מבלי למדוד סטטיסטית ניתן לקבוע בוודאות, כי במדד הלכידות החברתית חלה בשבועות האחרונים התדרדרות משמעותית בקרב החברה בישראל. זאת, בעיקר נוכח מהלכי הממשלה בתחום המשפטי. מה שהוגדר על ידה כרפורמה משפטית לחיזוק הדמוקרטיה, נתפס על ידי חלקים ניכרים באוכלוסייה כהפיכה שלטונית, שמחלישה את הדמוקרטיה ומעודדת דווקא את התפתחותו של משטר ריכוזי וכוחני יותר.
ניתוח מעשי של רכיבי הרפורמה המוצעת, מלמד כי במתכונתה הנוכחית יש בה כדי לפגוע ברכיבים מהותיים בשיטת הממשל בישראל. כך, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים עלול לפגוע משמעותית ברמת המקצועיות ואמינות השופטים, ויכפיף את מערכת השיפוט לממשלה ולכנסת. חקיקת פסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, תאפשר לממשלה לבטל ולעקוף כל פסיקה של בית המשפט העליון, תוך התעלמות מעקרונות דמוקרטיים רבים. ביטול עילת הסבירות, הנהוגה ברוב מדינות העולם המערבי, יפגע משמעותית בעצמאות ביהמ"ש וביכולת הפרט להגן על עצמו בפני הרשויות. המהלך האחרון הוא הפיכתם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון, באופן העלול לפגום בשיקול דעתם המקצועי ולפתוח פתח לקבלת החלטות ללא כל מגבלות חוקיות מהותיות.
מניתוח המהלכים שמתכוונת הממשלה ליישם בתחום המשפטי עולה, חשש כבד מהחלשת הדמוקרטיה. מטרת המהלכים האלו היא לייצר יכולת משילות אבסולוטית לממשלה ולעומד בראשה, ללא כל הפרעה או ביקורת שיפוטית, בדומה לממשלים דיקטטוריים אחרים בעולם. לכך עלולות להיות השלכות שליליות על המעמד, התדמית והחוסן הכלכלי של ישראל בזירה הבינלאומית, כמו גם על יכולתה לפעול למול האתגרים הביטחוניים הניצבים בפניה.
תהליך זה צפוי להעמיק עוד יותר את הקרע והפילוג בחברה הישראלית. כאשר ברקע מתנהלים מהלכים נוספים המתממשים במהירות, ושאף הם צפויים להמשיך ולהקשות על הממשלה להתנהל מול גורמים בינלאומיים ולהעמיק את הקרע והפילוג בחברה הישראלית. כך בתחום החינוך, לימודי הליבה וההדתה, כך בתחום השירות הצבאי, סמכויות הרבנות הצבאית וסמכויות תיאום הפעולות בשטחים, וכך בתחומי השבתת התחבורה הציבורית בסופי שבוע. ניכר אם כן, כי גם בתחומי החוסן הלאומי ניכרת היחלשות מתמשכת העשויה להשפיע ישירות על היבטי הביטחון הלאומי והכלכלי של ישראל.