. נוכח זאת, הממשלה החדשה צריכה לפעול מראשית דרכה לבניית יכולות צבאיות להתמודדות עם האיום הגובר, לצד העמקת התיאום האסטרטגי ושיתוף הפעולה הביטחוני עם ארה"ב, החיוניים והכרחיים למתן מענה מקיף לאתגר. במקביל, ישראל צריכה להמשיך ולהעמיק את שיתופי הפעולה הביטחוניים עם מדינות במרחב המפרץ, ולקדם תוכניות להגברת הלחצים על המשטר האיראני מבית ומחוץ.
רגישות מול הממשל האמריקני
צביונה והרכבה של הממשלה החדשה מעוררים חששות רבים בקרב הממשל הדמוקרטי בארה"ב, באשר למדיניות שתנקוט בסוגיות הנוגעות לזכויות אדם, למיעוטים, למערכת המשפט ולפלסטינים. ההצלחה של הדמוקרטים בבחירות האמצע, עשויה לעודד את הממשל לקדם את האג'נדה הליבראלית-דמוקרטית ביתר שאת, באופן העלול להקרין גם על היחס לישראל.
ליחסים האסטרטגיים המיוחדים עם ארה"ב אין תחליף וישראל אינה יכולה להרשות לעצמה פגיעה, ולו הקטנה ביותר, ביחסים אלו, הנשענים במידה רבה על הערכים המשותפים לשתי המדינות. נוכח זאת, הממשלה תצטרך לגלות רגישות יתר בגיבוש קווי מדיניותה ובהתנהלותה, לצמצם גורמי חיכוך ולהיזהר לא להיגרר לעימותים פומביים עם הממשל, העלולים להיות מנוצלים ע"י הרפובליקנים לניגוח הדמוקרטים. במסגרת זו, מומלץ כי הממשלה תפיק לקחים מהעבר, ותפעל לקדם קשרים עם כל מרכיבי הקשת הפוליטית בארה"ב.
הממשלה אף תצטרך להיזהר מקבלת החלטות העלולות להתפרש בקרב חוגים רחבים ביהדות ארה"ב כמפלות לרעה וכפוגעות בזכויותיהם, באופן העלול לכרסם עוד יותר בתמיכה של המפלגה הדמוקרטית בישראל (שממילא נמצאת בשנים האחרונות בנסיגה הדרגתית, בעיקר בקרב בני הדור הצעיר).
ליחסים האסטרטגיים המיוחדים עם ארה"ב אין תחליף וישראל אינה יכולה להרשות לעצמה פגיעה, ולו הקטנה ביותר, ביחסים אלו, הנשענים במידה רבה על הערכים המשותפים לשתי המדינות. נוכח זאת, הממשלה תצטרך לגלות רגישות יתר בגיבוש קווי מדיניותה ובהתנהלותה, לצמצם גורמי חיכוך ולהיזהר לא להיגרר לעימותים פומביים עם הממשל, העלולים להיות מנוצלים ע"י הרפובליקנים לניגוח הדמוקרטים. במסגרת זו, מומלץ כי הממשלה תפיק לקחים מהעבר, ותפעל לקדם קשרים עם כל מרכיבי הקשת הפוליטית בארה"ב.
הממשלה אף תצטרך להיזהר מקבלת החלטות העלולות להתפרש בקרב חוגים רחבים ביהדות ארה"ב כמפלות לרעה וכפוגעות בזכויותיהם, באופן העלול לכרסם עוד יותר בתמיכה של המפלגה הדמוקרטית בישראל (שממילא נמצאת בשנים האחרונות בנסיגה הדרגתית, בעיקר בקרב בני הדור הצעיר).
שימור המדיניות הזהירה מול רוסיה
אחת הסוגיות הטעונות במדיניות החוץ של ישראל היא שאלת התמיכה באוקראינה, ובעיקר אספקת מערכות הגנ"א (הגנה אווירית). זאת, לנוכח מורכבות היחסים עם רוסיה, ובעיקר יכולת ההיזק הרוסית למגוון אינטרסים ישראלים במרחב, ובראשם שימור חופש הפעולה בזירה הסורית והחשש לביטחון של יהודי רוסיה. דווקא על רקע הידוק שיתופי הפעולה הביטחוניים בין רוסיה לאיראן, ישראל צריכה לגלות זהירות יתר מביצוע צעדים העלולים לעורר תגובת נגד במוסקבה ולשחק לידיה של איראן.
לנוכח זאת, מומלץ לממשלה החדשה להימנע מאספקת מערכות הגנ"א (הגנה אווירית) ו/או מערכות נשק אחרות לאוקראינה. במקביל, ישראל צריכה להמשיך ולהביע תמיכה פומבית באוקראינה, לגנות את פשעי המלחמה שרוסיה מבצעת ואף לקדם שיתופי פעולה עם קייב (באופן ישיר ו/או באמצעות צד שלישי).
לנוכח זאת, מומלץ לממשלה החדשה להימנע מאספקת מערכות הגנ"א (הגנה אווירית) ו/או מערכות נשק אחרות לאוקראינה. במקביל, ישראל צריכה להמשיך ולהביע תמיכה פומבית באוקראינה, לגנות את פשעי המלחמה שרוסיה מבצעת ואף לקדם שיתופי פעולה עם קייב (באופן ישיר ו/או באמצעות צד שלישי).
הזירה הפנימית - טיפול בבעיות היסוד
הממשלה החדשה שתקום תהיה חייבת לפעול לאיחוי השסעים ולהתעמק באתגרים של החברה והמשק במדינה, בייחוד בכל הקשור ליוקר המחיה, מחירי הדיור ומערכות החינוך והבריאות. ללא טיפול שורשי בבעיות אלו, הממשלה תתקשה להתמודד בהצלחה עם האתגרים האסטרטגיים הניצבים לפתחה.
תשומת-לב מיוחדת יש לתת לשימור עצמאות מערכת המשפט, שממלאת תפקיד מהותי ביכולת של ישראל להתגונן למול מאמצי הדה-לגיטימציה והאתגרים המשפטיים הגוברים בזירה הבינלאומית (ובראשם, בתי הדין בהאג וועדות החקירה השונות).
תשומת-לב מיוחדת יש לתת לשימור עצמאות מערכת המשפט, שממלאת תפקיד מהותי ביכולת של ישראל להתגונן למול מאמצי הדה-לגיטימציה והאתגרים המשפטיים הגוברים בזירה הבינלאומית (ובראשם, בתי הדין בהאג וועדות החקירה השונות).
סיכום
הממשלה החדשה נכנסת לתקופה בה "הכל תלוי בהכל". בניגוד לשנים האחרונות, התערערות מערכת היחסים עם הפלסטינים, עלולה להקרין על הקשרים האינטימיים עם ארה"ב ושיתופי הפעולה המיוחדים עם מדינות המפרץ. התפתחות שכזו תשפיע על איכות המענה במגוון רחב של סוגיות בביטחון הלאומי, ובראשם ההתמודדות מול איראן. למול הסערה האסטרטגית המתקרבת בעוצמה, הממשלה החדשה תהא חייבת לגלות תבונה מדינית-ביטחונית, להימנע מצעדים חד-צדדיים שייתפסו כמערערי יציבות (כולל ביהודה ושומרון) וכפוגעים בזכויות אדם, ולשמר בכל מחיר את הברית האסטרטגית העמוקה עם ארה"ב והקשרים עם העולם הערבי.