הכאוס הפנימי משבש את הביטחון הלאומי?
נכתב ע"י צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)
בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד
9 בפברואר, 2023
היוזמות הממשלתיות בתחומי שלטון החוק, האיומים לזהותה הדמוקרטית של ישראל וההתנהלות מול הפלסטינים כמכלול (כולל מהלכים בהר הבית) עלולים להשפיע על עוצמתה האסטרטגית של ישראל. זו נשענת על שני נדבכים מרכזיים: עוצמת צה"ל ומערכת הביטחון והתבונה המדינית שמאפשרת חופש פעולה אסטרטגי. בעוד היכולות הביטחוניות-צבאיות של ישראל הולכות ומשתפרות, בתחום האסטרטגי עלולה להיווצר שחיקה במערכת היחסים מול הממשל האמריקני ומדינות ערב. זאת, באופן שיקרין לשלילה על היכולת לגבש מענה אסטרטגי למול האיום האיראני ולקדם נורמליזציה עם סעודיה.
מהפרסומים אודות ביקור שר החוץ בלינקן בישראל עולה, כי הממשל האמריקני מבקש מישראל לגלות ריסון משמעותי בהתנהלות מול הפלסטינים במטרה למנוע התלקחות ולהותיר לפחות חרך צר לתהליך מדיני. לצד זאת, הממשל מביע באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי הוא מצפה מהממשלה לשמר את הערכים הדמוקרטיים המשותפים לשתי המדינות. מכאן עולה, שהממשל לא יסכים לקבל מצב בו הרפורמה המשפטית תאושר כלשונה. המשמעות תהיה פגיעה משמעותית באינטימיות של היחסים בין ראש הממשלה לנשיא ביידן ולממסד הדמוקרטי. מעבר לכך, העובדה כי הממשל נמנע עד כה, באופן חריג, מלהעביר לראש הממשלה הזמנה פומבית לבקר בארה"ב, ככל הנראה, משקפת את הציפייה לשינוי מהותי במדיניות ישראל ביחס לפלסטינים ובמישור הפנימי. לכך יש להוסיף את סימני האזהרה מצד מוסדות כלכליים מובילים בארה"ב ובאירופה על הפגיעה האפשרית בדירוג האשראי של ישראל.
עוצמתה של ישראל נשענת במידה רבה על הברית האסטרטגית עם ארה"ב. ערעור היחסים עלול לגרום לדימוי של חולשה ישראלית. זאת, באופן העלול להגביר את הביטחון של אויבינו (ובראשם איראן, חזבאללה וחמאס) ולעודד אותם לבצע מהלכי התרסה כנגד ישראל. בהקשר אפשרי, חודש הרמדאן (יחל ב-22 במרס), וחיבורו לרגשות דתיים, טומן בחובו פוטנציאל להצתת אלימות, בעיקר אם יתבצעו מהלכים מצד הממשלה שייתפסו ככאלו שנועדו לשנות את הסטטוס-קוו בהר הבית.
התעצמות האיומים האסטרטגיים צריכה להדליק נורות אזהרה ולשמש ככתובת על הקיר עבור מקבלי ההחלטות במדינה. המגמות המסתמנות מהוות איום על הביטחון והחוסן הלאומי ואף עלולות להקרין על דימוי העוצמה של ישראל במרחב ועל מרחב התמרון האסטרטגי שלה בגזרות השונות. ברם לא מדובר בגזירת גורל אלא בתהליכים הפיכים. למעשה, הממשלה עודנה מחזיקה בידיה את המפתחות וביכולתה לנווט לנתיב שישמר את העוצמה האסטרטגית של ישראל, כפי שפעלה בפינוי המאחז באור חיים ובדחיית הפינוי של חאן אל-אחמר.
לשם כך, הממשלה צריכה לנקוט במספר צעדים. כך, עליה לבלום את קידום הרפורמות המשפטיות ולקדם הידברות בין כל גווני הקשת הפוליטית בניסיון להגיע להסכמה רחבה. במקביל, עליה להימנע ממהלכים מערערי יציבות מול הפלסטינים, חלקם בעלי משמעות סמלית בלבד, שיש בהם כדי להוביל להסלמת המצב. חשיבות מיוחדת יש להתנהלות בהר הבית, העלול להפוך למוקד תבערה ולהצית עימות אלים בעל סממנים דתיים. הגיעה העת שהממשלה תבחר בין שימור עוצמתה האסטרטגית של מדינת ישראל באמצעות התנהלות נבונה ואחראית לבין המשך קידום המהלכים שעלולים להוביל לחולשה אסטרטגית.
המערכת הפלסטינית הדועכת
המערכת הפלסטינית ממשיכה לבעבע, הן בהקשר של האיומים כלפי ישראל והן בהקשר של יציבות הממשל הפלסטיני מבית. מציאות זו ממחישה לממשלה את המחיר המגולם בנקיטת מהלכים מהפכניים בעת הנוכחית ומחייב אותה לנקוט גמישות ולגלות תבונה. ברקע לכך, השילוב בין הפוטנציאל להגברת המתיחות לקראת רמדאן לבין הלחץ החיצוני הגובר. זאת, במיוחד מצד הממשל האמריקאי, שעמדותיו וציפיותיו מהממשלה בנושא הפלסטיני הוצגו, כאמור, בבהירות במהלך ביקור בלינקן. לא בכדי, הלה הותיר אחריו בארץ את ברברה ליף, עוזרת שר החוץ לענייני המזה"ת, והאדי עמר, המכהן כשליח המיוחד של ממשל ביידן לסוגיה הפלסטינית. זאת, במטרה שאלו יפעלו להבטיח, כי הן ישראל והן הרשות אינן נוקטות במהלכים קיצוניים העלולים להוביל לערעור היציבות.
ברקע, סימני שאלה גוברים לגבי יציבות הרשות. בהקשר הזה בולט הריפיון המסתמן של משילות הרשות ופעילות מנגנוני הביטחון הפלסטיניים באזור יריחו, המתווסף לחלל השלטוני המתמשך באזור צפון שומרון, ובפרט בעיר ג'נין. הדבר עלול להעיד על זליגה הדרגתית של הנעשה בג'נין למוקדים נוספים באיו"ש ועל קושי וחוסר מוטיבציה עמוק של הרשות לאכוף את מרותה בשטח. התפתחות זו מעוררת כאמור חששות כבדים בממשל האמריקאי, הדוחק בהנהגת הרשות לפעול בנחישות רבה יותר.
מעמדה הרעוע של הרשות עלול להיפגע עוד יותר בעקבות הענישה הכלכלית שמשיתה עליה ישראל בשבועות האחרונים. שיטת פעולה זו עלולה להוביל להגברת הנפיצות לקראת רמדאן ומעוררת חששות להיווצרות חללים שלטוניים. סכנות אלו צריכות לעורר חשיבה נוספת בקרב מקבלי ההחלטות בישראל לגבי נחיצות צעדי הענישה וצעדים נוספים העלולים להצטייר כמשנים את המציאות בכלל ובעת הנוכחית בפרט.
ברקע, סימני שאלה גוברים לגבי יציבות הרשות. בהקשר הזה בולט הריפיון המסתמן של משילות הרשות ופעילות מנגנוני הביטחון הפלסטיניים באזור יריחו, המתווסף לחלל השלטוני המתמשך באזור צפון שומרון, ובפרט בעיר ג'נין. הדבר עלול להעיד על זליגה הדרגתית של הנעשה בג'נין למוקדים נוספים באיו"ש ועל קושי וחוסר מוטיבציה עמוק של הרשות לאכוף את מרותה בשטח. התפתחות זו מעוררת כאמור חששות כבדים בממשל האמריקאי, הדוחק בהנהגת הרשות לפעול בנחישות רבה יותר.
מעמדה הרעוע של הרשות עלול להיפגע עוד יותר בעקבות הענישה הכלכלית שמשיתה עליה ישראל בשבועות האחרונים. שיטת פעולה זו עלולה להוביל להגברת הנפיצות לקראת רמדאן ומעוררת חששות להיווצרות חללים שלטוניים. סכנות אלו צריכות לעורר חשיבה נוספת בקרב מקבלי ההחלטות בישראל לגבי נחיצות צעדי הענישה וצעדים נוספים העלולים להצטייר כמשנים את המציאות בכלל ובעת הנוכחית בפרט.
המלחמה באוקראינה - לחצים גוברים על ישראל
ההסלמה הצפויה במלחמה באוקראינה בשבועות הקרובים והתרחבות הקשרים הצבאיים בין רוסיה לאיראן מובילות להגברת הלחצים על ישראל לשנות את מדיניותה ולהתייצב באופן מובהק יותר לצידה של אוקראינה. ברוח זו, ניתן לראות את הפרסומים על העברת תחמושת אמריקנית מהמחסנים בישראל והבקשות של ארה"ב מישראל לספק לאוקראינה טילי נ"מ ישנים. וברוח זו ניתן לראות את הדרישות האוקראיניות מישראל לגנות את הפלישה הרוסית (לצד בקשות כלכליות והומניטאריות נוספות), כתנאי לביקור שר החוץ כהן בקייב.
חרף זאת, נוכח יכולת ההיזק הרוסית והחשש לפגיעה בחופש הפעולה נגד יעדים איראניים במרחב, מוצע לממשלה להמשיך ולנקוט במדיניות זהירה ולהימנע מאספקת מערכות אמל"ח יורות לאוקראינה. בה-בעת, ישראל צריכה להביע תמיכה בלתי מסוייגת באוקראינה ולספק לה סיוע נרחב ככל שניתן, בהתאם כאמור לקווים האדומים הרוסיים.
חרף זאת, נוכח יכולת ההיזק הרוסית והחשש לפגיעה בחופש הפעולה נגד יעדים איראניים במרחב, מוצע לממשלה להמשיך ולנקוט במדיניות זהירה ולהימנע מאספקת מערכות אמל"ח יורות לאוקראינה. בה-בעת, ישראל צריכה להביע תמיכה בלתי מסוייגת באוקראינה ולספק לה סיוע נרחב ככל שניתן, בהתאם כאמור לקווים האדומים הרוסיים.
העימות האמריקני-סיני
תקרית בלון הריגול הסיני, ביטול ביקור שר החוץ בלינקן בסין והרחבת הקשרים הצבאיים בין ארה"ב לפיליפינים משקפים עליית מדרגה נוספת ביריבות בין שתי המעצמות. זאת, בהמשך למתיחות הגוברת סביב טיוואן, לתחרות הסחר ולמלחמת השבבים, כמו גם לקשרים המתהדקים בין סין לרוסיה והעובדה שבייג'ינג מספקת למוסקבה מטריית הגנה מדינית וכלכלית. כך, הנשיא ביידן ייחד חלק מנאום מצב האומה לאתגר הגובר מסין, ולא בכדי סין הוגדרה במסמך "אסטרטגיית הביטחון הלאומי" שפורסם באוקטובר האחרון, כאיום הייחוס המרכזי וכמדינה היחידה שמציבה אלטרנטיבה ממשית לארה"ב בשל שאיפותיה הגיאו-פוליטיות ויכולותיה (טכנולוגיות, כלכליות וצבאיות).
ברקע, החשש הגובר בוושינגטון מהרחבת הקשרים בין סין למדינות המפרץ, כפי שבא לידי ביטוי בביקור שערך הנשיא שי בסעודיה בשלהי 2022. מגמה זו, ככל שתלך ותתרחב, עלולה אף להקרין ולהעיב על שיתופי הפעולה הביטחוניים והצבאיים בין ארה"ב למדינות אלו (כפי שכבר קרה בעסקה למכירת מטוסי קרב F-35 למאע"מ).
נוכח התפתחויות אלו, נראה כי מרחב התמרון של ישראל הצטמצם והיא תידרש לגלות גישה זהירה עוד יותר מבעבר בכל הקשור לקידום הקשרים הכלכליים עם סין. מעשית, ישראל תצטרך להגביר את הפיקוח על שיתופי הפעולה הממשלתים מצד גופים פרטיים עם גופים וחברות סיניים (באופן ישיר או באמצעות גורמים שלישיים), בייחוד בתחומים הקשורים לטכנולוגיה ולסייבר.
ברקע, החשש הגובר בוושינגטון מהרחבת הקשרים בין סין למדינות המפרץ, כפי שבא לידי ביטוי בביקור שערך הנשיא שי בסעודיה בשלהי 2022. מגמה זו, ככל שתלך ותתרחב, עלולה אף להקרין ולהעיב על שיתופי הפעולה הביטחוניים והצבאיים בין ארה"ב למדינות אלו (כפי שכבר קרה בעסקה למכירת מטוסי קרב F-35 למאע"מ).
נוכח התפתחויות אלו, נראה כי מרחב התמרון של ישראל הצטמצם והיא תידרש לגלות גישה זהירה עוד יותר מבעבר בכל הקשור לקידום הקשרים הכלכליים עם סין. מעשית, ישראל תצטרך להגביר את הפיקוח על שיתופי הפעולה הממשלתים מצד גופים פרטיים עם גופים וחברות סיניים (באופן ישיר או באמצעות גורמים שלישיים), בייחוד בתחומים הקשורים לטכנולוגיה ולסייבר.